במסגרת היום שהוקדש לקידום אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים שהתקיים היום (שלישי) בכנסת, ערכה ועדת החוץ והביטחון דיון שעסק בבחינת מוכנות הרשויות השונות במתן מענה ייעודי לבעלי צרכים מיוחדים בשעת חירום.

במהלך הדיון סקרו נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכלל זה, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הרווחה, מל"ל ופיקוד העורף את סטאטוס המענה הקיים והנדרש לבעלי מוגבלויות בשעת חירום. כך בין השאר עסק הדיון באופן נרחב בשאלה האם נכון לפנות אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בשעת חירום, מה הוא העיתוי הנכון לפינוי, באיזה אופן נכון לבצע אותו או שמא בכלל מוטב שלא לפנות וכחלופה למגן מאופן מיטבי את המבנה בו אוכלוסייה זו מתאכסנת. שאלה זו עלתה באופן מהותי עוד בזמן מלחמת לבנון השנייה ובייתר שאת בזמן מבצע "צוק איתן". פינוי אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים מהווה אתגר מקצועי מאחר והיא מורכב משמעותית מפינוי אוכלוסייה רגילה המסוגלת להתנייד באופן יחסי טוב יותר גם בשעת חירום.

ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) טען כי "סוגיית פינוי האוכלוסייה רלוונטית לכלל האזרחים ולא רק לאלו בעלי הצרכים המיוחדים, בעיקר בשעה שהעורף הוא חלק מהחזית והסוגיה צפויה רק להחריף עם הזמן.  ככלל העדיפות היא למגן את מרכזי האוכלוסייה ולא לפנותה מאחר ופינוי עתיד להיות פעולה מורכבת שדורשת זמן ומשאבים יקרים".

ח"כ לשעבר עמי איילון המשמש היום כיו"ר אקי"ם ציין כי "ה אוכלוסיית עם הצרכים המיוחדים נדרשה במהלך מבצע "צוק איתן" להישאר בחדרי הביטחון במשך 52 יום. זו חוויה מאוד לא נעימה. למדינת ישראל יש מערכות מאוד מתקדמות לפינוי אוכלוסייה אך בפועל אף אחד לא קיבל החלטה לפנות למרות שזה היה המהלך הנכון והדבר נבע משיקול פוליטי בלבד".

בסיכום הדיון שהתקיים בראשות ח"כ ענת ברקו (ליכוד) ביקשה יושבת הראש כי הגורמים השונים יערכו למתן מענה ייעודי כזה שיתאים פרטנית למוגבלויות השונות בהיבטים של מיגון, פינוי ומתן שירותים.

​