תוכן דף
שר הביטחון מדגיש:”צריך להפריד בין ההוצאות לביטחון לבין ההוצאות לרווחה – ואין הן נוגעות אחת בשניה” * ומנגד, נציג האוצר: ”כל תוספת לתקציב הביטחון היא ע”ח נושאי רווחה וחברה” * יו”ר הועדה, ח”כ ליצמן, הודיע: ”בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת – תצביע ועדת הכספים על תקציב הביטחון בנושאים לא מסווגים”
* שר הביטחון: ”גם לאחר התוספת התקציבית למשרד הביטחון, בסך 1.9 מיליארד ₪, שניתנה השבוע עדיין חסר סך של 2 מיליארד ₪ כדי להפעיל את הסד”כ הנוכחי בצה”ל”
_______________
שר הביטחון, עמיר פרץ, חזר ביום שני על דרישתו להגדיל את הגרעון בתקציב המדינה משיעור של 1% כפי החוק כיום לשיעור גדול יותר של 1.7%, כדי שניתן יהיה להמציא את תוספת המימון הנחוץ למערכת הביטחון, בשיעור של 2 מיליארד ₪, ושעדיין לא נמצא לה מקור תקציבי. ”אחרת, אם לא תהיה תוספת תקציבית, כפי שדורש משרד הביטחון בתקציב 2007, נצטרך לצמצם את היקף הסד”כ (סדרי כוחות) של צה”ל”, הודיע שר הביטחון. מנגד, הצהיר מייד לאחר מכן, בתגובה, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הראל בלינדה, כי לדעת האוצר ”ניתן להוריד ולצמצם את ההוצאה בסעיפי תקציב הביטחון ועדיין להיות ערוכים מספיק לקראת המלחמה הבאה”.
היה זה עימות גלוי ושיגרתי בין עמדות משרד הביטחון ומשרד האוצר לגבי תקציב הביטחון לשנת 2007. העימות הזה היה אחד מבין שורת עימותים בין שני המשרדים, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבה ראשונה וחסרת תקדים של ועדת הכספים לדיון בתקציב הביטחון, בנושאים הלא מסווגים. עימות ראשון היה בעצם קיומו של הדיון על חלק מתקציב הביטחון – בסך 11 מיליארד ₪ - בישיבת ועדת הכספים ולא, כמקובל בכנסת מאז הוקמה, בישיבת הועדה המשותפת לתקציב הביטחון. (זו ועדה המורכבת מנציגי ועדות הכספים וחו”ב). יו”ר ועדת הכספים, ח”כ יעקב ליצמן, החליט לראשונה בתולדות הכנסת לקיים דיון בחלק הגלוי של תקציב הביטחון עקב קרע עם יו”ר ועדת חו”ב, ח”כ צחי הנגבי. כל נסיונות הפשרה בין שני היו”רים עלו בתוהו. זאת, לאחר שח”כ ליצמן הסתמך על תקנון הכנסת, הקובע שיו”ר הועדה המשותפת יהיה נציג ועדת הכספים ואילו ח”כ הנגבי החליט להתעלם מכך, משיקולים קואליציוניים.
בהופעתו של שר הביטחון, לראשונה על תקציב משרד הביטחון בועדת הכספים, הוא אף התייחס לכך וקבע: ”ההחלטה לקיים דיון בועדת הכספים, בחלק הגלוי של תקציב הביטחון – היא החלטה נכונה”, קבע השר פרץ והוסיף, ”זו תפקידה של הכנסת לבדוק את תקציב מערכת הביטחון ואני תומך בעמדתו של יו”ר ועדת הכספים”.
יו”ר הועדה, ח”כ ליצמן, הודיע בתום סקירת שר הביטחון, כי ”בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו”ד נורית אלשטיין, הוא יעמיד להצבעה בועדת הכספים את תקציב משרד הביטחון, בנושאים הלא מסווגים, כיון שהוא סבור כי כפי שהועדה יכולה לדון בנושא, היא גם אמורה להצביע עליו. שוב, היה זה עימות בין עמדות יו”ר הועדה לבין עמדת היועצת המשפטית בכנסת.
