פערים משמעותיים בהיערכות העורף לתרחישי חירום

בשנים האחרונות, הוחרף משמעותית האיום על העורף עד לכדי חשש כי בעתיד הלא רחוק יהפוך העורף לחזית. איראן, סוריה, חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינאים  ברצועת עזה מסוגלים כבר היום לשגר בכל רגע נתון טילים ורקטות לעבר כל נקודה בישראל. הכמות, הדיוק והנזק מאותם טילים ורקטות הולך וגובר ובאחריותה של המדינה לדאוג להגנה מרבית של אזרחיה ותשתיותיה.

ועדת החוץ והביטחון בדגש על ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף, שמה לה למטרה לבצע  מעקב שוטף אחר הערכות הרשויות התשתיות בכלל ומערכת הביטחון בפרט למול האיומים ההולכים ומתפתחים, מתוך הבנה כי הערכות מוקדמת יש בכוחה כדי לצמצם משמעותית את הפגיעה בעורף בשעת חירום. במסגרת אחריותה ובמטרה ללמוד את האיום ערכה הוועדה סיורים בשטח, שמעה סקירות מודיעיניות השתתפה בתרגילים ובחנה את המוכנות של הגורמים לתרחישים השונים.

חרף המאמצים הרבים שמשקיעה הוועדה במטרה לשפר את חוסנו של העורף, ניראה כי במספר סוגיות מהותיות, הטיפול רחוק מלהניח את הדעת:

א.  תשתיות אסטרטגית - אין גורם אחד שמתכלל ומסדיר את האחריות על הגנת התשתיות
      האסטרטגיות והטיפול בנושא נופל למעשה בין הכיסאות.

ב.  תקציב- אין גורם אחד שמרכז ומתעדף את תקציב העורף המפוזר בין מספר רב של משרדי
      ממשלה כך שלא ניתן לקדם פרויקטים ומהלכים לטווח ארוך. נכון להיום התקציב הכולל 
      לטובת העורף אינו מאפשר לתת מענה לאיומים המתגברים.

ג.  מיגון פיזי – לכשליש מהאוכלוסייה אין ממ"ד או מקלט ציבורי זמין.

ד.  מיגון אישי – עד סוף שנת 2010 יהיו ברשות המדינה כ 60 אחוז בלבד מסה"כ ערכות המגן
     הנחוצות.   
ה.   חקיקה – חוק ההתגוננות האזרחית שחוקק ב 1951 לא עבר שינויי מהותי חרף הגברת 
      האיומים (החוק לא מתייחס לפקע"ר או להקמת רח"ל).

הוועדה מתריעה כי בעדר פעילות נחושה בטיפול בסוגיות הנ"ל מצד הגורמים האמונים על ביטחון העורף, תדרש מעורבות אישית של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר בנושא, במטרה למנוע מצב שבו העורף יהווה נטל כבד מנשוא על ביטחונה של מדינת ישראל במקרה של מצב חירום.  

מחר, (28.10.10) בשעה 11:00תקיים מליאת ועדת החוץ והביטחון דיון בנושא מוכנות העורף. לדיון זומנו מפקד פיקוד העורף, האלוף יאיר גולן ותא"ל (במיל') זאב צוק רם, ראש ראשות חירום לאומית במשרד הביטחון.

 אסף דורון

דובר ועדת החוץ והביטחון