ראש אכ"א: צה"ל יצמצם 5 אחוז ממערך אנשי הקבע

קצין מילואים ראשי: אנחנו לקראת נקודת שבר

עוד אמרה ראש אכ"א כי "נשים בצה"ל צריכות לשיר מעל כל במה. לאור הקיצוץ המסתמן, צה"ל לא יוכל לממן את עלות החזר ההוצאות למילואימניקים שמגיעים לשירות ברכבם הפרטי. צה"ל תומך בעקרון של הגדלת שכר חיילי החובה". הדברים נאמרו היום (שלישי) בדיון של ועדת המשנה לכוח אדם והכשרות בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ מירי רגב (ליכוד) שבמהלכו עלו סוגיות רבות בנושאי כוח אדם בצה"ל.

ח"כ מירי רגב טענה כי "סעיף ההתנהגות בתעודת השחרור מרחיב משמעותית את סמכות הצבא על אזרחים הרבה מעבר לתקופת שירותם. הסעיף הזה הופך את הצבא למפקדו העליון של האזרח בישראל. נוצר כאן מצב בעייתי שמאות חיילים ששרתו בצבא מתקשים למצוא עבודה באזרחות רק משום שבאיזו שהיא נקודה זמן במהלך השירות הם עברו עברת משמעת שרודפת אותם. הסעיף הזה גורם לכך  שדווקא חיילים ששרתו בצה"ל נפגעים בעוד מי שבחרו להשתמט מהשרות לא נפגעים כלל. אותו חייל משוחרר מצד אחד לא מצליח למצוא עבודה ומנגד הצבא ממשיך לקרוא לו לשירות מילואים".  

ראש אכ"א, האלוף אורנה ברביבאי טענה כי "להערכתה סעיף ההתנהגות בתעודת השחרור אינו גורם לפגיעה מהותית או כזו שאיננה מידתית כלפי מרבית החיילים המשוחררים. לראייה ניתן לראות באופן ברור כי 93 אחוז מהמשתחררים מקבלים חוות דעת חיובית בסעיף ההתנהגות, כך שבסופו של דבר תעודה זו עוזרת להם בחיים האזרחיים. בכדי לצמצם את אפשרות הפגיעה בחיילים, פתחנו את מדרג האפשריות להערכת החיל. צה"ל מבקש לעודד חיילים לשרת שירות משמעותי והתעודה הזו תומכת בעקרון זה. אם נבטל את הסעיף לחלוטין זה עלול לפגוע בחיילים ששרתו שירות משמעותי".

ח"כ מוץ מטלון (ישראל ביתנו) התייחס לסעיף ההתנהגות ואמר כי "חייבים למצוא את האיזונים הנכונים בסעיף ההתנהגות, כך שמעשה קונדס במהלך השירות לא יפגע ביכולתו של המשוחרר למצוא עבודה".

ח"כ עמיר פרץ (העבודה) טען בהקשר סעיף ההתנהגות כי "להבנתו מעסיק זכאי לבדוק רק אם לחייל משוחרר יש תיק פלילי ואת הנתון הזה הוא יכול לקבל בכל מקרה מהמשטרה. יש כאן בעיתיות בכך שקצין בדרגת סגן או סרן ממלא חוות דעת שבכוחה  לקבוע  את גורלו של החייל למשך שנים, זה לא מתפקידו של הצבא. יתכן ונכון להגביל את הצורך בהצגת התעודה רק במקצועות מסוימים כמו אבטחה למשל".

עו"ד ציפורי שמייצג חיילים משוחררים רבים שנפגעו מסעיף ההתנהגות אמר בדיון "כי בזמן שתיק פלילי נימחק לאחר מספר שנים, תעודת השחרור וסעיף ההתנהגות בו נשארת תקפה ללא מגבלת זמן".

באשר לאפשרות להגדיל את שכר חיילי החובה אמרה ח"כ רגב כי "לא ניתן להמשיך לאפשר מצב שבו שכרו של חייל יעמוד על  300 עד 400 שקלים ובמקביל הורי החייל נדרשים לממן אותו בתוספת של 1000 ₪  בכל חודש".   

ראש אכ"א השיבה בנושא העלאת שכר חיילי החובה כי "צה"ל תומך ברציונאל שיש צורך להגדיל את שכר החיילים בשירות חובה, למרות שלא מדובר במקום עבודה אלא בשירות בעל ערך.  גובה התגמול צריך להיות בהתאם לאופי השירות, כך שלוחמים יקבלו יותר. להבנתנו לא יכול להיות מצב שבו חייל מקבל פחות ממה שמקבל מי שמתנדב בשירות לאומי או אזרחי כפי שקורה היום.  מבחינתנו גובה התגמול נכון שיגדל באופן פרוגרסיבי בהתאם לאורך תקופת השירות, כך שמי שמשרת יותר זמן ירווח יותר. כדי שנוכל לעמוד ביעד זה, אנחנו זקוקים למקורות תקציביים חיצוניים נוספים".

