ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני), קיימה היום (ג') דיון על מוכנות רשויות מקומיות לחירום, בהשתתפות אלוף תמיד ידעי, מפקד פיקוד העורף, חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, וראשי רשויות רבים מרחבי הארץ. ח"כ פרץ פתח את הדיון: "תשומת הלב היום נתונה לדרום, אבל אני יודעים באיזו מהירות יכול העימות לעבור מזירה לזירה. נכון יהיה להעתיק מהדרום את המודל של שמירת רציפות התפקוד שבנינו עם השנים וליישם אותו גם בצפון. יש כיום עודפי הכנסות גדולים בקופת המדינה ואני פונה לראש הממשלה ושר האוצר - הפחתת מסים זה נחמד, אבל זה ייגמר בתוספת של כמה עשרות שקלים בחודש במשכורת של האזרחים. ניצול הכסף לשיפור הגנת העורף היא השקעה חד פעמית שתציל חיים ואני בטוח שכל אזרחי ישראל יתמכו בה".

ביבס: ״בייחוד כעת, כשהנושא נמצא על סדר היום הציבורי עלינו לדאוג לפתור מידית את הבעיות בפערי המיגון שיש בעורף. יש לזרז את ההליכים ולמצוא את המימון התקציבי הנדרש. הנתונים היום מצביעים על פערי מיגון של כמעט 30% במגזר הפרטי ובמקלטים הציבוריים, ו80% בתשתיות הלאומיות. אין זמן לחכות, עלינו לשלב כוחות של כלל הגורמים ולדאוג למוכנות עורף נאותה. אם נמתין לתכניות ותקציבים בפריסה של חמש ועשר שנים נמצא את עצמנו משלמים הרבה יותר בקטסטרופה הבאה".

האלוף ידעי: "אנו זוכים לשיתוף פעולה מלא מכל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. אמנם אין עדיין החלטה חוקית על גורם אחד אשר מוביל את נושא מוכנות הרשויות המקומיות, אך הפועל אנו כיום מובילים את הפעילות המשולבת בנושא. אנו עובדים עם רשויות על כתיבת נהלים ומענים לתרחישים, ומתרגלים את הרשויות, כל רשות לפי גודלה ורמת האיום עליה. חשוב לי לומר כי כאשר אנו בוחנים את היכולות שיש לאויבינו, ומופנות כלפי ישראל, עם כל פערי המיגון, הישמעות להנחיות פיקוד העורף מספק מענה מול 92% מסוגי הנשקים שיש להם בארסנל, בהנחה שלא מדובר בפגיעה ישירה".

"פערי המיגון כיום עומדים על כ-28% מהתושבים במדינת ישראל שאין להם מיגון תקני, כלומר כ-2.5 מיליון תושבים או כ-700 אלף בתים. 27% מהמקלטים הציבוריים נמצאים בכשירות נמוכה כיום והשירותים החיוניים לאזרח, כרגע, יתפקדו ב-35% בעת חירום". (ראו שקפים 22 ו-25 במצגת – ר"ר)

"שר האוצר ושר הביטחון הקצו לנו לאחרונה 150 מיליון ₪ נוספים לשיפור המיגון במרחק של עד 20 ק"מ מגבול הצפון. הדבר יאפשר לנו להביא את המקלטים הציבוריים בכל האזור הזה ל-100% כשירות לשהייה ארוכה, כולל מזגן ו-wifi, וכן לשפר גם אתך רמת השירותים החיוניים לאזרח בחירום בכל האזור הזה"  (ראו שקף 28 – ר"ר)

"הצגנו גם תכנית עבודה רב-שנתית לשר הביטחון והיא תוצג לקבינט ב-12.06 שם יוחלט על יישומה ותקצובה. התכנית בנויה באופן מודולרי לגבי המענה אשר ניתן לתת לפי כל תקציב שיאושר, אם זה 1.5 מיליארד ₪ ואם זה 7 או 10 מיליארד ₪. מעבר לתקציבים, יש עוד פערים נוספים שצריך עדיין לתת עליהם מענה, אם זה התשתית הנורמטיבית של הפעילות בחירום, כלים תפקודיים לרשויות עצמן, מבנה פעילות הרשויות בחירום ואולי לעבור למבנה של אשכולות ישובים, ונושאים נוספים"

אלי רגב, מנהל אגף החירום במשרד הפנים: "אנו עובדים עם פיקוד העורף בסיוע לרציפות תפקוד הרשויות המקומיות בחירום, ושר הפנים עמל על הפניית תקציב נוסף של 70 מיליון ₪ מעודפי המשרד, בכדי לזרז את יישומה של התכנית הרב שנתית לרשויות".

