צה"ל: 50% מהאוכלוסייה היהודית בגיל 18 עד 40 אינם משרתים בשום מסגרת!

ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (יום ג') פאנל מיוחד בנושא "צה"ל בראי החברה הישראלית – 2010" במסגרת כנס שדרות לחברה.

נשיא הכנס, אלוף במיל' עוזי דיין התייחס בתחילת הדיון לתהליך הבעייתי לדבריו של "המשפטיזציה" שעוברת המערכת הצבאית כאשר 600 לוחמים וקצינים נחקרו על ידי מצ"ח לאחר מבצע "עופר יצוקה". אין מקום לטאטא מתחת לשטיח אירועים, אבל מנגד יש להחזיר את האחריות למפקדים.

ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), שעמד בראש הפאנל התייחס בדבריו לכך ששילוב החרדים בצה"ל חייב לעמוד בראש סדר העדיפות של הצבא והחברה בישראל בכלל. בשנתיים האחרונות נפתחו לאוכלוסייה החרדית מגוון רחב של תוכניות המאפשרות לממש את האפשרות להתגייס, תוך שמירה על אורח החיים החרדי. בכדי להרחיב את פוטנציאל הגיוס, חייבת הממשלה להגדיל את התקציבים של אותם מסלולים יעודיים. "אם נעשה את זה נכון החברה הישראלית כולה תרוויח".

תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת תכנון ומינהל באגף מינהל ציין במהלך סקירתו בדיון כי, המודל של צבא העם אינו נוגע רק לתחום הגיוס לצה"ל שכן מדובר בסוגיה אזרחית-חברתית כוללת. שיעור המתגייסים לצה"ל קטן עם השנים בשל גורמים שונים: אחוז היהודים במדינת ישראל הולך וקטן, האוכלוסייה היהודית החילונית בישראל גדלה בכל שנה בשיעור של 2.7%  ואילו האוכלוסייה החרדית גדלה בשיעור של 7%; בני המיעוטים מהווים היום כ-30%  מהאוכלוסייה ובנוסף קיימת ירידה משמעותית במספר העולים לארץ. המציאות הדמוגרפית מחייבת אותנו להמשיך לקיים את מודל גיוס החובה. 

עוד אמר תא"ל רוגובסקי, כי נכון להיום כ- 50%  מכלל האוכלוסייה היהודית מגיל 18 עד 40 אינם מתגייסים לצה"ל, לשירות לאומי, אזרחי או מילואים. ממוצע הגיוס לשירות צבאי בקרב שנתון הלידה 1989 באוכלוסייה היהודית לצה"ל עומד על כ-75%  כאשר ב-2020  שיעור הממוצע ירד לכ-64%. תא"ל רוגובסקי פירט כי בשנים האחרונות צה"ל הצליח לבלום את מגמת השחרורים על סעיף נפשי. במקביל, צה"ל מתמודד עם שיעור גבוהה של בנות שמשתחררות בשל הצהרה על ניהול אורח חיים דתי -36% באופן שאינו תואם את יחסן באוכלוסייה. בהקשר זה ציין תא"ל רוגובסקי כי מונחות על שולחן הכנסת הצעות החוק שאמורות לצמצם שיעור זה.  אשר לדחיית שירות בהסדר "תורתו אומנותו" - שיעור דחויי השירות בשנת 2010 עומד על כ-13% מכלל פוטנציאל הגיוס היהודי לצה"ל .

תא"ל רוגובסקי הרחיב ואמר כי, באופן כללי ניתן לומר כי המוטיבציה לשירות קרבי ומשמעותי הולכת וגדלה. בהקשר הדמוגרפי, ניתן לומר כי קיימת חלוקה מאוזנת באופן יחסי באחוזי הגיוס כאשר האזור בו אחוז הגיוס הוא הנמוך ביותר נמצא בגוש דן (כולל בני ברק) והוא עומד על 62% לעומת 79% מאזור הצפון.  

תא"ל רוגובסקי פירט באומרו כי אחוז הלוחמים באזור ת"א הוא הקטן ביותר והוא עומד על 31.3%. מנגד, שיעור הקרביים הגבוה ביותר נמצא באזור יהודה ושומרון. אחוז המתגייסים ליחידות קרביות הגבוהה ביותר הוא בקיבוצים והמושבים והוא עומד על 58%, 39% בפריפריה  ו-35% בערים הגדולות.

תא,ל רוגובסקי הוסיף, כי בכל שנה מתגייסים לצה"ל 5000 בני נוער חסרי 12 שנות לימוד, 1,000 משלימים בגרויות במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן, 1 מכל 4 ממתגייסים מקבל סיוע כלכלי מהצבא.  