גם בהמשך הסקירה של שר הביטחון על תקציב משרדו ותגובת משרד האוצר ניכרו חילוקי דעות ופערי עמדות גדולים בין שני המשרדים. בעוד ששר הביטחון קבע מפורשות, כי אין להציב במנוגד את ההוצאות עבור מערכת הביטחון מול ההוצאות למערכת הרווחה, אלא למצוא מקורות עצמאיים לכל תחום – הרי נציג האוצר, הדגיש בסקירתו, כי ”כל תוספת לתקציב הביטחון היא על חשבון תקציב נושאי רווחה וחברה ותשתיות”.
שר הביטחון פירט את יעדי משרדו לשנת הכספים הבאה תוך שהוא מדגיש כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמנם בא לקראתו בישיבת הממשלה השבוע והוסיף סך של 1.8 מיליארד ₪. אולם, יחד עם זאת, עדיין חסר סכום של 2 מיליארד ₪ לתקציב מערכת הביטחון. מנגד, פירט נציג האוצר בלינדה את עמדת האוצר, שלפיה ניתן לקצץ בסעיפי מערכת הביטחון בצורה משמעותית. הוא נקב בשורה של תחומי פעולה, שבה ניתן לקצץ. בין היתר הצביע סגן הממונה על התקציבים באוצר על הצורך לקצץ בשיעור גובה סעיף הגמלאות והשיקום. לדבריו, אמנם אין עמדת האוצר שצריך להוריד בשכר, אבל ברור שצבא הקבע איננו צריך להיות בהיקף הנוכחי, אלא ניתן לקצץ בו. לדעתו, גם בתקציב הגמלאות שגדל פי 4 מאז שנות השמונים ויגיע לפי 5 עד סוף העשור – צריך לקצץ. בין היתר הציע בלינדה להעלות את גיל הפרישה (45 שנה) מהשרות בצבא ”כדי שחייל קבע לא יישאר עם פרישתו 40 שנה בגמלאות”. עוד ביקש לצמצם את כוח האדם. ”אמנם לא צריך לקצץ במלאיים או במילואים, אך אפשר לחסוך מיליארדים בקיצוץ בכוח האדם”, אמר. עוד הדגיש, כי אגף השיקום בצה”ל ”מפספס את מטרתו” ובמקום לטפל בנכים ובמשפחות שכולות של חללים, הוא מטפל באוכלוסיות אחרות, שאינן בסמכות צה”ל, כמו בשוטרים שחלו או בסוהרים שנפצעו. ”אני אומר שאגף השיקום צריך להתמקד רק בנכים שסיבת הפציעה שלהם היא פעילות מבצעית בלבד”. בסיום סקירתו אף העלה מצגת שלפיה רק 12% מחללי צה”ל נהרגו במסגרת תפקידם הצבאי, בשנת 2005, ואילו היתר, כ-88% חללים, נהרגו מסיבות אחרות, כמו ממחלה, מהתאבדות, מתאונות דרכים ומפעילות נוספת. על כך הגיב בקריאת ביניים מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל.) גבי אשכנזי, כי מערכת הביטחון מטפלת בכל הנכים ובכל משפחות החללים על פי חקיקה שעברה בכנסת.
במסגרת הנושאים הבלתי מסווגים, שבהם אף הוצגה מצגת מטעם מערכת הביטחון, נכללו הנושאים הבאים: מרחב התפר, פיקוד העורף, גמלאות, שיקום ומשרד הביטחון (בתחום האזרחי). להלן נתונים בסיסיים כפי שהוצגו בישיבת ועדת הכספים. תקציב הביטחון, השיקלי לשנת 2007 הוא 33.1 מיליארד ₪. לאחר התוספת התקציבית שהעניק ראש הממשלה ביום ראשון, בסך 1.85 מיליארד ₪ יהיה התקציב בסך 34.7 מיליארד ₪. התקציב שביקש משרד הביטחון הוא 36.5 מיליארד ₪. (תקציב הביטחון השנתי יחד עם הסיוע האמריקאי מגיע ל-47.8 מיליארד ₪ והוא כולל גם את מרחב התפר).