סיון יחיאלי, יו"ר פורום קו עימות: "נעשתה עבודה מצוינת ברשויות, ובכל תרחיש שאינו התרחיש הכי קיצוני, כנראה נתפקד יפה מאוד, אבל אנו פה לדבר על המצבים הכי קיצוניים. כל גני הילדים במרחק של 4 ק"מ מגבול הצפון אינם ממוגנים ו-150 מיליון ₪ זה לעג לרש בפערים הקיימים".

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): מצב העורף האזרחי בצפון הוא חמור מאוד ביחס לאיום. המקלטים הקיימים, גם אם נשפץ אותם, הם ישנים ולא באמת מותאמים למענה למלחמה שאנו יודעים שתתרחש". ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "הצפון הוא המקום היחיד במדינת ישראל בו תרחיש הקיצון הוא גם תרחיש הייחוס. אם אי אפשר למגן את גני הילדים, אז בבקשה יוחלט מה כן ניתן למגן, ומתי ניתנת הפקודה להעביר את כל הילדים לשם".

אבי נעים, יו"ר ועדת הביטחון של השלטון המקומי: "הקב"טים של הרשויות הם אלה שינהלו את המלחמה הבאה, כי לא מדובר פה יותר על העורף אלא על החזית האזרחית, ולא רק הצפון יהיה החזית אלא חלקים נרחבים מהמדינה. יש היום הרבה מאוד מאבקי אגו בנושא, ואפילו לא מינו ראש רשות חירום לאומית חדש – חייב להיות שר ברור שמוביל את הנושא ויודע להביא תקציבים ולגייס את שיתופי הפעולה".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "150 מיליון ₪ הם הגרעינים שבסוף הארוחה. דרוש תקציב של מיליארד ₪ לשנה לתכנית עבוד הרצינית למיגון הצפון, מה גם שללא זה, תקציבי הפיצויים שיידרש האוצר לשלם לאחר מכן יהיו גבוהים בהרבה". ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "ההשקעה בעורף היא נכונה גם מבחינה צבאית ולא שונה מאמצעי לחימה. הצבא לא יכול להילחם ללא תמיכה מהעורף, ומצוקה בעורף תוביל בהכרח לעצירת הצבא".

ח"כ עיסאווי פריג׳ (מרצ): "הדיון הזה מחזיר אותי ל-1973, שכילד במלחמה המשפחה התחבאה במערה כי לא היה מקלט ביישוב. מאז לא הרבה השתנה, גם כשבעשור האחרון הושקעו עשרות מיליארדי שקלים על מיגון וביטחון העורף. עם כל הקושי והאפליה בחיי הערבים בישראל, במצבי חירום הקושי פי כמה וכמה. את המציאות אי אפשר לטשטש- אין מקלטים ציבוריים ביישובים הערביים והמשמעות היא אחת - חיי האזרחים הערבים שווים פחות".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "הרשויות המקומיות הם לבנת היסוד במוכנות לחירום, ואני מרגיש שאני צריכים לבחון מחדש את מבנה המערך מעל הרשויות. בנוסף, לתחושתי הרשויות המקומיות בורחות מאחריות לנושא המקלטים המשותפים בבניינים והמוכנות שלהם, ולא ברור לי איך רשות לוקחת אחריות על גזם של בניין ולא על המקלט שלו".

ח"כ פרץ סיכם: "אנו לוקחים את העת הזו כמנוף לקידום הנושא, והוועדה תמשיך להיפגש עם כל הגופים בכדי להגיע למסקנות לגבי חלוקת הסמכות והאחריות בעורף. המצגת שהציג לנו פיקוד העורף היום בהחלט יכולה וצריכה להיות מתורגמת לתכנית עבודה רב שנתית בתחום, המשותפת לכל משרדי הממשלה. יחד עם זאת, עם כל העבודה הטובה שאנו רואים כאן, הממ"ד האישי עדיין חייב לתפוס את המעמד הראוי לו כפתרון הטוב ביותר, וחייבים ליצור תמריצים ופתרונות לאזרחים שאין להם ממ"ד.

לינק לצפייה במצגת פיקוד העורף מהדיון

​