תוכן דף
מבקר המדינה מגלה: ”אני בודק כיום דברים מסמרי-שיער שא”א לדחות את פרסומם לעוד שנה או שנתיים כי יאבד ערך הבדיקה - ובגילוי עכשיו ניתן עוד לעצור אותם במועד הנכון”
_______________
”האם את פרסום הדו”ח על מימצאי אירועי המלחמה בצפון צריך לדחות לעוד 3 שנים?”, שאל המבקר והודיע, כי הוא זקוק לעוד 55 עובדים במשרדו כדי לעסוק בביקורת על המלחמה * המבקר מכריז: ”באתי מכס בית משפט בחיפה ומצאתי בתפקידי דברים קשים ביותר, יש יותר שחיתות, יותר בעיות, יותר נסיון להסתיר דברים ולמנוע מהביקורת להיכנס לעובי הקורה – וחייבים להתאים את הביקורת לתקופה מול לחצים נגד עדים” * המבקר דחה בזעם האשמות כאילו יוצאות הדלפות ממשרדו וטען: ”מדובר בגופים מבוקרים שיש בהם ”מלחמת אחים” – וגוף אחד מוציא הדלפות נגד השני”
_______________
”אני מסתכל ימינה ושמאלה ומגלה דברים מסמרי-שיער, שאנו בודקים אותם בדיקה יסודית של אנשי המקצוע במשרד מבקר המדינה. מתי אתם חושבים שאני צריך לפרסם את המימצאים עליהם? בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד שלוש שנים? בגילוי עכשיו, בדו”ח מבקר המדינה, ניתן לעצור אותם”. כך, בטון לוחמני, הדגיש ביום שני, בישיבת ועדת הכספים, מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, את עמדתו הנחרצת שיש לפרסם דו”חות בזמן אמת ולא, כבעבר, כשהתפרסמו דו”חות מבקר זמן רב לאחר הגילויים והמימצאים.
בעת דיון על אישור תקציב מבקר המדינה לשנת 2007 התעורר ויכוח חריף בועדת הכספים בשאלה: האם יש צורך בדו”חות היוצאים בזמן אמת, כפי שהנהיג המבקר הנוכחי השופט לינדנשטראוס, מול הנוהל בעבר,
כשמבקרי המדינה פרסמו את הדו”חות בצורה כרונולוגית, אך גם היסטורית, כשהאקטואליות כבר אבדה.
את השאלה העלה ח”כ חיים אורון, שטען כי הוא אינו תומך בגישת המבקר היום להוציא דו”חות בזמן אמת על חשבון היסודיות והסקירה הכרונולוגית, כפי שהיה נהוג בעבר במשרד מבקר המדינה. ח”כ אורון אף הציג את הדו”ח של מבקר המדינה הנוכחי על פינוי המתנחלים מגוש קטיף, שבו היו לדעתו ליקויים. מבקר המדינה הגיב , בסיכום הדיון בועדה, בצורה נחרצת. ”הביקורת בזמן אמת עדיפה בעיני על פני ביקורת לעומק, כיון שלמרות שיכולה ביקורת אקטואלית לאבד פרטים, אך היא יכולה לתקן עוד דברים בזמן ביצוע”, הבהיר. המבקר גם הזכיר כי שאלה כזו עלתה גם בעבר ומבקר המדינה לשעבר, יצחק טוניק, התחבט בדימוי של סלע גדול היורד ומתדרדר מראש ההר. במקרה כזה מה תפקידו של המבקר: האם לעמוד ולהמתין עד שהסלע ימחץ ראשי אנשים תחתיו או לעצור במועד את המשך ההדרדרות – וטוניק קבע כבר בשעתו, כי הוא חסיד של ביקורת בזמן אמת.