עוד הוסיפה ראש אכ"א כי "בשל הקיצוץ המסתמן בתקציב הביטחון, צה"ל קיבל החלטה עקרונית לצמצם 5 אחוז ממערך אנשי הקבע שלו". 

ח"כ עמיר פרץ טען בהקשר לשכר חיילי הקבע כי "במצב הנתון היום ישנם נגדים וקצינים צעירים שמרווחים פחות משכר סטודנט.  הגיע הזמן לעשות סדר בעניין ולהפסיק להפוך את אנשי הקבע לשק חבטות".

עוד עלה בדיון נושא הנסיעות שמבצעים אנשי המילואים ברכבם הפרטי במהלך השירות. בהקשר זה ציינה ח"כ רגב כי "לא יעלה על הדעת שחייל מילואים נדרש לשלם את עלות הנסיעה שלו ברכב פרטי בכדי להגיע לשירות מילואים. יש כאן בעיה אמיתית ואנשי המילואים יפסיקו להיות פראיירים".   

על הצורך להחזיר כספים לאנשי המילואים שמשתמשים ברכבם הפרטי השיבה ראש אכ"א כי "ברור לנו שמערך המילואים בצה"ל הוא מרכזי ובכוחו לאפשר לצבא להגיע להכרעה צבאית. זו אחת הסיבות שאנחנו מבקשים לתגמל את הנבחרת הזו. לצורך כך אנחנו פועלים במגוון רחב של מסלולים כגון  מענקים כספיים למי שמשרת למעלה מ 10 ימי מילואים, הגדלנו את סל הרווחה, הקמנו את מועדון "בהצדעה" ועוד. מבדיקה שערכנו נימצא כי העלות הכספית המוערכת למתן החזר הוצאות למילואימניקים שמגיעים לשירות ברכב פרטי נעה בין  70 ל 150 מליון שקל בשנה. מאחר וצה"ל נידרש היום לקצץ בתקציבו, אנחנו לא יכולים לעמוד בהוצאה זו ולכן החזר זה לא ימומש, לפחות לא בעת הזו. במקום זאת נמשיך לספק שוברים לשימוש בתחבורה ציבורית".

עלה מיקנובסקי מפורום החפ"שים אמר כי "צה"ל מכרסם באופן קבוע בתגמולים שהוא אמור להעניק לאנשי המילואים למרות שהוא מחויב לכך על פי חוק המילואים. במקום שכספי התגמולים יועברו במישרין לאנשי המילואים, מחצית מהסכום עבר לטובת הקמתו של מועדון "בהצדעה". זה נחמד שמקימים מועדון אבל למה על חשבון התגמולים. ישנם אנשי מילואים שאומרים במפורש שהם משלמים כסף כדי לשרת". ניצן פרס, גם הוא מפורום החפ"שים  טען כי "לפי הערכות שונות עולה כי בכל שנה, איש מילואים עצמאי מפסיד בכל שנה עד 40 אלף שקל נטו בכל שנה, בשל הימים שהוא משקיע בשירות המילואים. אם לא ימצא פתרון בנושא התגמולים לא מן הנמנע שיפרוץ כאן מרד". 

על הטענות בדבר השימוש ברכב פרטי במהלך שירות המילואים השיב קצין המילואים הראשי, תא"ל שוקי בן ענת כי "נכון להיום אין בתקציב הביטחון סעיף שהוגדר לטובת החזר הוצאות על נסיעות ברכב פרטי למילואים למרות שלמעלה מ 90 אחוז מאנשי המילואים מגיעים לשירות עם רכבם הפרטי. ההתנדבות הכלכלית למילואים צפויה להיגמר ואנחנו לקראת נקודת שבר".  

ר' אכ"א התייחסה בדיון גם לסוגיית שירת הנשים כשאמרה כי "צה"ל הוא צבא העם וכולם מחויבים בשירות צבאי. עמדת הצבא בנושא שירת נשים היא ברורה: נשים יכולות לשיר מעל כל במה ובכול טקס. למפקד בצה"ל יש שיקול דעת והוא זה שיקבל את ההחלטה בהתאם לשיקול הדעת".

ח"כ פרץ טען בנושא שירת הנשים כי "זה לא רק שאלה של שירת נשים אלא שאלה רחבה יותר של מי הסמכות להנחות את החיילים. האם זה המפקד הצבאי או הרב. מקרים בהם חיילים קשובים לרבנים הם מקרים חמורים, אי אפשר לעשות כאן צבא כבקשתך. בעניין הזה אין משחקים".

אסף דורון
דובר ועדת החוץ ביטחון