​

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), החלה היום (ב') בדיוני ההכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון) (החלת החוק על שטחי נפלים), התשע"ח-2018.

על פי הצעת החוק, יורחבו סמכויותיה של הרשות לפינוי מוקשים (רלפ"ם) במשרד הביטחון, אשר מוסמכת כיום לפנות רק שדות מוקשים שבהם מוקשים נגד אדם, גם לפנות שדות מוקשים נגד רכב ושטחי נפלים. הצעת החוק מבהירה גם כי פינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים יתבצע רק באמצעות רלפ"ם ולפי ההסדרים הקבועים בחוק, למעט פינויים שמתבצעים על ידי צה"ל.

עוד קובעת הצעת החוק הסדר חדש לעניין פינוי שטחי נפלים. בעוד שפינוי שדות המוקשים נעשה מתוך תקציב רלפ"ם ומכספי קרן התרומות לפינוי מוקשים, בהצעת החוק מוצע לקבוע כי פינוי שטחי נפלים ימומן מדמי פינוי שיוטלו על הגורם המעוניין בפיתוח השטח או מתקציב ייעודי שיתווסף על התקציב שנועד לפינוי מוקשים.

חברי הוועדה התרעמו כנגד הסדר זה אשר משמעותו היא, כפי שנכתב בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה, "הפרטת קביעת סדרי העדיפויות שבפינוי שטחי הנפלים, שכן ההחלטה איזה שטח לפנות תהיה תלויה ברצונו של גורם זה או אחר בפינוי השטח. יתרה מכך, יש להניח כי באזורי ביקוש יימצא מי שיהיה מוכן לשאת בעלות הפינוי, ואילו באזורים פריפריאליים יותר, לא יימצא גורם כזה, ושטחי הנפלים לא יפונו".

יו"ר הוועדה: "לא בכדי כל חברי הוועדה מצאו את אותו סעיף כבעייתי. יותר אזרחים ישראלים נפצעו מנפלים מאשר ממוקשים, והחשש של כולם הוא שרק במקומות בהם יש תקציב חיצוני, שיגיע מבעלי עניין, יטופלו באמת. אם תקציב חיצוני מסייע, זה מצוין, אבל לא ניתן ידנו לחוק שיצור פגיעה בפריפריה בכל הקשור לפינוי נפלים".

עו"ד אור בצלאל, הייעוץ משפטי למשרד הביטחון: "ישנם שטחי אימונים, אשר מיועדים כיום לשימושים אזרחיים, אך לא שוחררו לכך בשל הסיכון הקיים בהם בשל תחמושת. לפינוי המוקשים נקבע מראש תקציב ייעודי מהמדינה, כי הם בעיקר באזורי ספר, בגבולות, וחשוב למנוע את הסיכון לחיי אדם, בעוד שנפלים מצויים גם באזורי ביקוש. קבענו כאן מנגנון דו ראשי - גם של מימון חיצוני ע"י גורם בעל עניין וגם ע"י המדינה אם תחליט להעביר תקציב ייעודי לרלפ"ם – כך, למשל, ישנם שדות סולאריים שרוצים להקים ליד דימונה, והאוצר יתקצב את הפינוי".

עלי בינג, אגף תקציבים במשרד האוצר: "חשוב להבהיר כי כרגע אין אפשרות לרלפ"ם לפנות נפלים בכלל. אישור החוק מאוד חשוב לנו, כממשלה, ויקדם הרבה נושאים שתקועים, גם בתחומי הבנייה ויחידות הדיור וגם בתחומי חשמל, מים ואנרגיה. יכולנו לבוא ולהגיד שפינוי הנפלים יעשה רק מתקציב המדינה, אבל מאפשרים את האופציה של תקציב חיצוני, כי זה פשוט יזרז את פינוי הנפלים. יש את מה שהמדינה תחליט להקצות לטובת הנושא, מעבר לנושא המוקשים שלא ייפגע, לפי תיעדוף מקצועי של משאבים ובנוסף עוד תקציב חיצוני, שיאפשר עוד פרויקטים. נושא פינוי הנפלים חשוב לוועדה, ואי אישור החוק יפגע בזה, ואת נושא התקצוב, אם הוא חשוב לוועדה, אפשר לקבוע בתקציב המדינה או בתיקון בעתיד".

