ישום "חוק טל" במתכונתו הנוכחי, נכשל

זו המסקנה אליה הגיע הצוות בוועדת החוץ והביטחון לבחינת יישום "חוק טל".

ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) שעמד בשנתיים האחרונות בראש הצוות בוועדת החוץ והביטחון לבחינת יישום "חוק טל", מסר היום ליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ שאול מופז (קדימה) את דו"ח הביניים.

יו"ר הוועדה ח"כ מופז ציין במסיבת העיתונאים כי "לשירות בצה"ל משמעות ערכית שמשפיעה על החוסן והלכידות החברתית. לצורך השגת המטרה של שירות חובה לכל, נדרש לקיים דיאלוג עם החברה החרדית, זו משימה לאומית. לא נכון לבחון את הנושא רק במימד הפוליטי".

עוד הוסיף ח"כ מופז כי "הוועדה בחנה מגוון רחב של נושאים הקשורים בנושא והיא מציע מפת דרכים שמאפשרת להביא לשילוב החרדים ומניעת המשך דחיקתם. צה"ל צריך להיות הגורם שקובע מי יכול לשרת שירות צבאי משמעותי ומי ילך לשירות האזרחי. אסור להגיע למצב שהשירות האזרחי יהפוך לערוץ לשחרור משרות צבאי אלא רק במקרים מאוד מוגדרים כמו בעיית גיל או מצב משפחתי. המערכת הצבאית צריכה לאפשר לאוכלוסייה החרדית מגוון רחב של תפקידים ורק אם לא תימצא התאמה הם יופנו לערוצים אחרים".

לדברי ח"כ מופז, "המסלולים שאנחנו מציעים בתוכנית מאפשרים לחרדים לרכוש מיומנות והשכלה שתעזור להם לאחר שישתחררו. גם המנהיגות בציבור החרדי מקבלת את הצורך בשינוי שיאפשר להם להשתלב בחברה ובכלכלה. יש צורך לקבוע יעדים מאוד ברורים והרבה יותר משמעותיים מהיעדים שהציגה הממשלה. הרעיון הוא לאפשר למי שמשרת בצה"ל או בשירות האזרחי כלים ומיומנויות לחיים האזרחיים. היעדים של התוכנית צריכים לעבור בחקיקה ולהיות בפיקוח של הכנסת. חלוקת הנטל היא עניין מהותי ואני מתכוון להמשיך לבחון את הנושא גם למול אוכלוסיות נוספות כמו האוכלוסייה הערבית. הגיע העת לחוקק חוק שיסדיר את הנושא השירות של בני מיעוטים. נידרש לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שמודל צבא העם ישמר. לא מדובר בצוות בדיקה של קדימה או של האופוזיציה אלא בצוות של ועדת החוץ והביטחון".

יו"ר צוות הבדיקה, ח"כ יוחנן פלסנר, התייחס במסיבת העיתונאים לכך ש"בעבודת הצוות נשמעו דעות רבות ומגוונות, אך בסופו של דבר היעד המשותף היה להביא לשילוב נכון יותר של החרדים בחברה הישראלית. הוועדה קיימה עשרות דיונים וסיורים ועל הדו"ח חתמו חמישה מתוך שבעה חברי כנסת שהיו בצוות. לא מדובר במסמך שמיועד להתנצח עם החברה החרדית אלא בדו"ח שמטרתו להגיע, באמצעות דיאלוג, לשילוב החרדים בחברה. בתחילת הדרך היינו פסימיים אך הצלחנו להגיע למפת דרכים הכוללת יעדים ברורים. הנתונים מראים כי גם אם ניתן לזהות מגמה חיובית ביחס לשנת 2002, בפועל אין שינוי מהותי במספר החרדים שהשתלבו במסלולים. מכאן ניתן לומר כי יישום חוק טל נכשל".

עוד הוסיף ח"כ פלסנר כי "נכון להיום מרבית החרדים שמשרתים במסלול האזרחי, פועלים בתוך הקהילה החרדית וכתוצאה מכך הם אינם תורמים או משתלבים בחברה הישראלית הרחבה. הדו"ח מציעה אלטרנטיבות לתוכנית הממשלה אך הדבר דורש שינוי בחקיקה. אנחנו ממליצים להגיע למצב שבו שני שליש מהחרדים ישרתו בצה"ל או במסלול האזרחי כמו במד"א או כיבוי אש כולל בשירות מילואים. חשוב שהשירות בצה"ל יהיה משמעותי במסגרות לוחמות או בתוכניות שח"ר. הצבא יכול לעמוד במשימת הגיוס אם הדרג המדיני יורה לו. גם הצבא יוכל להפיק תועלת משילוב החרדים ובכך ניתן יהיה למנוע את קריסת מודל צבא העם".

עוד לדברי ח"כ פלסנר, "הצבא נידרש להרחיב את מגוון המסלולים שהוא מציע לאוכלוסיה החרדית ובכל מקרה מסלולי שלב ב' בצה"ל אינם מהווים תחליף לשירות צבאי משמעותי. המנהלת של השירות האזרחי צריכה לחזור ולפעול בתוך משרד ראש הממשלה והפיקוח צריך להיות יותר הדוק. התוכנית שהציעה הממשלה לא בחנה את אופן יישום החוק. הממשלה מבקשת לגייס רק אחוז קטן מהאוכלוסייה החרדית כאשר חלקם מיועדים בכלל לתוכניות שלב ב'. אין בה פירוט של האמצעים להגיע ליעדים. תוקפו של חוק טל מסתיים באוגוסט 2012 ואז הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון תידרש להשיב האם החוק השיג את מטרת ואם נכון להאריך את תוקפו. מתפקידנו להכין תשתית לשאלה זו. אנחנו לא מתנגדים לחוק טל עצמו את לאופן יישומו" סיכם ח"כ פלסנר.

                                                                                                   בברכה,

                                                                                                           אסף דורון

                                                                                                דובר ועדת החוץ והביטחון