הדברים נאמרו במסגרת דיון שהתקיים היום (רביעי) במסגרת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לבחינת הערכות והפקת הלקחים של משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים למצבי חירום בעקבות הסופה שהתרחשה ברחבי הארץ לפני שבוע וחצי. בפתח הדיון הוחלט על הקמתם של מספר ועדות משנה שיקיימו דיונים יעודים בתחומים ספציפיים הקשורים בהערכות לתרחישי חירום. כל ועדת משנה תגיש דו"ח מסכם שיוגש בין השאר לראש הממשלה בחודש הבא.
ח"כ אלי ישי (ש"ס) שעמד בראש הדיון המשותף אמר כי "אין ספק שקיימת בעיה בתחום הגדרת הסמכויות בין משרדי הממשלה הרלוונטיים: המשרד להגנת העורף משרד הפנים ומשרד הביטחון. העובדה שזה לא מוסדר גורם לנו להיות פחות ערוכים ופחות מסונכרנים בשעת חירום. ראש הממשלה חייב לקבל החלטה בנושא ובהקדם אחרת נמצא את עצמנו פחות ערוכים והאזרחים ישלמו על כך את המחיר. אם לא תתקבל החלטה נכונה בתחום חלוקת האחריות והסמכות הדבר עלול לגרור קטסטרופה בשעת חירום. קל מאוד להפיל את האחריות רק על הרשות המקומית ובמקביל לקצץ להם בתקציבים. אפילו המשרדים והשרים השונים לא יודעים מי אחראי על מה בשעת חירום. את הברדק הזה צריך להפסיק. עוד הוסיף ח"כ ישי כי בכוונתו לקדם הצעת חוק פרטית להסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד להגנת העורף במידה והממשלה לא תאמץ את המלצות הוועדה המשותפת.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו) שעומדת גם היא בראש הוועדה המשותפת ציינה כי ברמה המערכתית נשאלת השאלה מי הגוף שמרכז את מכלול הפעולות הנדרשות בעורף בשעת חירום. שר הביטחון נכון שיהיה אמון רק על החזית. חייבת להיות הפרדה מאוד ברורה בין ההיבט האזרחי לצבאי. זה לא יכול להישאר רק בתחום האחריות של שר הביטחון. כשיש אחריות חייבת להיות גם סמכות. היום לשר להגנת העורף, ללא קשר לשאלה מי עומד בראש המשרד, יש רק אחריות אך אין לו הסמכות. כולנו מבינים שהחזית היום היא העורף ולכן צריך לעשות הבחנה מאוד ברורה בין ההיבטים האזרחיים לבין אלו המבצעיים.
לדברי השר להגנת העורף, ח"כ גלעד ארדן, ראש הממשלה כבר קיבל החלטות בנושא חלוקת הסמכויות בעורף בעצם העובדה שהוחלט להקים את המשרד להגנת העורף. ראש הממשלה גם הנחה בנושא הסדרת הסמכויות בין הגופים כאשר הוגדרו שני צירי פעולה: ציר אחד כולל את מכלול הפעולות הקשורות בתחום הצלת החיים המידית שכולל בין השאר את מד"א וכיבוי אש. בתחומים אלו האחריות מוטלת על השר לביטחון הפנים. הציר השני הוא הציר האזרחי ובו יתנהל מעקב ובקרה על ההערכות הגורמים הנדרשים בשעת חירום כמו גם על הקשר עם הרשויות המקומיות. ציר זה נמצא באחריות המשרד להגנת העורף.
עוד הוסיף השר כי אין ולא יהיה בישראל גוף אחד ויחיד שיהיה אחראי על כל תחומי האחריות הקשורים בעורף. המודל הנכון הוא שכל גוף שכבר קיים ומתפקד יערך בשגרה למצבי חירום בתחום גזרתו. הבעיה היא שהגופים השונים מעדיפים להשקיע את עצמם בשוטף ולא בהערכות בחירום. לכן הוחלט על הקמת המשרד להגנת העורף שירכז את תחום ההערכות ברמה היום יומית.
במצב הנוכחי, אחריות העל בנושא העורף עדיין מוטלת היום בפועל על שר הביטחון. מצד שני ספק רב אם באירוע שאיננו סופת שלג אלא אירוע ביטחוני רחב היקף לשר הביטחון יהיה את הקשב לעסוק במתרחש בעורף. האחריות שלו אמורה להיות בעצירת ירי הטילים הנופלים על העורף ולא בשאלה למי לחלק מים או למי לחלק תנורים. זו הסיבה שנכון יותר להביא לכך שמשרד להגנת העורף יקבל את האחריות על פיקוד העורף ובכך למעשה לאפשר למשרד להיות גוף ביצועי למימוש האחריות המוטלת עליו מתוך הכרות עם הרשויות המקומיות והציר האזרחי באופן שוטף.
