ועדת הכספים קיימה היום (ד') דיון בנושא 'קביעת נוהל של ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין'. הדיון עסק בשאלת הסמכות לפסילת עמותות מקבלת הטבות במקרים חריגים בהם יש מחלוקת ציבורית עמוקה לעניינם, זאת על רקע טענות חברי כנסת כי עמותות הפועלות נגד מדינת ישראל ואף קוראות להחרימה מקבלות פטור ממיסוי זה בחסות תקנות אלה ועל רקע יוזמות חקיקה בנושא. במסגרת הדיון הציג יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מתווה במסגרתו תוכל הוועדה ברוב של שני שליש לקבוע כי עמותה מסוימת לגביה קיימת מחלוקת ציבורית עמוקה לא תקבל את הקלות המס. בעקבות ההצעה התנהל דיון סוער כאשר מצד אחד טענו מספר חברי כנסת כי לא ייתכן שעמותות הפועלות נגד המדינה יזכו להטבות כלכליות גדולות, ומנגד טענו חברי כנסת אחרים כי הם חוששים מסגירת חשבונות פוליטיים כאשר אין עמותה שיש לגביה תמימות דעים וכי יש לפסול רק עמותות העוברות על החוק. יועמ"ש הוועדה ציינה כי לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת יש לוועדה סמכות לקיום המתווה המוצע וכי יתקיים דיון לעניין הערות של היועץ המשפטי לממשלה על המתווה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין כי בכוונתו לקדם את המתווה וייתכן שיוכנסו בו שינויים: "זהו רוב שכמעט בלתי ניתן להשגה, אם אנחנו חפצי חיים של שלטון דמוקרטי אז רוב של שני שליש מצביע על מחלוקת ציבורית עמוקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משנה גפני פתח את הדיון: "אנחנו עוסקים בעניין של בניית נוהל של ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור, אנחנו נמצאים בעניין הזה כבר כמה שנים אך לאחרונה הנושא החריף כי גופים שבעבר לא הגישו בקשות מגישים ואנחנו מתחבטים כל הזמן מה הסמכות של ועדת הכספים שאמורה בסופו של דבר לאשר את ההקלות לאותם מוסדות, באיזה מצבים היא יכולה לומר – את זה אנחנו לא מאשרים. הרשימה שמעבירים לנו ממשרד האוצר עוסקת בתחומים שונים ומגוונים, אחד עוסק בטריאתלון ואחד במדיטציה, באמנסטי ובבית הכנסת, אין קשר בכלל בין הדברים. השאלה האם אנחנו כמייצגי ציבור חייבים לאשר את הסעיף הזה. כל השנים הייתי נגד דיון בעניין הזה, הייתי סבור שהסעיף צריך להינתן במיוחד שהמדינה יצאה מפעילויות שונות שהמגזר השלישי נכנס אליו, גם שהייתה עמותה לסיוע לילדי עובדים זרים והייתה התנגדות זו הייתה עמדתי שלא להתערב. לאחרונה יש מחלוקת וגם בעצמי ראיתי עמותות שאין צורך ולא ראוי לתת להם פטור ממס. השאלה היא האם הדבר במחלוקת ציבורית עמוקה. התלבטתי בעניין הזה רבות, דיברנו עם משרד המשפטים שרוצים לגבש עמדה בדבר, עם הייעוץ המשפטי של הוועדה והחלטנו להציע מתווה שיאפשר במחלוקת ציבורית עמוקה שלא לאשר את ההקלות לעמותות שבמחלוקת הזו". 

יו"ר הוועדה פירט כי במסגרת המתווה המוצע "במידה והעמותה אושרה מבחינה טכנית והדבר מגיע אלינו, נבקש יותר מידע על פעילות העמותה, ואז שאנחנו מגיעים לאשר אם קם אחד מחברי הוועדה ואומר שיש מישהו ברשימה שהוא במחלוקת ציבורית עמוקה, לפי דעתו לא צריך לתת לו פטור ממס, כי זו לא מטרה לפיה אנחנו צריכים לעשות זאת. במצב כזה אני מציע שנעצור את הדיון בעמותה, נקרא לעמותה למעין שימוע, לא נדון בהצעה בלי שאנחנו שומעים ושואלים את העמותה על הנושא והיא משיבה. אם אותו חבר ועדה הגיע למסקנה שהשאלה שלו לא קיבלה מענה והעמותה לא מתאימה לקבל הקלות מהמדינה מצביעים על הדבר. אם שני שליש מחברי הוועדה סבורים שלא צריך לתת הקלות לעמותה, זו מחלוקת ציבורית עמוקה ולא נאשר את אותה עמוקה. זו מחלוקת ציבורית עמוקה כי כדי להשיג שני שליש בוועדה צריכים להיות גם אופוזיציה וגם קואליציה, גם דתיים וגם חילונים, גם ימין וגם שמאל. המתווה עוד צריך להתגבש, מדובר בהצעה עקרונית".