בין היתר נמסר עוד: מתוך התקציב הלא מסווג, בסך 10.6 מיליארד ₪ - מיועד סך 3.8 מיליארד ₪ עבור תגמולים ושיקום, סך 3.9 מיליארד ₪ עבור גימלאות, סך 1.3 מיליארד ₪ עבור בניית גדר ההפרדה, סך 682 מ` ₪ עבור משאבי אנוש ועוד סך 169 מ` ₪ עבור ההוצאות למשלחות ונספחויות צה”ל בחו”ל, כששר הביטחון הודיע שהחליט להקים ועדה בראשות מנכ”ל משרד הביטחון שתבחן אפשרות לצמצומן.
בחוברת תקציב הביטחון מצויה שורה של הוצאות מיוחדות למלחמת לבנון האחרונה. בין היתר סכום של 100 מ` ₪ עבור שיקום רפואי של נכים ממלחמת לבנון. עוד סכום של 70 מ` ₪ עבור שיקום כלכלי של נכים ממלחמת לבנון. סך של 11 מ` ₪ עבור תשלום לשבויים שזכאים על פי החוק והוכרו על ידי ועדה העוסקת בפדויי שבי. סך של 10 מ` ₪ הוקצב לאלמנות מלחמת לבנון האחרונה. סה”כ ההוצאה השנתית עבור אלמנות צה”ל מגיעה לסך 514.5 מ` ₪ והסכום מיועד לתגמול חודשי להן וליתומי צה”ל עד גיל 21 שנים. הסך של 22.3 מ` ₪ מיועד לטיפול ביתומי צה”ל כשאגף המשפחות בצה”ל מעניק להם תמיכה עד גיל 30 שנים. סה”כ של תקציב ההוצאה השנתית למשפחות שכולות מגיע ל 644.5 מ` ₪. הוא נועד לטיפול כולל בתגמול חודשי, בטיפול סוציאלי, הכולל: דיור, רכב, שכ”ד, טיפול פסיכולוגי, עזרה בבית, כיסויי חובות, השתתפות בהוצאות טלפון, אגרות רדיו וטלוויזיה, טיפולי שיניים (50%), תרופות, אשפוז בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים ועוד.
סך ההוצאה למרחב התפר הוא 938 מ` ₪ לשנת 2007. אולם, נציג האוצר בלינדה הודיע בדיון, כי ייתכן שתחול האטה בבניית גדר ההפרדה עקב הצורך ליטול חצי מיליארד ₪ מתקציבי הגדר לתקציבי ביטחון רגילים. לדבריו, התקציב השנתי של הגדר מגיע ל-1.3 מיליארד ₪, אך בחישוב שערך בפני הועדה התברר כי אחד מבין מקורות האוצר למימוש התוספת התקציבית למשרד הביטחון הוא תקציב גדר הביטחון. זאת, על פי הפירוט כדלהלן: החלטת הממשלה מדברת על תוספת של 1.85 מיליארד ₪ השנה. (זאת לפי חישוב של 1.55 מיליארד ₪ במזומן ועוד 300 מ` ₪ מפרוייקט חסוי). עכשיו ניתן בשנת 2006 סך של חצי מיליארד ₪ מעודפים בסעיפי תקציב שבהם קיים תת ביצוע. עוד חצי מיליארד ₪ יילקח מתקציב גדר הביטחון. 250 מ` ₪ מציע האוצר לקחת מסעיף של קיצור שירות החובה. עכשיו לדברי נציג האוצר עדיין חסרים 600 מ` ₪ ”ואנחנו נציע לממשלה הצעות מאלה מקורות לקחת אותם”.