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "צריך לכתוב שמעתה חובת מדינת ישראל לפנות מוקשים ונפלים, והאחריות היא תמיד אצל המדינה, כלפי כולם, ואם בא גורם חיצוני ורוצה לזרז במקום מסוים, זו זכותו". יו"ר הוועדה, העיר על כך: "הגורם הפרטי גם מחויב לפעול באמצעות הרלפ"ם, ואין מאגר בלתי נדלה של מפני מוקשים ונפלים, ומכאן הדאגה שלנו – בעל המאה יקבע את סדר העדיפות של רלפ"ם, ומי שהפרוטה לא מצויה בכיסו ייאלץ להמתין".

מרסל אביב, ראש הרשות לפינוי מוקשים: "מאז הקמת הרשות לפני שבע שנים, פינינו עשרת אלפים דונם, רובם בפריפריה, והכל לפי תכנית עובדה אשר אני מחויב להציג על פי חוק. החוק עתה גם מחייב אותי להציג תכנית עבודה מסודרת גם לנושא הנפלים וגם אליה אהיה מחויב. אם נכנס גורם חיצוני, נבצע גם אותו, אבל זה לא גורע מסדר העדיפות שלי. בכל שנה, גם בפינוי המוקשים, אני מקבל תקציב קבוע של 27 מיליון ₪, לתכנית העובדה, אבל מאיגום משאבים אחרים נכסים עוד כ-27 מיליון, במקומות שהיה למדינה אסטרטגי – כך למשל היה עם צינור הגז בירדן, שדה התעופה רמון, רשות ניקוז הערבה ועוד".

קובי אלירז, עוזר שר הביטחון: "נפלים הם סוגיה סבוכה ויקרה יותר ממוקשים, והרלפ"ם כבר עושים עבודת מטה רחבה נושא, אבל אין אפשרות להתקדם עם זה בעלויות הקיימות, כי תקציב הביטחון לא יעמוד בזה. הצעת החוק הזו היא בגדר לתפוס משהו, תיקון ראשון שמאפשר לפלטפורמה לצאת לדרך, כי אחרת נהיה בגדר תפסת מרובה – לא תפסת. אנחנו במגעים מול קק"ל, רמ"י ועוד גורמים להקים קרן גם לנושא, ונשמח שהוועדה תוציא קריאה שכולם יירתמו, אבל במקביל לקידום הצעת החוק".

עו"ד רוני מר, הייעוץ המשפטי למשרד האוצר: "למען הסר ספק, אם הוועדה דורשת מקור תקציבי גם לפינוי הנפלים, הרי שזה מחייב את החזרת החוק לשולחן הממשלה, ובחינת התקציב ואיזונו דרך הנומרטור".

ערן דורון, ראש מועצת רמת הנגב: "בסוף זה הכל כסף, וללא כסף אין פינוי, אבל אם למדינה היה אינטרס בפינוי הנפלים, היא גם הייתה יכולה להורות לצבא לפעול לפינוי אזור מסוים. החוק חייב לתת את הדעת על התיעדוף ותכנית העובדה, בשיתוף עם כלל הגורמים והרשויות, ועדיף לחכות עוד חודש עם החוק, ולהביא פתרון אמיתי".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "לא ייתכן שנאשר כל הסדר שלא כולל אפשרות לטפל בפריפריה, בשל היעדר תמריץ או יכולת. אותם בעלי אמצעים, אשר מבקשים לקדם פרויקט באזור ביקוש, יכולים גם לשים סכום מסוים לטובת פינוי נפלים בפריפריה במקביל".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון: "הצעת החוק הזו מבקשת להוסיף לרלפ"ם סמכות ואחריות עם על פינוי נפלים, תחום יותר רחב, יקר וסבוך מפינוי המוקשים. הרלפ"ם היא אמנם האכסניה הטבעית לכך, אך אנו כמחוקקים לא יכולים לקבל את העברת הסמכות ללא אמירה קונקרטית על האמצעים לעמידה באחריות זו. החוק אמנם אומר כי פינוי הנפלים לא יבואו מתקציב הרשות בסך 27 מיליון ₪, אך לא אומר מה המדינה כן תקצה לנושא חשוב זה, ומאפשר לבעלי עניין לממן פינוי נפלים, מכיסם, באזורי ביקוש, בעוד 95% מהנפלים הם באזורים פחות אטרקטיביים. הוועדה מעוניינת לקדם את הצעת החוק, כי היא טובה, אך לא שלמה, ללא ביטוי מפורש לאחריות המדינה בנושא הנפלים – בין אם בהעמדת תקציב מוגדר וייעודי, או כל אלטרנטיבה הולמת אחרת אשר הוועדה תשמח לקבל".

להלן סקירת הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון על הצעת החוק, אשר הונחה בפני חברי הוועדה.