​

ועדת הכספים קיימה היום (ג') דיונים לעניין העדפת תוצרת התעשייה הישראלית על פני ייבוא והצפת השוק בסחורות ממדינות האזור, במסגרת ציון יום תעשייה כחול לבן בכנסת. הדיון פוצל לעניין שני נושאים – היצף בשוק הכבלים במתח נמוך המאיים על המשך קיום מפעל סינרג'י הפועל בשדרות והיצף בשוק המלט המאיים על המשך קיום מפעל הר טוב. במהלך הדיון עלה כי מתקיימות חקירות מצד משרד הכלכלה לעניין החשד להיצף מצד טורקיה בשני התחומים, כאשר בתחום הכבלים אף הוטל היטל היצף (מיסוי נוסף על ייבוא) זמני על ייבוא בתחום, דבר שהביא לסיוע משמעותי והתאוששת חברת סינרג'י שעמדה בפני סגירה. יחד עם זאת נוכח התקררות ביחסים עם טורקיה עלה כי ישנו קושי בהליכי החקירות. ועדת הכספים והעומד בראשה, ח"כ משה גפני קראו להארכת ההיטל על רקע המצב מול טורקיה ועמדת הגורמים בשוק כי ישנו היצף מכוון הנתמך בידי השלטון בטורקיה. גם לעניין שוק המלט קראה הוועדה להטלת היטל על הייבוא עד אשר יתבהרו הדברים. נציגי האוצר טענו מנגד כי יש להמתין לסיום החקירות לעניין החשש להיצף וכי חסימת תחרות אינה הדרך הנכונה אלא דווקא הגברתה ומניעת מונופל. על רקע הדברים ציין יו"ר הוועדה כי יבחן קידום חקיקה במידה והמדינה לא תסייע למפעלים: "לא ניתן למפעלים ליפול".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנו מעלים את המקרה של חברת סינרג'י, זה דומה למפעלים קודמים שדרשו טיפול – אותו סיפטום בכל מקום - במקום שיש תחרות בלתי הוגנת אנחנו לא יכולים להתמודד כאשר בטורקיה הכל יותר זול. אז איפה הבעיה? מסבסדים חומרי גלם בכל מיני ענפים בעולם, מייצאים בזול וגורמים למפעלים המקומיים לצמצם את כושר הייצור. ואז כשהמפעלים לא יהיו תאמינו לי שהמחירים יעלו. לכן הפתרון צריך להיות מערכתי. צריך לבדוק את הנושא המחירים של חומרי הגלם בטורקיה. יש להניע פעולה של ממשלת ישראל, לבדוק את שותפותיה להסכמי הסחר ואם צריך לבטל את ההסכמים לא הוגנים".

ערן הורביץ, כלכלן חברת סינרג'י: "הייבוא גרם לנו הפסדים עד כדי צמצום דרסטי של קווי הייצור ועובדיהם. הערובה הזמנית )שיעור היטל זמני על יבוא) על הייבוא של הכבלים מטורקיה בת ה-14.5% סייעה לנו להתחיל לצמוח מחדש. חשוב להזכיר שלא העלנו מחירים. בזכות הערובה נפתחו קווי יצור וחזרנו להעסיק עובדים. אני מבקש מהוועדה לעזור לנו שהממונה יפרסם את החלטתו הסופית לגבי החקירה הבוחנת האם ישנו היצף מטורקיה, זאת עד לסיום מועד הערובה הזמנית ב-20 באוגוסט. לפי לוח הזמנים הנוכחי הערובה תפסיק ונחזור לנקודת ההתחלה".

איתמר עפל, מנכ"ל חברת סינרג'י: "המפעל יושב שדרות והעסיק עד שנת 2017 כ-250 עובדים מכלל האיזור. ב-2017 נאלצנו לפטר ולרדת לכ-90 עובדים בלבד. בשנתיים שלוש האחרונות אנחנו מפסידים עשרות מיליוני שקלים כל שנה. לא מצליחים להתחרות בטורקים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "סינרג'י היא חברה ידידותית, שנמצאת באיזור הקסאמים. זהו מפעל בשדרות שמצליח, ובטורקיה הממשלה מסבסדת ובישראל לא, יש לסייע במקרה הזה".

ח"כ גפני: "איך הטורקים מורידים מחיר? שכר העבודה נמוך? הממשלה עוזרת? אמרו שהכבלים פחות בטיחותיים משלכם ועולים פחות, גם השכר נמוך וגם שהממשלה עוזרת. אני רוצה לוודא שהדברים נכונים. חברת החשמל קונה מהם כבלים פחות בטיחותיים?".

אפל: "אני חושב שזה הנקודה שנגעת בה, סיוע של הממשלה לעניין חומרי הגלם. אני משוכנע, אבל לא יכול להביא לך מסמך, שיש תגמול ועזרה שהיצרנים הטורקים מקבלים כי גם היום לאחר הערובה הזמנית, הטורקים עדיין מוכרים פה מאות טונות. בזכות הערובה נעצרו הפיטורים והמכירות קפצו. אני לא יכול להיות במצב שבו הערובה נפקעת והעובדים נותרים במקומם".