עוד עלה מנתוני הצבא כי עד היום כ-62 אלף היו זכאים לדחיית שירות בגין "תורתם אומנותם". "המנגנון שהוקם כחלק מחוק טל לא הצליח להרחיב את שיעור המתגייסים, ויש למצוא מנגנון אחר שיעלה בקנה אחד עם רוח ועדת טל". צה"ל פועל להגדלת אחוזי הגיוס של מתגייסים מהחברה החרדית באמצעות פתיחתם של מסלולים מגוונים כגון המסלול הטכנולוגי לתיכוניסטים, גיוס לשרות בנח"ל החרדי, או באמצעות תוכניות השח"ר – שחות חרדים. מסלולים אלו מאפשרים לאוכלוסייה החרדית לרכוש ניסיון תעסוקתי לקראת שחרורם והשתלבותם בחברה – 85 אחוז מבוגרי שחר כחול השתלבו במעגל התעסוקה. בשלוש השנים האחרונות גייס צה"ל במסגרת התוכניות הללו כ 2300 חרדים. עוד הוסיף כי בכוונת צה"ל להגדיל עד שנת 2015 את מספר המתגייסים ההחרדים פי שלושה. בסיכום דבריו קרא תא"ל רוגובסקי לכנסת לפעול במטרה חוקק חוק בנושא חובת השירות לכל (באי או לאומי/ אזרחי)

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין כי, אין ספק כי המצב הנוכחי של מיעוט הגיוס האוכלוסייה החרדית לצה"ל הוא מצב רע שיוצר אי שוויון, הפלייה ושנאה כלפי האוכלוסייה החרדית. המניע לאי התגייסותם של החרדים, אינו קשור לאי הכרתם במדינת ישראל או להצהרה בדבר תורתם אומנותם אלא רק לאי רצונם של החרדים להתערות החברה החילונית תוך ניסיון להישאר חברה סגורה שכן הדבר מאיים על תרבותם. מדינת ישראל מאפשרת הגנה אקטיבית לחברה החרדית כפי שהדבר קורה גם בתחום החינוך. העברת הנושא לטיפול בית המשפט יהיה טעות. הנושא חייב להישאר בטיפולה של הכנסת. במידה והדברים יעשו בכפייה הדבר יגרום ליותר נזק מתועלת, ולכן הפיתרון צריך להיעשות בהידברות ובמתן אופציות בכדי ליצור סדק שבעתיד יתרחב.

ח"כ עמיר פרץ (עבודה), טען כי, למרות שגיוס של חייל חרדי לצה"ל עולה למדינה הרבה יותר כסף מגיוס חייל חילוני, יש חשיבות חברתית להמשך הגיוס והרחבתו. אשר להשתמטות אמר, כי בעבר מי שלא התגייס היה מנודה מהחברה ולכן אני שמח שצה"ל הצליח לצמצם את תופעת היד הקלה במתן פטור על סעיף נפשי. צריכה להיות עדיפות למי שמתגייס או עושה מילואים ולא רק בסקטור הציבורי. מתן שכר המינימום לחיילים בסדיר יאפשר למי שכן משרת, לחסוך כסף לקראת שיחרורו וכך לגשר על הפער למול מי שאינו מתגייס. שכר המינימום יאפשר למי שמבקש להתגייס ליחידה קרבית אבל נימנע בשל רצונו לעבוד במקביל לשרותו בשל מצבו הכלכלי. שכר המינימום יינתן בהדרגה לאורך שנות השירות כאשר עיקר הכסף יועבר במהלך השנה השלישית.

ח"כ עינת וילף (עבודה), התייחסה לדברים ואמרה, כי צבא העם נראה לעיתים כמו צבא חצי העם. החברה החרדית הפכה עם השנים לפחות ליברלית והדבר בא לידי ביטוי בעיקר למול היחס לנשים. גיוס החרדים לצה"ל וההפרדה של אוכלוסייה זו מהחיילות פוגעת בעצם בזכויות של החילות. עוד ציינה ח"כ וילף כי הגדודים הסקטוריאליים מושכים אליהם גם חיילים שאינם חרדים.

ח"כ אבי דיכטר (קדימה), ציין כי צה"ל מהווה בית יולדות מנטאלי שכן הצבא משנה תפיסות עולם. "להערכתי בעוד 60 שנה החרדים והערבים ישתלבו בחברה הישראלית החילונית ולכן השאלה היא האם לא ניתן לצמצם את זמן ההמתנה. לא ניתן לפתור את הנושא במכה אחת, הדבר דורש זמן אבל ניתן לזרז את התהליך יצירת הסדק באמצעות שירות אזרחי למשל". 

ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) התייחס לכך שבציבור החרדי יש הרבה מאוד פעילות של התנדבות בקהילה, אבל מנגד אין הדבר אומר שהציבור החרדי מבקש להשתלב בחברה החילונית. לכן "אני גם לא רואה בעיה בהפרדה הסקטוריאלית ביחידות הצבא. אני מסכים שהשינוי לא צריך להיות באמצעות בתי המשפט או בכפייה".

                                                                                               בברכה,

                                                                                                       אסף דורון

                                                                                              דובר ועדת החוץ והביטחון