כניסה
ז' בתשרי תש"פ
6 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
the knesset

חדשות הוועדה
לרשימת ההודעות

הדפסה

 

שלמה אליהו: "המדינה פועלת להלאמת בנק לאומי"; סטנלי פישר: "חוק הבנקאות לטובת הציבור"

 

21 בדצמבר 2011, כ"ה בכסלו תשע"ב

 

   הכנסת

    ועדת הכספים

ירושלים, רביעי, כ"ה כסלו תשע"ב

21 בדצמבר 2011

הודעה לעיתונות

 

 

שלמה אליהו, בעל השליטה המוביל בבנק לאומי:

 

המדינה פועלת להלאמת בנק לאומי

 

הנגיד פישר: "אין מדובר בהלאמה ולא בחוק אליהו. החוק נועד להגן

על בעלי המניות ועל טובת הציבור"

 

 

 

     בתום ויכוח נוקב בין אנשי בנק ישראל ובעלי השליטה בבנק לאומי, הודיע היום ד', יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי ההכרעה בליבת הצעת חוק הבנקאות, תתקיים בוועדה בעוד כעשרה ימים. גפני קרא לאנשי הבנק המרכזי להיפגש עם שלמה אליהו ונציגיו וכן עם בעלי אינטרסים אחרים בבנק לאומי, אם יבקשו זאת, על-מנת להגיע לפשרה. "אם לא תושג פשרה, יהיה על חברי הוועדה להכריע בעניין וההכרעה אכן תהיה כאן בוועדה".

 

     בישיבה היום, נכחו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר והמפקח על הבנקים, דודו זקן. בנוסף, השתתף בישיבה שלמה אליהו, בעל השליטה הגדול ביותר בבנק לאומי, המחזיק כ- 9.6% ממניות הבנק. כאמור, המדובר בהצעת חוק הבנקאות שנועדה להסדיר את אופן השליטה בבנק ללא גרעין שליטה.

 

     שלמה אליהו: "הצעת חוק הבנקאות הנוכחית נועדה להלאמת הבנק ופוגע בזכויות יסוד קנייניות של המשקיעים. באים למשקיעים ואומרים להם: השקעתם ממיטב כספכם אך אתם לא ראויים לנהל את השקעתכם. במקום שהמשקיעים יוכלו להציע מועמדים לדירקטורים, ייתנו את הסמכות הזאת לוועדה בראשות שופט. לוקחים זכויות של בעלי מניות ונותנים אותן לוועדה. מונעים מבעלי המניות אפילו את הזכות להעמיד מועמדים לבחירה. הרי בכל מקרה גם אם אסיפת בעלי המניות תבחר באותם מועמדים, עדיין הם זקוקים לאישור הנגיד, כך שאין צורך למנוע את האפשרות להציע מועמדים".

 

     אליהו הוסיף, ש"כל הזמן מדברים על הצורך לתקן את חוק מראני בעניין אופן ניהול בנקים ללא גרעין שליטה וכי הוא טעון שיפורים ותיקונים, אך בפועל הוא מעולם לא ייושם. חוק מראני נולד אחרי שתי ועדות ציבוריות שבדקו איך בנק יעבוד ללא גרעין שליטה; ועדת שמעון גל וועדת מראני והכל היה במטרה להשוות למה שקורה בעולם. החוק לא הופעל הלכה למעשה כי כל הבנקים בישראל הם עם גרעין שליטה, כך שלא יודעים באמת אם החוק טוב או רע. החוק הנוכחי בא לשלול זכויות של בעלי שליטה להחליט על מינויים, מונעים מהם זכויות יסוד.

 

     ח"כ לשעבר, חיים רמון, העובד עם שלמה אליהו, התייחס לכוונה לתקן את חוק מראני ואמר: "יש פתגם באנגלית "If it's not broken, don't fix it". חוק מראני לא פעל הלכה למעשה ולא הוביל לכשלים ומכאן שאין צורך לשנותו. המפקח הקודם להמן, היה ידוע כאימת הבנקים ולא היתה לא בעיה עם חוק מראני ובעלי שליטה בבנקים. חוק מראני אומר שאסור לתאם בין דירקטורים וכי זו עבירה פלילית". בהתייחס להצעת חוק הבנקאות הנוכחית אמר: "החוק אינו מידתי. אין צורך לחוקק חוקים מיותרים. שלמה אליהו אינו יכול להציע מועמדים בעלי זיקה עסקית אליו אלא אנשים בכישורים של דח"צים עם כישורים של דח"צים".

