ח"כ בן אליעזר: מעולם מדינת ישראל לא הייתה במצב ביטחוני קטסטרופלי כמו היום

דבריו של ח"כ בן אליעזר נאמרו  בדיון של ועדת החוץ והביטחון שהתקיים היום (רביעי) במסגרת "כנס שדרות לחברה" בנושא "הביטחון בסדר העדיפויות הלאומי". פרופ' בן בסט: שר האוצר הוא היחיד שממשיך להאמין בתקציב הדו שנתי. המפתח ליציבות הוא בגרעון ולא בגודל התקציב.

יו"ר הוועדה ח"כ שאול מופז (קדימה) אמר בדיון כי "בקיץ האחרון נסדק החוסן הלאומי. מדינת ישראל איבדה את האיזון הנכון בין היכולת לפתור את הבעיות החברתיות הפנימיות לבין רמת ההשקעה בפתרון הבעיות החיצוניות. למול ההזנחה של הבעיות הפנימיות בחברה הישראלית נחצו כאן הקווים האדומים. מדינת ישראל לא השכילה למצוא את האיזונים הנכונים ולכן המחאה החברתית צודקת". עוד הוסיף ח"כ מופז כי "בישראל נוצרה מציאות שבא רק 50 אחוז מבני הנוער מתגייסים והמגמה הזו רק הולכת ומחריפה. בשנת 2020 כ 60 אחוז לא יתגייסו. זה הוא נתון מדאיג שיקשה מאוד בהתמודדות למול האתגרים. אי אפשר להמשיך להטיל את המטלות רק על קומץ של אנשים. חייבים לעשות הסדרה חברתית שתוביל לשוויון בנטל".

האלוף (במיל) עוזי דיין טען כי "ההון השחור בישראל מוערך בכ 160 מיליארד שקל שהם 21 אחוז מהתל"ג. אם נצליח להוריד אותו ל 17 אחוז שהם 12 מיליארד שקל נוכל למצוא פתרון לחלק מהצרכים החברתיים והביטחוניים שלנו".

ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי פרקש אמר כי הוא "מסרב לקרוא לרעידת האדמה שמתרחשת במזרח התיכון אביב ערבי. להערכתי האסלאם הסוני הקיצוני רק ילך ויצבור כוח, כך בטורקיה במצרים בעתיד גם בסוריה. זה ישנה לחלוטין את מפת המזרח התיכון. הטלטלה האזורית תגרום לכך שמדינות ערב יתחילו להתכנס בתוך עצמם ופחות יתעסקו בסכסוך הישראלי פלסטיני. המאבק בין השיעים לסונים הוא עמוק ואסור לזלזל בו. מעמדה של ארה"ב בעולם ובמזה"ת הולך ויורד. איראן בדרך לפצצה גרעינית ובעקבות פרסום דו"ח סבא"א יש הזדמנות להחזיר חלק ממדינות העולם לפעול כדי לדחות את הפצצה".

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) טען כי הוא  "מצר על הניסיון לטעון שהדגל החברתי חייב להיות על חשבון הגדל הביטחוני כפי שטוען שר האוצר. אם צריך לקצץ בתקציב הביטחון אז יש לפעול בנושא אבל לא כדי להגדיל את תקציבי הרווחה. אסור להעמיד את הטנקים מול החינוך והקשישים, זה פוגע בחוסן הלאומי. בחברה שיש בה ילדים רעבים זו ממשלה לא ראויה".

פרופסור אבי בן בסט אמר כי להבנתו "אם נצמצם את אי השוויון הכלכלי נשפר את המוטיבציה להתגייס וגם מי שיתגייס יהיה איכותי יותר. לא נכון שרק תקציב הביטחון יהיה רב שנתי שכן גם בתחומי הבריאות וחינוך יש פרויקטים שנמשכים לאורך שנים. נכון להיום רק שר האוצר ממשיך להאמין התקציב הדו שנתי. עובדה שזה לא קיים בשום מדינה אחרת בעולם. אי אפשר לזרוק את מפתחות התקציב לים למשך שנתיים תוך התעלמות מהשינויים המתפתחים. לא ניתן לפתור את הבעיות החברתיות רק באמצעות 2 מיליארד שקל שיגיעו מתקציב הביטחון. המפתח ליציבות הוא בגרעון ולא בגודל התקציב. אנחנו אומנם גאים שאנחנו חלק ממועדון ה OECD אבל אנחנו מתחתית הרשימה של מועדון זה. מצב השירותים הציבוריים בישראל הוא בכי רע. חייבים לשמר את התפיסה של צבא העם ולא לעבור לצבא מקצועי. במקביל יש לקצר את משך השירות. בצה"ל יש יותר מדי חיילים עורפיים ובכלל זה ישנם יותר מדי חיילים שמשרתים בתפקידים שמחוץ למסגרת הצבאים כמו בהוראה או במשטרה".

ח"כ פואד בן אליעזר (עבודה) טען כי "מדינת ישראל מעולם לא הייתה במצב ביטחוני קטסטרופלי כמו היום. אף אחד לא יודע מה יהיה במזרח התיכון. על ציר הזמן אנחנו צפויים לעימות עם מצרים. אתה לא רואה שום נקודת אור. ולכן במצב הנוכחי אתה לא יכול לקחת שום הימור בקיצוץ תקציב הביטחון. מצד שני כן צריך לעשות בתקציב סדר ולבצע  התייעלות".

ח"כ לשעבר אפי איתם אמר כי "לתקציב הביטחון נכון להתייחס כהשקעה ולא כהוצאה. ההי-טק הישראלי לא יכול היה מגיע לאותם הישגים ללא היחידות הטכנולוגיות של צה"ל. כאשר בישראל יש בעיית משילות ושר לא יכול לקחת כסף כדי לקדם פרויקט הדברים מתבצעים בחלק מהמקרים על ידי מערכת הביטחון כולל בפרויקטים שאינם קשורים במישרין לתחום הביטחוני. כך למשל תקציב הביטחון הוא זה שמוריד את צה"ל לדרום ולדבר תהיה השפעה חברתית משמעותית על הפריפריה. תקציב הביטחון זה לא רק כסף לטנקים . קורס הקצינים הוא בעצם קורס ניהול בכירים. התקציב הביטחוני לא מושקע רק בהיבט הביטחוני נגד האויבים. תקציב הביטחון חייב להיות שקוף כדי שניתן יהיה לייעל אותו. הצבא הוא הגורם הכי יעיל להקניית ערכים בישראל. יש אווירה כאילו צה"ל הוא חזיר שמחזיק מיליארדים. זה מהלך פופוליסטי כאילו הצבא פוגע בחינוך וברווחה. זה עלול לחזור אלנו כבומרנג כשאף אחד לא ירצה לקחת חלק בארגון זה".  

ח"כ עינת וילף (העצמאות) הציגה גישה אופטימית יותר כשאמרה כי "יתכן ולאור האירועים המתרחשים במזרח התיכון ישראל בכלל נכנסת לעשור שמבחינה אסטרטגית הוא  טוב יותר גם אם הוא יראה רע שכן מדינות ערב ידרשו להתעסק עם עצמם ולכן הם יהיו חלשות מאי פעם".


אסף דורון דובר
ועדת החוץ והביטחון