שר האוצר: 93 אחוז מהשינויים בתקציב הביטחון מאושרים בכנסת רק בדיעבד

"תקציב הביטחון מתנהל כקומבינה מתחת לשולחן בין שר הביטחון לראש הממשלה". כך טען היום (שני) יו"ר ועדת החוץ והביטחון שאול מופז בדיון בנושא תקציב הביטחון. שבוע לאחר ששר הביטחון תקף בכנסת את כוונת האוצר לקצץ בתקציב הביטחון. הגיע שר האוצר לוועדת החוץ והביטחון בכדי להשיב לו: תקציב הביטחון דורש הסדרה"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ שאול מופז (קדימה) שפתח את הדיון טען כי "הרושם המתקבל הוא שבמערכת הביטחון, בכל מה שקשור בתקציב הביטחון, יד אחת לא יודעת מה עושה היד השנייה. אני מתרשם שיש כאן סגירת חשבונות וקומבינות מתחת לשולחן בין ראש הממשלה לשר הביטחון על תוספות תקציביות למערכת הביטחון. התוספות הללו הן הרבה מעבר למה שהכנסת אישרה והכול מתנהל מאחורי גבו של שר האוצר". כך לדוגמא, הוסיף יו"ר הוועדה "בדיון בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון שהיה אמור לעלות לדיון תוספת תקציב של 620 מליון שקל לתעשיות הביטחוניות, התברר בסופו של דבר שהכסף בכלל מיועד לגופים שונים בצה"ל". ח"כ מופז הוסיף כי "האירועים האלו מוכיחים שיש כאן אי סדרים ובעיקר יש כאן בעיית אמינות וחוסר שקיפות. ועדת החוץ והביטחון פועלת בימים אלו להקמת צוות יעודי שיפקח על כל סעיף והעברה בתקציב למערכת הביטחון". 

שר האוצר, יובל שטייניץ,  תקף לאורך כל הדיון את חוסר השקיפות שבה מתנהל משרד הביטחון בהקשרי התקציב. לטענת שר האוצר "שקיפות ממשית על תקציבי הביטחון תאפשר לישראל להתנהל כמדינה מתוקנת. תקציב הביטחון דורש הסדרה שתעזור בסופו של דבר גם למערכת הביטחון עצמה. מצד אחד חוסר היציבות במזרח התיכון מעלה את הנפיצות הביטחונית באזור כולו אך מנגד מצב זה מחליש את היכולת הצבאית של מדינות ערב בעיקר בתחום ההתעצמות. גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון ראיתי בדאגה רבה את האופן הבעייתי שבו תקציב הביטחון מתנהל. על פי דוח ברודט שלוקח בחשבון אפשרות להרחבת האיומים הביטחוניים, מערכת הביטחון מקבל תוספת תקציבית של 100 מיליארד שקל לעשר שנים. בפועל, למרות שמדובר בתוספת גדולה, מערכת הביטחון חרגה בכל שנה מתקציבה. זה הוא דבר בעייתי עד חמור. כך למשל בשנת 2009 הייתה חריגה של מעל מיליארד ש"ח ובשנת 2012 תהיה חריגה של למעלה מ 3 מיליארד ש"ח. גם אם ימומשו כל המלצות ועדת טרכטנברג, מערכת הביטחון לא תחזור למצב המקורי של דוח ברודט. לצערי גם הסעיף בדו"ח ברודט המחייב את מערכת הביטחון להתייעל ב 30 מיליארד ש"ח בעשר שנים אינו ממומש באופן מיטבי. החריגות של משרד הביטחון גורמות לכך שיש להעלות את המיסים והדבר גם גורם לפגיעה ברווחה ובחינוך. במידה ומסגרת התקציב תיפרץ, תהיה כאן פגיעה באמינות המערכת הכלכלית כמו גם פגיעה בדרוג האשראי של ישראל. מערכת הביטחון מתנהלת תוך מתן התחייבויות ארוכות טווח אליהן לא ניתן לבצע פיקוח. אם לא רוצים שתקציב הביטחון יתנהל כמדינה בתוך מדינה צריך לשנות את התנהלות זו בתקציב. שקיפות ובקרה חיצוניים נדרשים כדי שהמערכת תתנהל ביעילות. בפועל בכל משרדי הממשלה יש שקיפות בעוד שבמשרד הביטחון אין אפילו שקיפות לגורמים מוסמכים בכירים באוצר וגם לא לשר האוצר בעצמו. 93 אחוז מהשינויים בתקציב הביטחון לא מאושרים מראש על ידי הכנסת אלא רק בדיעבד. מה שלא סודי חייב לקבל פיקוחי אזרחי מלא כמו במשרדי הממשלה האחרים". עוד הוסיף שר האוצר כי "כשנכנסתי לתפקידי ביקשתי לעשות שלושה שינויים בהתנהלות תקציב הביטחון: העלאת גיל הפרישה בצה"ל לקבוצת הלא לוחמים, הכנת תקציב הביטחון על ידי משרד האוצר ולא על ידי משרד הביטחון כפי שהיה נהוג עד היום, והגברת השקיפות על התקציב באופן שוטף. עד היום הצלחתי לעמוד בשני היעדים הראשונים. אני מקווה שמהיום נתחיל לממש באופן יעיל גם את תחום השקיפות. אם מערכת הביטחון תהיה שקופה למשרד האוצר ניתן יהיה להגיע לתוספת של 2 מיליארד ש"ח בשנה".