 

     נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, פתח במחמאה ובהבעת הערכה לשלמה אליהו. "מדובר באיש העסקים הראשון שיצא לו להכיר והתרשמתי מאוד מקורות חייו" אמר.

     במעבר חד לעניין החוק אמר פישר: "אנחנו לא עוסקים בחוק אליהו אלא בחוק כללי. הדיבור על הלאמה אינו נכון! החוק לא נועד להחזיר את השליטה בבנק לידי המדינה אלא לוודא שהבנק יפעל לטובת בעלי המניות והלקוחות. אם כי הלקוחות אינם מוזכרים בחוק אך בפרקטיקה החוק נוגע אליהם. האוצר בדק מחדש את חוק מראני והגיעו למסקנה שיש צורך לשנותו על-מנת לוודא שהדירקטוריון יפעל בשם בעלי המניות כולם ולא רק בשם בעלי המניות המובילים אשר להם 10% או יותר. זאת הסיבה לשינוי המבוקש בחוק. ערך המאזן של בנק לאומי 350 מיליארד ₪ - שווה ערך ל- 40% מהתמ"ג. ערך ההון; ערך השוק 17 מיליארד ₪ - 2.5% מהתמ"ג. מי שרוכש את עיקר השליטה בבנק, יכול מ- 5% שליטה בבנק להשפיע על 40% מהתמ"ג. זהו דבר שראינו מהנעשה באירופה וארה"ב ולא ניתן לבטל את העובדה הזאת ולומר שלמדינה אין אינטרס בניהול הבנק. להיפך, יש למדינה אינטרס גדול בשמירה על אופן ניהול בנק לאומי כמו גם בנקים אחרים. היום אחרי המשבר הגדול בעולם אנחנו יודעים עד כמה האינטרס הזה קיים ועד כמה הוא חשוב".

 

     המפקח על הבנקים, דודו זקן: "הזכות להציע דירקטורים בבנק היא זכות מהותית והיא חלק מהשליטה בבנק. זכות זו תישמר במלואה גם עם אישור חוק הבנקאות".

 

     ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הביע תמיכה בדברי הנגיד והמפקח על הבנקים. לדבריו, ישראל והעולם המערבי כולו, מתקרבים למצב הכלכלי בשנות השלושים של המאה הקודמת. הבעיה בכל העולם המערבי, שהשליטה בגופים הכלכליים הגדולים בידי דירקטורים המשמשים עפ"י רוב חותמות גומי. קיים כשל מאוד גדול בנושא הזה. ברוורמן הוסיף, מדובר ברעה חולה, לוקחים כספים של הציבור, לרבות השקעות לטווח ארוך כפנסיות ונותנים אותם בידי בעלי שליטה כאלו ואחרים ללא בקרה מספקת.    ברוורמן לאליהו: "מעבר לבעיה האישית של שלמה אליהו, יש כאן בעיה כיצד מבטיחים את כספי הציבור כולו".

 

     ח"כ שי חרמש (קדימה), אמר שהוא "מתנגד לטענתה כי לא קיים גרעין שליטה, הרי ברור שבעלי המניות ובעלי האינטרסים נפגשים ומשתפים פעולה ביניהם. השלטון אינו עוין למערכת הבנקאית ולא מקפחים אף אחד אך על-מנת שנוכל כולנו לישון בשקט בלילה, רצוי מאוד להגביל את כוחם של בעלי המניות ולבקר את אופן ניהול הבנקים".

 

*** להלן קישור להצעת חוק הבנקאות:    מ/557

*** להלן קישור להודעות קודמות של הוועדה בנושא:    23.11.2011, 16.11.2011, 6.6.2011

 

 

 

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: www.knesset.gov.il

 

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת
 
 
 
 
 
 
 
 
   הקודם   |   הבא    
 
 
פרוטוקולים של דיוני הוועדה
שידורי הוועדה
דוחות הוועדה
סדר-היום של דיוני הוועדה
חומרי רקע לישיבות הוועדה
חדשות הוועדה
מסקנות הוועדה
ועדות משנה וועדות משותפות
הרכב הוועדה – היסטוריה
שינויים תקציביים שאושרו בוועדה
נוהל רישום לישיבות הוועדה
קוד לבוש, נגישות ודרכי הגעה
הרכב הוועדה
תחומי עיסוקה של הוועדה
צוות הוועדה ויצירת קשר
 
ועדת הכספים
חדר הוועדה, באגף הוועדות (קדמה), קומה 3, חדר 3750
 
 
 
2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור