בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה לכוח אדם בוועדת החוץ והביטחון, חשפה יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב (ליכוד), כי מאז תחילת השבוע הגיעו אליה כמה תלונות מהורים לחיילים שנעצרו או קיבלו שעות ביציאה רק משום שאיחרו להגיע לבסיס ביום ראשון האחרון.

העונשים הוטלו על החיילים בניגוד להנחיה הברורה של הרמטכ"ל שקבע, כי לא יינתנו עונשים במקרים שחיילים יאחרו להגיע לבסיס, אם באותו יום הם השתמשו באוטובוס ולא ברכבת. כזכור, ביום ראשון נכנס לתוקפו ההסכם המונע מחיילי צה"ל לנסוע בחינם ברכבת בימי ראשון בשעות הבוקר. ח"כ רגב הוסיפה כי היא "דורשת מצה"ל לשחרר את החייל, לבטל את העונשים ולהתנצל. אם החייל לא יצא היום מהכלא, המצב יהיה רע מאוד. חיילים לא צריכים לשלם על ההחלטות המעוותות של צה"ל".

בניגוד לדעתה של יו"ר הוועדה, ביקש חבר הכנסת מגלי והבה (קדימה) לתמוך בהחלטת הצבא. לדבריו "כל ההתנפלות על הצבא היא מיותרת. מה שחשוב זה שהחיילים יגיעו לבסיס, אם ברכבת ואם באוטובוס. או שאנחנו רוצים להיות צבא שעומד במשימות או שיהיה לנו צבא עם לוחמים משוקולד. צריך לתת גיבוי לצבא ולהילחם למען תקציב הביטחון".

לדיון הגיעו כמה הורים שביקשו להביע את מחאתם על ההחלטה למנוע מחיילים לנסוע ברכבת בימי ראשון. לטענתם, בעיית העומס ברכבת היא לא בעיה מאתמול. ההתנהלות נראית כמו כיבוי שרפות. אין כאן חשיבה לטווח ארוך. עוד העלו ההורים כי ההחלטה פוגעת במוטיבציה של החיילים וכי יש בה כדי להעלות את הסבירות לפיגוע או לחטיפה של חיילים. את טענותיהם ביקשו ההורים לחזק באמצעות מכתב , שעליו חתומים מספר רב של שמיניסטים, המביעים את הסתייגותם מההסכם (מצ"ב המכתב וחתימות התלמידים: http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/bit250112b.pdf

על הטענות מצד משרד התחבורה הגיבה נועה צור שטענה כי המשרד  בחן לעומק את אופן מימוש ההסדר החלופי. "מצאנו כי בפועל ההסדר בסך הכול בהחלט עבד".

את צה"ל ייצג בדיון תת-אלוף עופר וולף, ראש מטה אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה. לדבריו, ההחלטה לקבל את ההסכם הגיע לאחר שהיה ברור שהחיילים נוסעים ברכבת בצורה "בלתי סבירה, בתאי השירותים, וכשהם יושבים על התיקים שלהם". עוד הוסיף תת-אלוף וולף כי מבחינת צה"ל המטרה היא להוביל את החיילים בחינם לבסיס והנסיעה ברכבת "היא אמצעי ולא מטרה". באופן כללי "אנחנו יכולים להיות מרוצים מאופן ההתנהלות ביום הראשון. עוד מצא הצבא כי, ההבדל במשך הנסיעה באוטובוס למול הרכבת הוא אינו גדול, ובחלק מהמקרים הנסיעה באוטובוס הייתה קצרה יותר". באשר לטענה כי ישנם חיילים שנענשו משום שאיחרו להגיע לבסיס, טען תת-אלוף וולף כי "אנחנו לא מכירים אף חייל שנכנס לכלא או שקיבל שעות ביציאה בגין איחור ביום ראשון לבסיס". מנגד אמר: "אנחנו זיהינו שביחידות מסוימות ההדרכה המקדימה לקראת יום ראשון לא הייתה במיטבה".

נושא אחר שעלה לדיון היה התלונות שקיבלה חברת הכנסת מירי רגב מחיילים, שסיפרו לה כי בבסיס שלהם נתקבלה החלטה שלא לספק מזון בחדר האוכל בימי ראשון. "חיילים נאלצים להגיע לבסיס עם סנדוויץ'. חייל רעב זה הגבול שלנו". תת-אלוף וולף הגיב לטענות, כי לא התקבלה בצה"ל כל החלטה לשנות את המצב הקיים.

סוגיה נוספת שביקשה חברת הכנסת רגב לברר מול רשויות הצבא הן תלונות שהגיעו אליה מלוחמים מחטיבת "כפיר על כוונת הצבא לקצר את אורכה של חופשת השחרור מארבעה שבועות לשבועיים. חברת הכנסת רגב טענה כי "לא ניתן לקבל החלטה בנושא תוך כדי המשחק".

ראש מחלקת פרט בצה"ל, אלוף משנה איל קרוליצקי, טען כי "אורכה של חופשת השחרור היה מאז ומעולם שבועיים, כאשר בפועל בחלק מהמקרים אפשרו לחיילים שלא הצליחו לממש את החופשות שלהם לקבל חופשה ארוכה יותר.

אסף דורון דובר
ועדת החוץ והביטחון