ח"כ עודד פורר: "בעבר המדינה תמכה בתחומים מסוימים, רצו לעודד מעורבות חברתית בנושאים שחשוב למדינה שיעסקו בהם. במסגרת הזו המדינה מוותרת על הכנסות שהיא צפויה לקבל ממיסוי מארגונים מסוימים שהיא מכירה בתרומה שלהם ונותנת לציבור להחליט לאן התקציב הזה ילך. המשמעות היא שהמדינה מחליטה באופן עקיף את מי לתקצב, כסף שהמדינה חוסכת מהכנסותיה, על כן יש נושאים שלא ייתכן שהמדינה תיתן עליהם פטור. למשל לגופים שפוגעים במדינת ישראל, גופים שקוראים לאמברגו נשק על מדינת ישראל".

ח"כ בצלאל סמטוריץ': "אני מתנגד נחרצות לגישת השני שליש, זה לא דמוקרטי, זה לא תואם את השיטה הישראלית. אשמח אם יינתנו לי עוד דוגמאות, אם גם תקציב המדינה ידרוש שני שליש אלך איתך. להחליט שהנושא הזה חריג אין לזה שום היגיון. המחוקק קבע שצריך אישור של ועדת הכספים לסעיף, אם זו חותמת גומי אז בוא נוריד אותה. אנחנו אמורים לאשר את זה ולהפעיל שיקול דעת, אם לא נעשה זאת אנחנו מועלים בתפקידנו. מה לדעתי שיקול הדעת שהמחוקק העניק לנו? לפקח על הרשות המבצעת. אם נראה שרשות המסים המליצה על פטור ממס לעמותה שלא עומדת בהתאם למטרות המדינה, או שלא עומד במנהל תקין, כאן לא ניתן לתת פטור. אם רשות המסים מאפשרת זיכוי ממס לאמנסטי, שקוראים לחרם על מדינת ישראל, היא מועלת בתפקידה. החוק אמר שהעמותה לא פועלת לפי מטרות המדינה ולא תקבל את הפטור מסעיף 46. יש עלינו ביקורת שיפוטית, אך זהו תפקידנו וניתן לנו לפסול גם ברוב רגיל".

ח"כ איציק שמולי: "יש כאן אבסורדים שלא צריכים להתקיים. הדיון לגבי המתווה הוא חשוב. הכנסת לא יכולה להיות בית משפט. אני חושב שאין נושא בציבוריות הישראלית שהוא לא במחלוקת עמוקה בשנתיים האחרונות. לכן אם הכנסת הולכת למהלך כזה, לכל הפחות צריך לחשוב לגבי הרוב שנדרש לאשר בקשות מהסוג הזה. אחרת, מה שאני פוחד ממנו, שהוועדה תהפוך לבית דין שדה. את זה אני לא רוצה לראות. המפתח הוא לקבוע רוב שלטעמי יהיה יותר משני שליש, נוכל לקרוא לו רוב משוריין שימנע סגירת חשבונות פוליטיים על חשבון העמותות".

ח"כ גפני: "אני לא מציע שנהפוך לבית דין. אנחנו גוף פוליטי שנבחר על ידי הציבור. אנחנו מקבלים החלטות שהמשמעויות הן פי אלף מאשר פטור ממס. החלטות כספיות הרות גורל. פה מדברים על משהו אחר, לא בית דין. האם יש עמותה שראויה לקבל פטור ממס מתרומות עד הגבלה מסוימת? כאן לא מדברים על סוגיות הרי גורל. רוב של שני שליש בוועדה כמעט אינו ניתן להשגה. אין מציאות כזו. קראתי את שמות חברי הוועדה והסיעות, אין מציאות כזו שתהיה הסכמה מקיר לקיר שיהיה אפשר לפסול עמותה".

