האיום על העורף ומרכזי האוכלוסייה בישראל הפך בשנים האחרונות למרכזי לא פחות מהלחימה בחזית. בכל תרחיש יחוס של מערכת הביטחון קיימת הערכה כי העורף צפוי להיות תחת מתקפת רחבת היקף של טילים בסדר גודל שטרם חווינו. על אף הדברים האמורים, הממשלה טרם קיבלה החלטה סופית באשר למשרד הממשלתי שיקבל על עצמו את האחריות הכוללת לטיפול בעורף ולפיכך המשרדים השונים נמצאים בהתנגשות.
ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף לחירום בוועדת החוץ והביטחון התכנסה היום (חמישי) לדיון מרתוני עם כלל משרדי הממשלה שיש להם אחריות על העורף בניסיון לקדם את ההסדרה הנדרשת. יו"ר הוועדה ח"כ אלי ישי (ש"ס) אמר בפתח הדיון כי "במצב הנוכחי יש ברדק וחילוקי דעות בין משרדי הממשלה מי מקבל את האחריות על העורף בחירום . עד עתה ראש הממשלה נמנע מלקבל החלטה על חלוקת הסמכויות. אנחנו לא ערוכים באופן ראוי כדי להתמודד עם מתקפת טילים על העורף והגיע הזמן לעשות סדר".
מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') דן הראל טען כי "בשגרה ובחירום האחריות על העורף צריכה להיות של משרד הביטחון, נקודה. גם בבניית ההערכות וגם בהפעלת הגורמים בזמן אירוע. באסון טבע למשל או במגפות האחריות מוטלת על המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון מסייע. אבל אם מדובר באירוע רחב היקף, האחריות היא של משרד הביטחון. הטיפול בעורף צריך להיות במשרד הביטחון, על ידי סגן השר או בידי ממונה העורף במשרד. הכול צריך להיות תחת גוף אחד. פיקוד העורף והעומד בראשו צריכים להיות תחת הפיקוד של צה"ל והרמטכ"ל. אין מקום למשרד להגנת העורף. אסור לרמטכ"ל להיות מנותק ממה שקורה בעורף. ביום שינתקו אותו ייווצר שבר. זה יהיה רע ומר לעורף מדינת ישראל. זה מצב שיסכן מאופן מהותי את העורף.
בכדי להדגיש את הנחיצות בהשארת האחריות על העורף בידי משרד הביטחון נתן המנכ"ל מספר דוגמאות. כך למשל ציין הראל כי "95 אחוז מהאמצעים שהופעלו במהלך הסופה האחרונה היו של משרד הביטחון וצה"ל. רק אנחנו מסוגלים לתת מענה בסדר גודל כזה מאחר ולקח אנחנו נערכים". עוד הוסיף המנכ"ל כי טייסת הכיבוי שהוקמה לאחר השריפה בכרמל מנוהל מבצעית על ידי המנגנון האזרחי של כיבוי אש למרות שמדובר המטוסים של ח"א. המטוסים הללו לא מקבלים הנחיות ממרכז השליטה האווירי של ח"א. כבר היה לנו מקרה של התנגשות בכבל חשמל, זה דבר לא נורמאלי.
בניגוד לטענת מערכת הביטחון, נציגי המשרד להגנת העורף ומנכ"ל המשרד, ניצב (בדימוס) דן רונן אמרו כי "ראש הממשלה אמר שכל הסמכויות האזרחיות יעברו למשרד להגנת העורף כדי שתהיה כתובת אחת בחירום. אנחנו גורם מטה ואין לנו יכולות בתחום הפיקוד והשליטה. במצב הנוכחי אנחנו אחראים על תחום המל"ח (משק לשעת חירום) ועל רח"ל (רשות חירום לאומית). כדי להשלים את המעגל התומך נדרש להוסיף את המעגל האופרטיבי, דרך חוק הג"א, דבר שיאפשר בפועל שליטה על פיקוד העורף.
כדי להשלים את מורכבות המאבק על קבלת האחריות בתחום העורף בחירום שמעו חברי הוועדה את ראש אגף חירום במשרד לביטחון פנים, חיים כהן טוען כי מבחינת משרדו אין סיבה לנתק את רצף פיקוד במעבר משגרה לחירום ומכאן שהאחריות צריכה להישאר בידי משרדו גם כשעוברים לחירום.
גורם נוסף שהופיע בפני הוועדה והציג את עמדתו היה זאב צוק רם, סגן ראש המל"ל שאמר כי "מדינת ישראל לא ערוכה, נקודה. אני לא רוצה ששר הביטחון יתעסק עם כל טיל שנפל על ת"א. שר הביטחון צריך להתרכז בחזית. מה שקורה בת"א זו אחריות של המשרד לביטחון פנים. זה לא בפוקוס של צה"ל. הוא גם לא עוסק בכך ולא מתאמן על זה. עובדה היא שבמשך שנים לא הקימו מקלטים. פיקוד העורף בשגרה יהיה תחת הפיקוד של צה"ל אך כשיהיה אירוע, צה"ל יקצה את אנשי הפיקוד לטובת הגורמים האמונים על העורף".