ח"כ זאב בילסקי (קדימה), ציין כי ברשויות המקומיות מקובל שרשות שחורגת מתקציבה, הפער משולם כחיוב אישי של ראש הרשות. אולי נכון לממש את העיקרון הזה גם במערכת הביטחון.

ח"כ מאיר שיטרית (קדימה) טען כי "אין ספק שמערכת הביטחון חייבת ויכולה להתייעל. כך למשל ניתן להתייעל באמצעות סגירת המשלחת הביטחונית בניו-יורק. אין שום צורך המשלחת הזו שכוללת מאות שליחים, היא מיותרת לגמרי. המצרים קונים כמויות זהות של אמל"ח בארה"ב כמו בצה"ל בזמן שהמשלחת שלהם כוללת 5 אנשים בלבד. עלות המשלחת הזו היא בין 80 מליון ל 100 מליון ₪ בשנה. ניתן להשיג היום את יעודה באמצעות האינטרנט. כמו כך נכון להגיע למצב שבו רב צבאי,פסיכולוג, רופא או מהנדס בצה"ל לא יצאו לפנסיה לפני בגיל 67"

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר כי "מדינת ישראל הייתה צריכה להגיש את מערכת הביטחון כפלא עולמי במקום את ים המלח שכן זה הוא המקום היחיד שגם קטן וגם גדל במקביל. מערכת הביטחון מונעת את היכולת לקיים עליה פיקוח. צה"ל לא הפנים את העובדה שמערכת הביטחון כפופה לריבון. הם מתנהגים כמו צבא שיש לו מדינה".

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) טען כי "לא נכון לעשות את ההשוואה הפופוליסטית לפיה הגדלת תקציב הביטחון פוגעת ברווחה. אם צריך לקצץ בתקציב הביטחון אז יש לקצץ אותו ללא קשר לרווחה. קציני קבע בחתימה ראשונה לא מקבלים יותר מ 5000 שקל. זהו שכר שמתחת לשכר מינימום".

ח"כ פואד בן אליעזר (עבודה) אמר כי "אין ספק שהתקציב מערכת הביטחון חייב להיות שקוף ותחת פיקוח אבל מנגד אני מתנגד חריף לקיצוץ בתקציב הביטחון. אף אחד לא יכול לתת תשובה מה יהיה במזרח התיכון שמצוי בסערה. אני מעריך שבטווח הארוך אנחנו הולכים לעימות אם מצרים. האתגרים העומדים בפני הצבא הם אתגרים אדירים. לכן אין ספק שיש צורך בשקיפות אבל קיצוץ בתקציב הביטחון היום הוא הימור".

ח"כ מוץ מטלון (ישראל ביתנו) אמר כי "אין ספק שהפיקוח על תקציב הביטחון חייב להיות יותר משמעותי. בפועל הוועדה מאשרת דברים באופן רטרואקטיבי. כשרוצים לעשות קיצוץ בתקציב הביטחון, חייבים לעשות הפרדה בין הנושאים הביטחוניים לבין האגף האזרחיים".

ח"כ יצחק בוז'י הרצוג הוסיף כי לדעתו  "שר האוצר, מנהל קרב אבוד שכן כל אזרח יאמר לך שהוא מעדיף עוד סוללת "כיפת ברזל" על חשבון כל דבר אחר. אם אתה רוצה לעשות קיצוץ צריך גם לומר במפורש מאיפה לקצץ".

מיכל עבדי – החשבת הכללית באוצר ציינה כי "חשב משרד הביטחון שהוא איש משרד האוצר, לא זוכה לקבל ממשרד הביטחון שקיפות מלאה הוא לא רואה את התמונה הכוללת ואין לו נגישות לכל המערכות התקציביות של משרד הביטחון".

גל הרשבוביץ, הממונה על התקציבים באוצר אמר כי "ועדת ברודט הייתה טעות שכן היא אפשרה למערכת הביטחון חסינות בלתי מוגבלת על תקציבה. ועדת ברודט הופכת את תקציב הביטחון שנקבע על ידי הממשלה לתקציב מינימום ממנו ניתן רק לגדול בהתאם למצב הביטחוני המשתנה. איך אפשר לצפות ממשרד האוצר לפקח על כל העברה תקציבית במשרד הביטחון אם לא מאפשרים שקיפות. זה נכון שיש היום חוסר ודאות ביטחונית באזור שלנו אבל במקביל יש היום גם אי וודאות גדולה לא פחות בעולם כולו בהיבט הכלכלי".


אסף דורון
דובר ועדת החוץ והביטחון