​

ועדת המשנה למוכנות העורף לחירום של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני(, קיימה היום (ד') דיון על תכניות פינוי אוכלוסייה – תכנית "מרחק בטוח" לביצוע הפינוי, בהובלת צה"ל, ותכנית קליטתם לאחר הפינוי, בהובלת משרד הפנים.

סא"ל בר כהן, ראש זירת עורף באגף המבצעים של צה"ל : "'מרחק בטוח' הינה תכנית ולא פקודה, שכן הפעלתה במלואה, או באופן חלקי, נתונה לשיקול דעתו, בזמן אמת, של הדרג המדיני. התכנית כוללת את העקרונות והאמצעים לפינוי אפשרי של כל היישובים במרחק של עד ארבע ק"מ מגבול הצפון וגבול רצועת עזה, וגם בו זמנית אם יהיה צורך. לתכנית יידרשו 12 שעות להתחלה מרגע מתן פקודה, ותסתיים תוך 120 שעות מקסימום, לתרחיש הקיצוני ביותר. כמובן שפינוי חירום של ישוב ספציפי, בעת אירוע חריג, עדיין מצוי בסמכות הצבא. בהמשך גם נתבקשנו להוסיף לתכנית היערכות לפינוי אפשרי של קריית שמונה ושדרות, וזה עדיין מצוי בהליכי תכנון, שיושלמו עד סוף השנה. התכנית היא אמנם צה"לית אבל מסונכרנת ומאושרת מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים".

אלי רגב, מנהל משרד החירום במשרד הפנים: "תכנית הפינוי והקליטה נבנית כלקח מצוק איתן. היא מקיפה 16 רשויות מקומיות, הכוללות 64 ישובים בצפון ו-29 ישובים בדרום - לא כולל ק"ש ושדרות. התכנית לוקחת הערכת גבוה של 70% מהאוכלוסייה שנידרש לפנות ולקלוט, שמספרית זה 54 אלף איש, ושדרות וקריית שמונה זה עוד כ-38 אלף. התכנית כמובן כוללת את התיאום מול כל ראשי הרשויות הקולטות גם כן, ואנו בעיצומו של תהליך זה".

לשאלת התקציב לכיסוי עלויות התכנית השיב רגב כי התקציב אינו מצוי במשרד הפנים, אך היות שהתכנית נולדה בשל החלטת ממשלה ועלויותיה סוכמו בתיאום עם האוצר, הוא יודע שהאוצר ייתן לתכנית גיבוי פיננסי

ח"כ פרץ שאל האם יש החלטה מדינית על פינוי שדרות וקריית שמונה והשיב לו ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), בצלאל טרייבר, כי יש החלטה מדינית להכין תכנית אפשרית הכוללת גם אותן, אך בכל מקרה ההחלטה על אילו ישובים יפונו, אם בכלל, תתקבל  רק בהתאם להערכת המצב בעת חירום.

עו"ד מוריה חביב, יועמ"ש רח"ל: "החלטת ממשלה 'מלון אורחים' מציינת מפורשות שאוכלוסייה תפונה כמוצא אחרון, ולכן אין החלטה על פינוי, אלא זה ייבחן לפי המציאות בשטח".

ח"כ פרץ: "על המערכת להיות מוכנה למצב הקיצון. אם לא תופעל התכנית, אז לא, אבל אם בחר הדרג המדיני להיערך לכך, אסור שיהיה מצב שתופעל התכנית ופתאום ישמעו תירוצים שלא נערכו לביצוע במצב הקיצוני ביותר".

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "פינוי ישובים הוא אכן מוצא אחרון, אך ודאי יש להיערך ולבצע הרבה צעדים מקדימים. לאחרונה, כששאלתי על מיגון ישובים, התחלתי לקבל תשובות שממילא יהיה פינוי.  הדבר חייב להיות ברור - אנחנו רוצים קודם כל מיגון ליישובים, ואח"כ מוכנות לפינוי".

בהמשך סקרו בפני הוועדה את חלקם בתכנית וההיערכות אותה הם מבצעים גם משרד הרווחה, המשטרה, ומשרד הבריאות. בחלק הבריאותי פנה אל הוועדה מנכ"ל איחוד הצלה, משה טייטלבוים, אשר ציין כי בארגונו מעל 3000 מתנדבים שרובם רופאים וחובשים, ורובם גם פטורים מגיוס, כך שידוע שיעמדו לרשות הארגון בשעת חירום. טייטלבוים אף ציין כי בכל סניף יש רכז שיודע להפעיל את המתנדבים בעת פקודה – אך עד שתוסדר הכרתו של הארגון ע"י משרד הביטחון, בעצם רח"ל אינה יכולה לשתף עימם פעולה ולכלול את המתנדבים בתכניות.

חברי הוועדה התרעמו על אי ההכרה בארגון עד כה, בשל יכולתו להיות כח סיוע ועזר רב, ואמרו שיפעלו לבדוק את הדבר.

אבי נעים, ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת הביטחון של השלטון המקומי אמר לוועדה כי הוא כופר בתפיסה של היערכות לפינוי של עד ארבעה קילומטרים בלבד מהגבול, כאשר שטח כה נרחב מהמדינה מצוי היום תחת איום טילים. " התכנית חייבת להיות הרבה יותר גמישה ורחבה. בנוסף, היא צריכה לתת גם מענה לשאלה אם יש לתושבים כלל לאן לחזור. אם יהיו אתרי הרס, נצטרך לתת מענה ארוך לתושבים, הרבה אחרי סיום הלחימה, ויש להיערך לכך מבחינת אמצעים ותקציבים.

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר כי ועדת החוץ והביטחון עובדת על פי לוחות זמנים, וביקש לדעת מתי תוצג לוועדה תכנית מלאה אשר ניתן יהיה לבחון, ותכלול את כלל הגורמים והסוגיות. טרייבר השיב לו כי הוא מקווה שהתכנית המלאה תתורגל בחודש ספטמבר, ולאחר מכן יוכל לבוא ולהציגה יחד עם לקחי התרגיל בוועדה.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ פרץ, סיכם בכך את הדיון על תכניות הפינוי ואמר כי באוקטובר הוועדה מבקשת כי תוצג לה התכנית, ובהמשך הוועדה מבקשת גם לסייר באחד היישובים בכדי לבחון את הדברים בפועל, על מנת ללמוד אם באמת קיימים פערים, ברמת השטח.