כאן פתח המבקר במונולוג חד משמעי: ”הביקורת של שנת 1996 איננה ביקורת כמו בשנת 2006. מפני שזו לא אותה חברה ואנו חיים היום עם אופוריה ותוך הרגשה שכאילו המדינה לא השתנתה, אך האמת היא שהמדינה השתנתה בגדול. באתי מכס בית המשפט, מתפקיד נשיא בית המשפט בחיפה, ומצאתי בתפקידי כמבקר המדינה דברים קשים ביותר. זו לא אותה חברה שהכרנו, יש יותר שחיתות, יש יותר בעיות, יש יותר נסיון להסתיר דברים. מנסים בכוח למנוע מהביקורת להיכנס לעובי הקורה. זו לא אותה תקופה כמו לפני עשור. עכשיו אנו חייבים להתאים את הביקורת לתקופה. זאת, במגמה להדוף את הלחצים מול אנשים שמוסרים עדות למבקר המדינה. במאבק נגד העדים משתמשים היום במשרדי פרסום, בעתונות, שיחזרו בהם מהעדות. אנחנו חייבים איפה לעסוק בדו”חות בזמן אמת. לדוגמא, הוסיף המבקר מה אם מימצאי אירועי המלחמה בצפון – האם נידחה אותם לעוד 3 שנים?”. המבקר גם דחה את ביקורת ח”כ אורון על פרסום דו”ח פינוי המתנחלים מגוש קטיף וציין כי זה היה דו”ח חלקי, מפני ”שרצינו למנוע סבל של המתנחלים”. עוד הדגיש המבקר: ”הביקורת של כלי התקשורת היום היא נשכנית, תקיפה, ואני לא יכול לשנות אותה. לי אין את הכלים המתאימים. רק נותרה לי התמיכה העצומה בציבור הרחב. משום שהציבור מעוניין בשינוי פעילות מבקר המדינה, שתהייה עם שיניים”.
בהתייחסו לתלונות על הדלפות ממשרדו אמר המבקר: ”בישראל יש מושג של ”מלחמות יהודים”. כאשר אני שולח דו”ח ביניים לגוף מבוקר יש בו ”מלחמות יהודים”. גוף אחד יוצא שם נגד הגוף השני ומדליף ”בתפוצת נאט”ו” את הדברים שנכללו בדו”ח הביניים. אני לא יכול למנוע את התופעה הזו באמצעות סעיף 28, הקובע שמי שמפרסם טיוטה נאשם בעבירה פלילית שעונשה שנת מאסר, כיון שבמשך עשרות שנים מעולם לא הופעל הסעיף הזה. אבל, אני חוזר וטוען, ממשרד מבקר המדינה לא יוצאות הדלפות. מצאנו, לעומת זאת, הדלפות שיצאו מבנק ישראל, כי יש שם מלחמות פנימיות. נמאס לי כבר לשמוע מהעתונות שישנן הדלפות מתוך משרד מבקר המדינה – אין לזה כל בסיס”, הבהיר המבקר.
המבקר לינדנשטראוס גם דחה תלונות, שהועלו בכלי התקשורת, כאילו הוא השתלט על היועץ המשפטי ועל המשטרה. ”זו שטות מוחלטת, אני יכול, בעת שאני מוצא במהלך הביקורת חשש של עבירה פלילית, רק להביא זאת לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. אני לא יכול לומר לו תבדוק. רק להביא לידיעתו. לפיכך, סיכם המבקר ואמר, ”אני פועל מטעם הכנסת כגוף עצמאי. הביקורת צריכה להיות בזמן אמת זה דבר מחוייב המציאות אם רוצים להלחם בשחיתות. לכן, קבע, צריך להגביר ולהרחיב את יכולת המבקר. זה אחד מעמודי התווך של עבודת המבקר – פרסום הדו”ח בזמן אמת. יחד עם זאת, סיכם המבקר, ”גם השיניים הנושכות של הביקורת יצטרכו להמשיך ולעקור את התופעה של השחיתות, כפי שאני נתקל בה והיא מעכירה את רוחי מפני שבכוחה להביא להתפוררות של החברה הישראלית. אני מבקש לקבל את החיזוק בעבודתי מאת ועדת הכספים”, חתם המבקר.
