​

ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, הופיע היום לראשונה (ג') בפני מליאת ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד). במהלך סקירתו, וסקירת ראש חטיבת המחקר בארגון, עלו סוגיות שונות שעל סדר היום הביטחוני.

להלן עיקרי דברים:

מתחילת ההסלמה הנוכחית (01/10/15) בוצעו מעל ל-300 פיגועים וניסיונות פיגועים משמעותיים (לא כולל פיגועים במתווה של יידוי בקת"ב), מהם כ-180 פיגועי דקירה, מעל 90 פיגועי ירי וכ-30 פיגועי דריסה. אוקטובר 2015 הראה עלייה דרמטית במספר הפיגועים, אבל יש לראותו גם כנקודת שיא למגמה עקבית של עלייה בפיגועים באיו"ש שהחלה כבר ב-2012.

מרבית הפיגועים בהסלמה הנוכחית הינם של מפגעים בודדים, ממניעים אישיים, בעוד מספר הפיגועים שבוצעו ע"י ארגוני הטרור הממוסדים הינו נמוך יחסית.

בהסלמה הנוכחית סיכלו כוחות הביטחון ושב"כ כ-240 פיגועים משמעותיים, ורק בחמשת החודשים הראשונים של 2016 סוכלו 11 ניסיונות לפיגועי התאבדות, 10 ניסיונות לפיגועי חטיפה, ומעל 60 ניסיונות לפיגועי ירי – רובם מטעם חמא"ס, אשר פועל ללא הרף לערער את היציבות באיו"ש.

ניכרת בחודשים האחרונים ירידה במספר הפיגועים לעומת אוקטובר 2015, אשר בו בוצעו כ-600 פיגועים, מהם 81 פיגועים משמעותיים, וזאת מול חודש יוני 2016 שבמהלכו בוצעו 103 פיגועים, מהם 9 פיגועים משמעותיים.

הירידה במספר הפיגועים הוסברה, בין השאר, ע"י מספר הסיכולים הגבוה, שיפור ביכולות ההתרעה של מערכת הביטחון ושב"כ את מול המפגעים הבודדים, וכן מיקוד ההרתעה במפגעים וסביבתם הקרובה, תוך שמירת מרקם החיים לכלל האוכלוסייה הפלסטינית. כל אלו, על פי הסקירה, יצרו תחושה בקרב הציבור הפלסטיני באיו"ש של חוסר תוחלת בהמשך ההסלמה, והדבר מגובה גם בסקרי דעת קהל שנערכו ע"י הפלסטינים והוצגו בסקירה.

למרות הירידה בפיגועים בפועל, מספר האיומים  מאיו"ש כיום גבוה יותר מזה שלפני ההסלמה (על אף שמספר הפיגועים בירידה הרי שישנה עליה משמעותית במספר הסיכולים, כאמור). מגמה זו מצביעה על כך כי המציאות באיו"ש כיום עדיין מאוד נפיצה, ואירועים חריגים (כדוגמת מתיחות נוספת בהר-הבית, פיגוע "משנה מציאות" וכו'), עלול להביא להתפרצות מחודשת.

לכך יש להוסיף, את התחושה הרווחת בקרב תנועת הפתח והציבור באיו"ש כי העידן של אבו מאזן מתקרב לסיומו (האמור על רקע איומי אבו מאזן בעבר כי בכוונתו להתפטר) והמערכת מצויה למעשה בתקופת מעבר לקראת התגבשותה של הנהגה חדשה. תחושה זו, מניעה פעילים בכירים בפתח להתחיל ולשפר מעמדם לקראת "היום שאחרי" אבו מאזן תוך ניסיון לייצר קואליציות ביניהם ולהתחרות על תמיכת פעילי השטח של התנועה. מאבק פנימי זה מלווה בהצהרות לוחמניות של חלק מהבכירים בניסיון לשפר מעמדם לקראת "היום שאחרי".

בהקשר לרצועת עזה נאמר כי השקט הנוכחי בה הינו מתעתע. זאת על רקע המצוקות הגוברות ברצועה ( החרפת המצב האזרחי-כלכלי), האיתגור הגובר של גורמי דאע"ש ברצועה ותהליכי בניין כח והתעצמות מואצים מצד החמא"ס.

מאז צוק איתן בוצעו כ-80 פיגועים מרצועת עזה, שזו התקופה השקטה ביותר ברצועה זה למעלה מעשור. מאחורי מרבית פיגועים אלה עומדות קבוצות שוליים במחנה הסלאפי-ג'יהאדי. הסיבות לשקט היחסי רתיעת חמא"ס בעיקר בשל היעדר מוכנות אופטימאלית למערכה, מדיניות ישראלית מאוזנת אל מול הרצועה, במישור הביטחוני והאזרחי כאחד.

חמא"ס מצויה במצוקה אסטרטגית בשל בידוד מדיני, התנכרות "המחנה הסוני" (בדגש על מצרים), קשיים מול "המחנה השיעי" (איראן) ומחלוקות פנימיות בתוך התנועה בסוגיות ש"על סדר היום" בתוך התנועה בעיקר בין הממסד הצבאי ברצועה להנהגה ב"חוץ". ברקע לכך, ניתן לזהות מגמת התחזקות של הממסד הצבאי בעיצוב סדר היום ברצועה.

ראש השב"כ אמר כי בתחום הצבאי חמא"ס פועלת לשיקום מערכיה לאחר "צוק איתן" ומוסיפה להשקיע משאבים רבים בהיערכות למערכה הבאה, זאת לשם חילוץ הישגים פוליטיים-מדיניים משמעותיים ("הסרת המצור").

באשר לדעת הקהל ברצועה, ציין ראש השב"כ, כי על רקע המצב הכלכלי- אזרחי, קיימת מורת רוח גוברת על תפקוד חמא"ס, הגוררת ביטויים מצומצמים בשטח, רמת אמון נמוכה ביכולתם של ממשלת ההסכמה ותהליך הפיוס לשפר את המצב הכלכלי-אזרחי. עדיין, על אף הביקורת הציבורית הגוברת מול חמא"ס, ההערכה שהציבור לא יחתור להפיכה נגד חמא"ס בשל החשש ממנה, התלות בה (כסף) והיעדר אלטרנטיבה שלטונית (לא מעוניינים בשלטון דאע"ש ברצועה).