ח"כ מוסי רז: "זהו נושא כבד משקל שאני לא בטוח שאנחנו מבינים. הנתונים האחרונים מ-2015, מראים על תרומות של שני מיליארד בשנה, ופטור ממס עליהם של 390 מיליון שקל בשנה. מתוך הסכום הזה הגשתי שאילתא כמה מהעמותות לא נמצאות בישראל? אין תשובה, לא יודעים איפה הן פועלות. כמה נמצאות בשטחים? הרי לא הוחל שם החוק הישראלי. אנחנו מדברים על שני מיליארד שקל, על יותר מ-8000 עמותות, רבע מהם למטרות דת, להערכתי רבע מהם פועלות בתחומי השטחים. אנחנו שגינו כאשר הגדלנו את התרומה שלנו ואת הזיכוי במס. זה לא סביר, צריך להחזיר את החוק, ולהוריד את התרומה כדי להקטין את השפעת בעלי ההון על הפוליטיקה הישראלית. לדעתי הדבר הנכון היה לעגן את הנוהג שהיה בוועדת הכספים, הוא שאנחנו צריכים לקבל את המלצות גורמי המקצוע. אם עמותה עמדה באלמנטים הטכניים בצורה תקינה, אנחנו צריכים לאשר אוטומטי".

ח"כ פורר: "לא מוכן לאשר אוטומטי".

ח"כ רז: "אני מבקש רוב של 100 אחוז לפסילת עמותה, או לחזור לחוק שהיה פעם".

ח"כ גפני: "הנוהג של פעם גרם לכך שהיו עמותות שלא הגישו כלל בקשה לפטור מסעיף 46".

ח"כ מיכל רוזין: "אם יש עמותה שעברה עבירה חוקית, למשל מכחישי שואה. אם יש בעיה חוקית תתכבדו ותפסלו. אבל פה מנסים לפסול בכל מיני דרכים לגיטימציה של עמותות רבות. שר הביטחון אמר ביום הזיכרון שזה בעיניו נעשה בטעם רע, שלא נראה לו. על כך לא פוסלים חוקיות הדברים. זה לא הדרך. שנית העניין הערכי, המדינה צריכה לתמוך לא רק ברווחה ודת, אלא גם בעמותות אידיאולוגיות. הדמוקרטיה נבחנת במקרים כאלה. העניין של עריצות הרוב הוא מסוכן מחר יתחלף השלטון ויבואו חברי כנסת ויגידו שעמותות הדת לא צריכות לקבל כסף בגלל הפרדת דת ממדינה אז זה יתקבל? ולבסוף סיפור השימועים. יש שיטת ממשל פרלמנטרית. היו הרבה הצעות לשימוע, אז יש גורמי מקצוע, למה זה עניין של פוליטיקאים להחליט איזה דעה לגיטימית? זה פשוט לא ייאמן".

שגית אפיק, יועמ"ש ועדת כספים: "סעיף 46 קובע דבר יחסית חריג בחקיקה מבחינת סמכויות האישור, הוא קובע שאישור הוועדה הוא לרשימת עמותות שמובאות אלינו. עד לבג"ץ בנושא פעלה רשות המיסים לפי קריטריונים שונים והוועדה אישרה רשימה שלמה מתוך כך שידעה שהרשות בחנה את הדברים מבחינה מהותית ופרוצדוראלית. בג"ץ תהה על שיקול הדעת של רשות המיסים וקרא לקבוע זאת בחקיקה, זו הייתה גם מסקנת ועדת פריש. חקיקה בנושא לא הסתייעה, זה לא צלח מספר פעמים גם בוועדה זו. בסופו של דבר מדובר בשיקול דעת, בתחילת הדרך היה קריטריון ברשות המיסים של 'מחלוקת ציבורית עמוקה' והוא הוסר כי הרשות היא גוף ציבורי ולא ניתן לצפות ממנה לעשות את הבחינה המהותית. במסגרת כך שוועדת הכספים צריכה לאשר את העמותה, עלתה השאלה מה גדר שיקול הדעת של הוועדה שמקבלת את רשימת העמותות. הוועדה והיועץ המשפטי לכנסת סברו במסגרת שתי עתירות שהוגשו נגד עיכוב שתי עמותות סברנו שלוועדה יש סמכות, שהשאלה של מטרה ציבורית ומימושה ומחלוקת ציבורית עמוקה, הן שאלות שיש מקום שיתבררו כאן, בבית הזה. זאת על רקע כך שלמרות שהוועדה מפקחת על הממשלה, היא גם נותנת אישור לעמותות האלה, כי היא קובעת את תקציב המדינה והתקצוב, תקצוב ישיר ועקיף מכוח סעיף 46. לענייו מה זה מחלוקת ציבורית עמוקה, המבחן הוא לא מבחן עובדתי לכן חשבנו שהצבעה של שני שליש היא לא עובדתית אלא הצבעה שהיא ראיה לקיומה של מחלוקת ציבורית עמוקה. סברנו שהצבעה רחבה יכולה להעיד על כך. הצבעה ברוב מיוחד שהיא כן הצבעה חריגה בכנסת, כי זה לא רוב אקראי, יכללו בו חברי כנסת מימין ומשמאל, היא באה לבטא את עומק המחלוקת. בנוסף יצטרכו להחליט שבסדרי העדיפות של התקצוב לתקצב עמותה באופן עקיף דרך סעיף 46 זה לא נכון".

