​

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אישרה היום (ב'), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את  הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23) התשע"ט-2019, של ח"כ עפר שלח (יש עתיד) וחברי כנסת נוספים, אשר קובעת כי חייל שנמצא בלתי כשיר באופן זמני לשירות, מחמת חבלה או מחלה, בתקופה שלא תעלה על משך 180 ימים, ימשיך בשירותו הסדיר, אלא אם הודיע כי הוא מעוניין בכך.

הצעת החוק מבהירה כי אם במהלך תקופה זו, יימצא החייל כשיר, הוא ישוב לשרת בצה"ל, אך אם לא יימצא כשיר במהלך התקופה , ישוחרר החייל מצה"ל, אך יוכל להתנדב לשירות, על מנת לקבל טיפול רפואי. הצעת החוק אף מבקשת לקבוע כי במקרה של חייל שחזר לכשירות יידרש צבא הגנה לישראל לפעול לשילובו של  החייל בתפקיד שבו שירת טרם אבחון מחלתו או פציעתו, והכל בכפוף לצורכי כוח האדם בצבא ובהתאם למצבו הרפואי. תחילתה של הצעת החוק היא בעוד שנה.

ח"כ שלח הסביר את הצעת החוק: "הצורך בתיקון הזה עלה מהשטח, מפניות שאני וח"כים אחרים קיבלנו. הייתי בטוח שגודלה של התופעה הא מינורי והסתבר שהוא מאז'ורי – מספר חיילים של ארבע ספרות בכמעט על נקודת זמן. מאז שהתחלנו לטפל בדבר הזה, הצבא שינה את נהליו ושיפר דברים, אבל עדיין הסוגיה קיימת. אלו חיילים שלא נמצאים בלתי כשירים תמידית, אלא רק ארעית. הנוהג שהיה, שמרגע שוועדה רפואית קבעה להם פרופיל 24, הם עברו ליחידה שנקראת ר"מ ד', ולתפיסתם ולתפיסת משפחותיהם הם נשארו לבד לדאוג לעצמם לטיפול, ולא הצבא שבמסגרתו הם נפצעו. עוד נאמר להם שלאחר חצי שנה הם יקראו לעמוד בפני ועדה שיכולה להחזיר אותם לשירות, וזה יצר מצב שהם בלימבו, כי גם לא יכלו להתחיל בחיים שאחרי הצבא. זה מצב לא קביל על דעת כל העוסקים בזה, כיוון שהוא יצר משבר אמון של החייל וסביבתו עם המערכת הצבאית, והוא גם נוגד את הערך בבסיס שירות ביטחון - אם המדינה מגייסת על פי חוק, יש לה מחויבות כלפיהם כאשר קורה להם משהו בשירות". 

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "זה עניין ערכי ומוסרי. זו בושה ש'מזדכים' על חיילים כי הם חלו. המצב כיום פוגע בחלשים ביותר, שלא יכולים להעמיד עו"ד מול הצבא, ולדרוש אתל הטיפול המגיע להם.  אנחנו כל שנה משלמים 40 מיליון ₪ על טיפול רפואי במחבלים. אנחנו יותר נדיבים כלפי האויבים שלנו מאשר כלפי החיילים שלנו. החוק הה מתבקש וחובה להעבירו".

עו"ד ערן יוסף, הלשכה המשפטית במשרד הביטחון: "ההסדר שחל היום על פרופיל 21, שמאפשר להתנדב לשירות על מנת לקבל לטיפול, יחול גם על פרופיל 24, עם שינוי נקודת הפתיחה. בעוד שבפרופיל 21 אדם צריך לומר שהוא רוצה להתנדב, כאן אנו אומרים שהוא ימשיך בשירות צבאי, אלא אם יגיד שהוא לא רוצה".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר: "אנו, כוועדה לאורך השנים, קיבלנו לא מעט פניות מחיילים ומשפחותיהם, ואם אני מסכם את תחושתם במילה אחת - נטישה. עצם תחושה כזו היא בעיה, ובמקרים שבדקנו, בחלקם, היא גם הייתה מוצדקת. שמענו טענות קשות מהורים, כולל כאלה שעלו על זה בזמן, העמידו עו"ד מול הצבא, וכך הצליחו להשאיר את החיל בשירות. זה קומם את הוועדה שהבדל של יכולות ומודעות יצרו הבדל בטיפול הרפואי, והחלטנו לשים סוף. אגב, יותר קשות מפניות ההורים, היו פניות שהגיעו מחבריהם ליחידה של הפצועים, אשר לא השלימו עם המצב. הוועדה, כמי שדנה בגיוס החובה ובמשך השירות, לא תיתן להפקיר חיילים תוך כדי השירות. צה"ל ביקש שנתיים להתארגנות, אך הסכמנו על שנה, לאחר קבלת הסברים כי כבר היום צה"ל פועל ברוח הדברים. זו הצעת חוק ערכית וראויה מאין כמוה, ולכן גם היה לנו חשוב שתובא לאישור עוד השבוע בטרם פיזור הכנסת".

לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק להצבעה וזו, כאמור, אושרה פה אחד.