הכנסת

    ועדת הכספים

ירושלים, שני, י"ד טבת תשע"ב

9 בינואר 2012

הודעה לעיתונות

יו"ר ועדת הכספים במפגש עם סגני אלופים בצה"ל:

"לראשונה, אחרי שנים רבות המדינה צועדת בכיוון הנכון חברתית, אבל הדרך עוד ארוכה"

"המדינה לא באמת רוצה לשלב חרדים בשוק העבודה"

     במפגש עם סגני אלופים בצה"ל היום ב' בכנסת, אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי "לראשונה מזה שנים רבות, המדינה צועדת בכיוון הנכון חברתית, אך הדרך עוד ארוכה. עדיין על זוגות צעירים בישראל לעבוד הרבה יותר ממקביליהם במערב כדי לרכוש דירה". לשאלת הקצינים בנושא שילוב חרדים בעבודה השיב: "המדינה לא באמת מעוניינת בשילוב חרדים. שוק העבודה אינו מכיר בהשכלה ישיבתית אפילו לצורך קבלה לעבודות פשוטות".

     במפגש שנערך במסגרת תכנית הכשרה לקצינים בכירים בצה"ל, סקר גפני את עבודת ועדת הכספים בראשותו:  "הקווים המנחים של הוועדה בקדנציה הנוכחית הם יצירת שוויון בנטל הכלכלי על אזרחי המדינה והשאיפה שכל האזרחים יהיו שותפים לרווחים ממשאבי הטבע. כך למשל, במקביל לאישור חוק ששינסקי למיסוי רווחי הגז, דרשה הוועדה התחייבות ממשלתית להקמת קרן למטרות רווחה וחינוך מרווחי הגז. בנוסף, הוועדה קידמה ואישרה רפורמה במס, ליצירת נטל מס הוגן יותר, תוך דאגה יתירה למעמד הביניים".

     גפני הדגיש, ש"ועדת הכספים קידמה נושאים חברתיים ואף חוללה שינויים במערכת המיסוי, חודשים רבים לפני המחאה החברתית". כדוגמא ציין את "שינוי מתווה המס; הקפאת הפחתת מס החברות ובמקביל ביטול העלאת מיסים עקיפים, הפוגעים בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים". לדבריו, "בעקבות המחאה, המדינה החלה צועדת בכיוון הנכון חברתית וכלכלית וזהו תהליך מבורך, אבל מדובר בתהליך ארוך של שינוי סדרי עדיפויות ויש לקוות שהוא יימשך גם אם יתחוללו שינויים פוליטיים בעקבות בחירות".

     במהלך המפגש, נשאל גפני ע"י הקצינים, כיצד הוא רואה את השאיפה לשלב חרדים בשוק העבודה. בתשובתו, בחר גפני לפתוח בחשיבות לימוד התורה לקיומו של עם ישראל. גפני: "העם היחיד ששרד את הבעיות הכי קשות, שהיו למי מהעמים לאורך ההיסטוריה, זה העם היהודי וזה בזכות לימוד התורה. לימוד התורה הוא התשתית הקיומית של העם היהודי ואילולא כן, לא היינו שורדים. אנחנו מתקיימים בזכות לומדי התורה".

     יחד עם זאת ציין "מי שאין תורתו אמנותו, שייצא לשוק העבודה. אלא שהמדינה לא באמת מעוניינת לשלב חרדים בעבודה". גפני סיפר על פניות שהגיעו ללשכתו מחרדים שנדחו ע"י מעסיקים שלא הכירו בהשכלתם הישיבתית, אף במקרים בהם מדובר בהרבה יותר מאשר שתים עשרה שנות לימוד. באחת הפניות שהגיעו אלי, משרד הרישוי סירב לקבל חרדי לקורס להכשרת מורי נהיגה ובפנייה אחרת, חברת אל-על סירבה לקבל חרדי לעבודה כדייל, למרות היותו דובר אנגלית וייצוגי במראה. בשני המקרים הסיבה היתה היעדר שתים עשרה שנות לימוד. האם כך מתכוונים לשלב חרדים בשוק העבודה, כשלעבודות שאינן דורשות מיומנויות רבות והשכלה אקדמית מסרבים לקבלם?".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: www.knesset.gov.il