שלומי צרפתי, מנהל אגף הרכש בחברת החשמל: "אנו עובדים בצמוד לסינרג'י. המרכזים שלנו הם בינלאומייים, הטורקים מתחרים בסינרג'י אבל אנחנו עושים סדרת פעולות כדי לתת העדפה לסינרג'י, יש לה 20% העדפה תוצרת הארץ כי היא בעוטף עזה, איכות המוצרים יוצאת מן הכלל ונשמח להמשיך את העבודה איתם".

ח"כ גפני: "אנחנו עוזרים לחברה שלכם בשמחה, עושים תכנית הבראה, בסוף אתם משלמים למי שמדבר נגדנו בנושאים הכי רגישים, ביניהם בטחוניים, ונותנים לו להתחרות בחברה בשדרות. הדורות הבאים לא יאמינו".

דני טל, מנהל היטלי סחר במשרד הכלכלה: "הרבה שווקים ברחבי העולם בונים הגנות, כנגד אותו עודף ייצור, אם בתחום המתכת שהתחילה באוסטרליה, קנדה ולאחרונה גם בארה"ב. הסיבה פשוטה – יש עודף ייצור, המדינות סוגרות שערים לייבוא, ומי שנשאר חשוף זה מדינות שלא מגנות על עצמן. בנוגע לסינרג'י, הערובה הזמנית הוטלה בפברואר השנה. מאז שהוטלה בעצם קיבלנו נגדה חמש עתירות שונות. התוקף הוא עד אמצע אוגוסט, הסבירות שנסיים את החקירה עד אז נמוך מאוד. חייבים לעבוד במסודר תחת ליווי משפטי. חלק אינהרנטי בהליך החקירה הוא ביצוע אימות במפעל היצרן הזר. היינו אמורים לבקר ולאור האירועים קיבלנו איסור מקצין הביטחון לא לנסוע לשם. מקווה שבשבועות הקרובים נקבל תשובה".

ח"כ גפני: "אם לא יקרה כלום טורקיה תמשיך למכור לחברת החשמל, ולא נוכל לעצור את זה, החברה תיפול. אני לא מעביר ביקורת אלא מבקש בכל לשון של בקשה להאריך את הערובה עד שישתפרו היחסים עם טורקיה. הקדוש ברוך הוא נתן הזדמנות לעזור למאות עובדים ולמדינת ישראל".

עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים: "אין הרבה להוסיף. מפעל מצליח זה אינטרס של כולם, בעיקר בפריפריה. לכשהוגשה הבקשה להטיל ערובה זמנית התנגדנו לכך. חסימת תחרות היא לא הדרך הנכונה אלא הגברת כושר התחרות. יתרון איכותי יכול לאפשר תחרות במחירים נמוכים, ויחד עם התאחדות התעשיינים הוקצו 1.15 מיליארד ש"ח לטובת התעשייה. לגבי הארכת הערובה המצב הוא שיש שאלה חוקית האם ניתן לבצע הארכה כזו, נבחן את הדברים שבקשה תגיע לשולחננו".

ח"כ מיקי לוי: "הלכתי למפעל ובכיתי בין קווי הייצור, 11 קווים. מה אתם רוצים לסגור את שדרות? לא מעניין אותי כסף, מעניין אותי העובדים בשדרות".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "הכח שלנו הוא חקיקה אך זה לוקח זמן ועדיף אם אנחנו חפצי סיוע למפעל, לומר בפרשנות שיש אפשרות להאריך את הערובה. אני מוכן שהוועדה תלווה את העניין. תבואו ותגידו לנו תוך שלושה שבועות מה קורה. אם זה לא יקרה נעשה טיפול כירורגי ונפנה לחקיקה. המציאות היא שברור שהערובה הצילה את המפעל. אין תחרות הוגנת מול החברה הטורקית, בכדי לחדש את הערובה ולהביא את הנתונים צריך לסוע לטורקיה, נוכח המציאות הבטחונית עם מדינת טורקיה, אנחנו סבורים שיש נסיבות חריגות במקרה הזה. לכן אנחנו מבקשים להאריך את הערובה עד שהנתונים ישתנו. מצד שני אנחנו מבקשים פרשנות ונתארגן לחקיקה בשל הנסיבות המיוחדות. אני מבקש גם את העזרה של משרד האוצר, אם במציאות זו המפעל עלול להפגע, זה יוצר מצב שנצטרך לשלם דמי אבטלה להרבה עובדים כי המפעל לא יכול להמשיך לעבוד. למשרד האוצר יש אינטרס בדיוק כזה אלא אם אתם פשוט אדישים למצב העובדים. אני פונה גם לחברת החשמל להגביר את הרכישות מסינרג'י. הוועדה לא תרפה מהעניין ולא ניתן למפעל ליפול".