קודם לכן, בראשית הישיבה, הציג המבקר את תקציב משרדו לשנת 2007 בסך 216.7 מ` ש”ח. הוא הבהיר כי תקציב זה קטן יותר ב-5 מ` ₪ מתקציב אשתקד. יחד עם זאת, הדגיש המבקר, כי הוא זקוק לעוד 55 עובדי משרד מבקר המדינה, כדי לעסוק בחקירת אירועי מלחמת לבנון. הוא הודיע כי כיום עוסקים כבר 50 איש מעובדי משרדו בבדיקת המלחמה ותוצאותיה. לדבריו, 50 העובדים העוסקים באירועי המלחמה בלבנון, הם כ-10% מתוך כלל מצבת העובדים במשרד, בסך 500 עובדים.
המנכ”ל החדש של משרד מבקר המדינה, שלמה גור, הודיע כי משרדו מצוי בעודף תקציבי של 121 מ` ₪ לשנת 2006. מתוך סכום זה יוקצב סך של 77 מ` ₪ לפרוייקטים שיושלמו בשנת 2007. חלק של כ-25 מ` ₪ מוקצב לרזרבה עבור רכישות למשרד וייתכן, כך גילה, ”כי סכום של 26 מ` ₪ יוחזר לאוצר המדינה”.
יו”ר הועדה, ח”כ יעקב ליצמן, תבע בחריפות ממבקר המדינה לבדוק את פרשת האזנות הסתר, כפי שנחשפה במשרד ראש הממשלה. המבקר השיב לו, כי אמנם היתה פנייה אליו בנושא זה מועדת חוקה, אך הוא השיב שהוא רוצה לעסוק בכך רק בחודש הבא. ”מי אומר לי שאם מאזינים בסתר לטלפונים בלשכת ראש הממשלה שלא מאזינים לטלפונים של חברי ועדת הכספים?”, שאל ח”כ ליצמן והוסיף ”על כך צריכה להיות ביקורת מיידית שתקבע שאין לנו האזנות סתר. זה תפקידו של מבקר המדינה”.
----------
השר יצחק כהן, הממונה על שירותי הדת: ”לאחר 5 שנות הקפאה של בניית מקוואות ובתי כנסת – השנה יחלק משרדי סכום של 93 מ` ₪ למבני דת”
-----------------------
”לאחר 5 שנות הקפאה של מקוואות ובתי כנסת, עוד בטרם פורק משרד הדתות עד היום הזה, יחלק השנה משרדי סכום של 93 מ` ₪ לבניית מבני דת”. כך מסר השר יצחק כהן, הממונה על שירותי הדת במשרד ראש הממשלה, בסקירה על פעולות משרדו בישיבת ועדת הכספים. השר כהן ציין כי ”פירוק משרד הדתות גרם לבלבול נורא בנושאי דת, כאשר רבנים המשרתים בקודש לא קיבלו שכר במשך חודשים ושנים. והכל בשל גחמה פוליטית. אבל, הדגיש, עכשיו משרד הדתות חי ונושם, במשרד ראש הממשלה, תוך שעושים בו ארגון מחודש, בשיתוף משרד האוצר, עד שהצלחנו לצמצם את הפיגור בתשלום שכר רבנים ומשרתי הקודש”.
במצגת מפורטת שהביא בפני הועדה מסר השר כהן, כי ישנה הקפאה מזה 3 שנים במינוי של רבנים בהתיישבות ובמינויים של משרתים בקודש. עכשיו, בדעתו לשנות זאת. כמו כן סיפר השר כי הוא אמור לעשות רוויזיה בבתי עלמין. מנתונים שמסר לועדה עולה כי תקציב הרשות הארצית לשירותי דת לשנת 2007 היא 270 מ` ₪ - והוא מבקש מהאוצר להוסיף עוד 30 מ` ₪ לשנת 2007. כמו כן הצביע על תקציב 133 המועצות הדתיות שתוקצבו ב-136.4 מ` ₪ - והוא מבקש ש-210 מ` ₪ שחייבות הרשויות המקומיות למועצות הדתיות יוחזרו בהקדם. יו”ר הועדה, ח”כ יעקב ליצמן, ביקש מהשר כהן לפרסם שקיימת הוזלת מים למקוואות, בהתאם לחוק שאושר בכנסת ביוזמת ח”כ מאיר פרוש.