בנוסף הוסיפה אפיק כי "היועץ המשפטי לממשלה שוחח עם יועמ"ש הכנסת ואיתי ועמד על קשיים מסוימים ומורכבות בנוהל שאנחנו מבקשים להביא בפניכם, שמענו בקשב רב את הטיעונים שלו, ויועמ"ש הכנסת סבור שאנחנו צריכים לשקול וללבן גם אותם. נכנס ישיבה אצל יועמ"ש הכנסת כדי לבחון אם יש צורך בשינוי התזה המובאת כאן בפניכם".

ארז אורעד, מוסדות ציבור ומלכר"ים, משרד האוצר: "הזכרת בתחילת הדיון שיש פה עמותות של ראינו אותם בעבר, יש פה שקיפות שהרשימות האלה מופיעות שבוע לפני באתר הכנסת. התהליך הפך יותר ידידותי, עמותות שבעבר לא העזו לבקש עושות זאת. לנו אין שיקול דעת, שיקול הדעת שלנו מסתיים בנשואים הטכניים שאתם קוראים להם ויש לנו את הסמכות לשלול בהם. אין לי את הזכות לשקול את ההצעה שלכם".

עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח: "אני פונה אליכם בבקשה לשקול מחדש את כל הנוהל, אם יש פה משהו חריג זה כל הפרוצדורה של אישור הסעיפים, מכל מיני טעמים היסטוריים הדיון הזה מגיע לפה והוועדה בוחנת פרטנית את ההטבות. אלה הטבות לכל מיני עמותות, הכנסת קובעת כללים עקרוניים לאיך צריך להתנהל, היא יכולה להחליט בחקיקה כי מי שמקדם חרם לא יקבל סעיף 46, כך שלל עקרונות וחוקים והרשות המבצעת אמורים לפי אותם כללים ליישם זאת. זה נעשה כך כי המדינה צריכה לפעול בחוקיה באופן אובייקטיבי, מי שעומד בכללים מקבל מי שלא – לא מקבל. אי אפשר להתעלם מהקונספט הפוליטי ומה שהולך פה, יש כאן שלל הצעות וחוקים נגד אותם אירגונים, זה לא משהו נקי. בואו לא נתמם, זה כן ויכוח על ימין ושמאל. אני מוכנה שכל העמותות יקבלו, גם אם אני לא מסכימה לעמדתן. אם חוקי – צריכים לקבל.

נתי רום, ארגון לב העולם: "אנחנו פועלים ברוב העולם. לא ייתכן שיבואו לפה מכחישי שואה ואנשים שפועלים נגד מדינת ישראל ברחבי העולם במסווה של ארגונים שקוראים לעצמם זכויות אדם ופועלים נגד מדינת ישראל".

גפני: "לגבי השימוע, נשקול גם את העניין הזה, שאולי נבקש שלא יהיה פה. אפשר להתגבר על הבעיות הפרוצדוראלית. אנחנו מאשרים את כל מה שגובל בפיקוח נפש, לא יכול להיות שמול הדבר הזה אנחנו חסרי אונים. שני שליש הוא רוב משמעותי המצביע על מחלוקת עמוקה, הייעוץ המשפטי עשה את העבודה, אם אנחנו חפצי חיים של שלטון דמוקרטי אז אם אנחנו עוברים את שני השליש זה מחלוקת ציבורית עמוקה ואנחנו צריכים לדון בזה. ייתכן שיעשו מספר שינויים אחרי שיתכנס הייעוץ המשפטי ואני רוצה להמשיך את זה ולהצביע בהמשך".

לפני כשבוע וחצי ועדת הכספים אישרה במסגרת מסלול זה, הקלות במס על תרומות ל- 86 עמותות חברתיות, שעוסקות במטרות ציבוריות, שאינן מתוקצבות ישירות ע"י המדינה. ל- 84 עמותות אושרו הקלות במס הכנסה על תרומות ול- 2 עמותות ניתנו הקלות במיסוי מקרקעין. בין העמותות שאושרה להן ההטבה, מוסדות חינוך, רווחה, תרבות, בריאות, דת, סעד, ספורט, הגנת הסביבה,  מדע, קליטת עלייה וגופים שעוסקים בעידוד תעסוקה.

​