דני טל: "הדד ליין לקבלת עדכון מטורקיה זה יום ראשון הקרוב, אם יסכימו שם נוכל להאריך את הערובה ואם לא נצטרך להחליט איך מסיימים את החקירה. המצב במפעל השתפר דרמטית".

בהמשך התקיים דיון לעניין החשש להיצף בשוק המלט, במסגרת הצעה לסדר של ח"כ מיקי לוי.

ח"כ מיקי לוי: "נזעקתי לעניין היבוא וחטפתי גם בעיתונות כאילו אני דואג לנשר ולטייקונים. אז אני רוצה להגיד שאני לא פוחד. נזעקתי מתוך דאגה לעובדים, ומתוך בדיקה מעמיקה. שוב היצף טורקי מאיים על סקטורים שלמים במשק, מחיר המלט לטון בטורקיה הוא 44 דולר לטון ובארץ הם מוכרים לנו ב-38 דולר. מסבסדים שם את הטונות ששולחים לארץ כדי לדפוק את התעשייה המקומית. מלט הר טוב הוא מפעל קטן המספק 8-7% מהתוצרת המקומית. עובדים שם 120 עובדים ועל רקע המצב הוא בקשיים גדולים".

ח"כ גפני: "זה פשוט לא להאמין שמדינה מתורבתת כמו שלנו, חכמה ולא ענייה, מאפשרת את הדבר הזה".

שרגא ברוש: "פגשתי את הממונה לפני מספר חודשים. בעבודתו כתוב שיש היצף, מלט הר טוב לא יכול להתקיים במספרים הללו. צריך להחליט ולהטיל היטל בגין היצף אם הדבר ידוע".

דני טל: "החוק קובע שצריך להיגרם נזק לתעשייה המקומית, לא לחברה שמייצרת בשיעור של 10% לתעשייה. בסיטואציה שחברת נשר לא שיתפה פעולה איתנו לא היה ניתן להוכיח פגיעה לתעשייה. פנינו לבית המשפט ואחרי העתירה חל שינוי, נשר הבינו שאם רוצים סעד בתחום ההיצף הם צריכים לשתף פעולה וזאת הסיבה שהחקירה לא הסתיימה. אנחנו בשלב כתיבת ההמלצות, אני מעריך שבסוף יולי עד תחילת אוגוסט תסתיים החקירה".

עידו סופר: "צריך להבחין בין שני השווקים. סינרג'י הוא יצרן קטן בשוק פתוח לייבוא. בשוק המלט היבואן הוא מונופול ששנים נשלט על ידי גורם מרכזי. יש פה מצד אחד הצרכן ויוקר המחייה ומצד שני את התעשייה המקומית וצריך למצוא איזון. בכדי לסייע ליצרן בשוק אנחנו הופכים את השוק למונופוליסטי, צריך להבין שההסתכלות שלנו שכל אחד, כל משפחה חשובה לנו. אין קשר בין הבדיקה המקצועית לבין הסוגיה הזו כמה שהיא כואבת. אני חושב שאין פה פגיעה לתעשייה וגם צריך לחשוב על האזרח הקטן, אני סבור שבעזרת החקירה נדע האם אכן קיים היצף, ואם הוא זה שגורם לפגיעה בתעשייה".

רונן יונה, סמנכ"ל כספים הר-טוב: "אולי נבין את התמונה הכוללת. מלבד ההיצף בטורקיה יש היצף מיוון בשיעור של מעל 100%. התאגיד שמציף את השוק מיוון הוא צרפתי. רואים שאותו תאגיד צרפתי מייצא לצרפת במחיר של 81 דולר, למדינת ישראל הוא מייצא את המלט ב-34 דולר במטרה אחת - להוציא את מלט הר טוב מהשוק. ועדת הרשקוביץ קבעה שעל מנת לקיים תחרות ארוכת טווח התחרות צריכה להתבסס על שני יצרנים מקומיים, אם מדינת ישראל לא תעשה את המוטל עליה ותגן על התעשייה המקומית לאורך זמן לא תיהיה כאן תחרות".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש מחלוקת תהומית בין הוועדה כאן לבין האוצר, העובדים לא ימשיכו לעבוד אם לא יהיה היטל היצף, הטורקים גומרים על המפעל. ומה יקרה אם מפעל הר טוב יסגר? המחירים יעלו ונשר יעשו את מה שהם רוצים. אני מבקש בנושא הר טוב לבחון את הדברים מחדש. במקרה הנוכחי אם לא יהיה היטל יכול להיגרם נזק עצום, אני מבקש לזרז את זה כמה שיותר מהר. מיד אחרי התשובות נקיים ישיבה. אם עובדים מפוטרים בגלל ביורוקרטיה, ועדת הכספים הופכת לועדת חירום. לא נאפשר שעובדים ילכו הביתה, בטח לא בגלל שהטורקים ניצחו אותנו בשדרות ובהר טוב".