ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (ג') דיון מהיר על פי יוזמת ח"כ מוסי רז (מרצ) וח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) בנושא "עלייה בדיווחים על הטרדות מיניות בצה"ל", אשר נוהל ע"י ח"כ ענת ברקו (ליכוד).
ח"כ סויד אמרה בדבריה בפתיחת הדיון: "במשטרה רואים ירידה מאוד מאוד משמעותית בהטרדות ובצבא רואים זינוק לעומת זאת. יכול להיות שזה בגלל שקמפיין Me Too מאפשר תחושת ביטחון להתלונן אבל זה לא מסביר קפיצה של 40%. זה הפוך מכל תהליך באזרחות ונשמח לשמוע הסברים למה זה קורה, למרות כל העבודה הרצינית שאתם עושים, ואיך מתמודדים עם זה?"
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) ביקשה גם לקבל התייחסות לגבי חיילות אשר מגויסות ואז עוברות לשרת בגופים שאינם צה"ל כגון משטרה או שב"ס, במיוחד לאור פרסום מקרה של הטרדה מינית של חיילת ששירתה כסוהרת ע"י אסיר ביטחוני. "החיילות הללו מתגייסות לצה"ל, וצה"ל חייב לתת להן מענה" אמרה ח"כ לביא.
תא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם): "צה"ל מקיים עבודה סדורה למיגור התופעה החברתית של הפגיעות המיניות. עלייה בדיווחים אודות פגיעות מלמדת מבחינתנו בראש ובראשונה על עליה במודעות ועל לגיטימציה לדווח על כל מקרה, בין אם מדובר על התבטאות לא ראויה ובין אם מדובר על מעשים חמורים. כבוד האדם הוא ערך יסוד בצה״ל ולפיכך חלה עלינו חובה מוסרית להבטיח ולשמור על כבודם ועל ביטחונם של כל חייל וחיילת בצה״ל".
"האסטרטגיה אל מול התופעה כוללת פעולות למניעת התרחשות וטיפול במקרים שכן התרחשו. המניעה כוללת פעילות שכל חייל או חיילת חייבים לעבור ביחידתם כל חצי שנה, המועברת ע"י מומחי תוכן וע"י ממוני וממונות היוהל"ם. הממונות הן קצינות בקבע אשר עוברות השתלמות בהנחייתי ומבחן הסמכה, ולאחר מכן משמשות כתובה חיה ודינמית לטיפול עבור כל חייל בכל יחידה".
"הטיפול כולל פן של אכיפה ובקרה, לרבות ביקורת מגדר כחלק מביקורת אכ"א ביחידות, וכמובן הליכים של דין משמעתי או כתבי אישום במקרים בהם הנפגע מחליט להגיש תלונה. הטיפול כולל גם את מרכז ההתמודדות והתמיכה (מהו"ת) אשר הוקם ב-2012, ואנו רואים עליה בדיווחים כל שנה מהקמתו, בשל היותו כתובת בה גם יש גורמי טיפול וסיוע, הן בפן הנפשי והן בפן המשפטי. מרכז מהו"ת הוא גם כתובת לפניות של חיילות וחיילים המשרתים מחוץ לצה"ל, אך הטיפול בפגיעה עצמה צריך להתבצע ע"י הארגון בו התרחשה. העובדה שחיילים וחיילת באים ומדווחים במרכז מהו"ת גם על פגיעות שעברו בנסיבות אזרחיות, מראה שמדובר בכתובת טובה עבורם. חשוב גם לזכור שמדובר כאן בדיווחים – פניות דיסקרטיות, שלעיתים נעשות רק על מנת לקבל עזרה נפשית ויש עליהן חיסיון רפואי. חוזה האמון שלנו מול הנפגעים הוא כזה שלא עושים מה שהם לא רוצים, ולא כולם בוחרים לבקש לפנות להליך של הגשת תלונה".
"בשנת 2018, עד כה, הוגשו דיווחים על 993 מקרים בנסיבות צבאיות, ועוד 558 בנסיבות אזרחיות. בשנת 2017 היו 893 מקרים בנסיבות צבאיות ו-589 נסיבות אזרחיות. מתוך הדיווחים בשנת 2017, 24% בחרו להגיש תלונה, אשר הפכה להליך של דין משמעתי או כתב אישום פלילי, כאשר, לשם השוואה, באזרחות 5% מהתלונות מתגבשות לכדי כתב אישום".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אני רוצה לברך על העלייה בדיווחים, ואני חוזרת על כך כל פעם, שזה מעיד על טיפול בנושא וקיומה של כתובת. יחד עם זאת, עדיין מדובר במספרים מוחלטים נמוכים מאוד ביחס לכמות החיילות והחיילים המשרתים בצה"ל, והנתונים שיש בידי מרכזי הסיוע על האחוז באוכלוסייה שהוטרד או הותקף מינית".
ח"כ רז: "הדיון ענה לי על רוב השאלות מלבד אחת מהותית. רואים עליה בדיווחים בכלל, והיא עליה מרשימה אפילו מאוד אצל גברים, אבל עד מתי נגיד שזה טוב שיש עליה בדיווחים, ונתחיל להגיע למצב שיש ירידה בפגיעות המיניות עצמן?".
ח"כ ברקו סיכמה את הדיון: "אני מודה לחבריי על העלאת הנושא וחושבת שראוי שיהיה דיון שנתי קבוע בנושא בוועדה זו. בצבא השירות הוא חובה ומגיעים אליו אנשים צעירים, כך שחומרת הפגיעות המיניות גדולה אף יותר מאשר פגיעות המתרחשות במשטרה. הצבא הוא מערכת טוטאלית מאוד, והטוטאליות הזו לא צריכה להיות מתורגמת לשליטה על אותם חיילים וחיילות אלא להגנה טוטאלית עליהם".
"האחריות של צה"ל היא לכל המגויסים והמגויסות, גם ביחדות שמחוץ לצבא, וחייבים להסדיר את הנושא. אם ארגונים אחרים לא יודעים להבטיח את בטיחותם של חיילים, הם פשוט לא צריכים לקבל חיילים. למה שחיילת בת 18 בכלל תיכנס לאגף של אסירים ביטחוניים?!".
"מאוד מדברת אלי עבודת המניעה שנעשית בצבא, והכלים של הערה פיקודית או דין משמעתי יכולים להטיל מורא מספקת עוד לפני שהעבירות מחמירות לרמה של עבירות פליליות, והלוואי שגם באזרחות ניתן היה לעשות זאת".
"כן היו חסרים בדיון נתונים מפורטים של המשטרה הצבאית והפרקליטות הצבאית על החקירות וההליכים הפלילים, והוועדה תפנה לקבל אותם באופן מסודר, בכדי להמשיך לעקוב אחר הנושא".
