בחירות אלקטרוניות – גם בישראל (אולי!). בדיון על תקציב משרד הפנים לשנים 2013 – 2014, הודיע שר הפנים, גדעון סער (הליכוד-ביתנו), כי "משרדו ייבחן את האפשרות ליישם בחירות אלקטרוניות בישראל, הן בבחירות הכלליות והן בבחירות לרשויות המקומיות, כמובן לא אלו המתקיימות בעוד שלושה חודשים". השר הציג את עיקרי תכניות משרדו והציב בראש סדר העדיפויות את חיזוק האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות "על-מנת לצמצם את מספר הרשויות הזקוקות לקביים הממשלתיות בדמות מענקי האיזון". 

 

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קרא לשר "להמשיך במדיניות של הקטנת הצורך של רשויות מקומיות להסתמך רק על תקציבים ממשלתיים" והודיע, שוועדת הכספים בכל מקרה תעמוד לימין הרשויות המקומיות ותתנגד לפגיעה בתקציבי האיזון".

 

     השר סער פתח באמירה כללית לגבי תקציב משרדו והתקציבים הקשורים לרשויות המקומיות: "הרבה מאוד גזירות שנקבעו מלכתחילה למשרד הפנים ובמיוחד בתקציבי האיזון לרשויות המקומיות הוסרו. עם התקציבים שנקבעו, יכולים להתמודד עם המשימות המונחות לפתחנו. המטרה להביא את הרשויות המקומיות לאיזון תקציבי, גם ללא הקביים של התמיכה הממשלתית. מעבר לתקציבי האיזון, נהיה חייבים לתת מענה למימון אבטחת ראשי רשויות. המדינה צריכה לתת את הסיוע וצריכים להגיע להסכמה בעניין בטרם יאושר התקציב". סער ציין שהמגמה, מזה מספר שנים, היא לצמצם את מספר הוועדות הממונות (ועדות קרואות) מ- 22 ב- 2009 ל- 4 ב- 2013. זו נגזרת של המגמה לחזק את האיתנות הפיננסית של הרשויות".      במענה לשאלות ח"כים, הודיע סער, כי בכוונתו "לבחון באמצעות מטה המשרד את הייתכנות של קיום בחירות אלקטרונית הן לשלטון המרכזי והן לרשויות המקומיות. אנחנו ב- 2013 ובהחלט צריך לשקול את הדבר". על השימוש שבכוונתו לעשות ברזרבת השר, הודיע שהוא "פועל בממלכתיות. בכוונתי לעשות שימוש נכון ברזרבה. אינני חושב שצריך לבטל אותה. הדבר הקל ביותר לשר זה לוותר על שיקול הדעת ולהסתתר מאחורי קריטריונים בחלוקת תמיכות". על דרישת ח"כים לתקצוב דיפרנציאלי של רשויות מקומיות אמר: "תומך בכך רק אם המדינה תגדיר סל חינוך מינימלי לתלמיד, על-מנת שרשויות שישופו בתקציבים נמוכים יחסית, לא יפילו את זה על סל החינוך וכן לגבי סל השירותים לתושבים". השר הגיב גם לטענה, שי להקפיא תכניות בינוי במרכז הארץ: "הימנעות ממתן מענה למגורים במרכז הארץ לא תמנע ביקוש במרכז הארץ. צריך למצוא איזונים ואותם אנחנו מחפשים".

 

     מנהל מינהל השלטון המקומי, מרדכי כהן, אמר ש"הסיכום התקציבי לגבי מענקי האיזון עומד על 2.8 מיליארד ₪ לכל אחת מהשנים 2013 ו- 2014, חרף הכוונה להפחית ב- 400 מיליון בכל שנה. תקציבי האיזון נועדו להשלים את ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות על-מנת שהן תוכלנה לספק לתושביהן רמת שירותים נורמטיבית. תקציב האיזון לא תוקצב מעולם עפ"י המודל וב- 2013 קיים חוסר של 220 מיליון ₪. התקציב הכולל סעיף רשויות מקומיות יעמוד על 3.49 מיליארד ₪ ב- 2013, שהם 73% מסך תקציב המשרד. רשות האוכלוסין; 607 מלש"ח, מינהל התכנון 127 מלש"ח, בחירות מוניציפליות 336 מלש"ח, שמחולקים באופן הבא: 271 מלש"ח למימון מפלגות, 63.8 מלש"ח לכוח אדם ושונות, 45.4 מלש"ח לשכר מזכירי קלפיות, 34.4 מלש"ח לפעולות ורכישות לבחירות. לתכניות הבראה ברשויות המקומיות מוקצים 259 מלש"ח ואילו למענקי פיתוח 280 מלש"ח. סעיפים תקציביים קטנים יותר; 107 מלש"ח להנהלת המשרד, 9.5 מיליון ₪ לרשות למאגר הביומטרי, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה 21.12 מלש"ח". 

 

     ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) הפתיע כשבירך על הפרויקט הביומטרי. ליצמן תהה "למה לא מקיימים בחירות אלקטרוניות, שניתן לחסוך בהם תקציבי עתק ולא להמתין עד לשעות הבוקר ויותר מכך עד לקבלת תוצאות האמת"               

 

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) דרשה לבחון את ביטול רזרבת השר בטענה, ש"השר הקודם חילק ב- 2012; 24% מתקציב רזרבת השר לרשויות המבוססות ו- 13% ליישובי יהודה ושומרון. מבקר המדינה ביקר את אופן החלוקה, חרף החופש שיש בעניין לשר. כשיש כזה שיקול דעת לשר ללא קריטריונים ברורים; זה מאפשר פתח מאוד בעייתי, במיוחד כשהשר הקודם חילק לרשויות חזקות באשכולות 6-10. יש לקבוע קריטריונים שקופים לחלוקת התקציב".          

 

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו) קרא תיגר על ההסכם בין האוצר לרשויות המקומיות שמשרד הפנים הסתייג ממנו ושבו "רשויות חזקות התנדבו לסייע לרשויות חלשות, אך הדבר נעשה על חשבון התושבים".          

 

ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "יש לעשות דיפרנציאציה במענקים לרשויות, כי לא יתכן שיש את אותו מטצ'ינג לתל-אביב ולירוחם, דימונה וחצור הגלילית".         

 

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "לגבי המגזר הערבי, אנחנו כ- 20% מהאוכלוסייה, אך במצב סוציו-אקונומי נמוך ולכן בכל הנוגע לרזרבת השר, דווקא צריכה להיות העדפה ליישובים הערביים".            

 

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד): "אין בתקציב  מספיק תקציבים המיועדים לסיוע למצוקות האזרח. למה עדיין רוב הביורוקרטיה צריכה להיעשות בהגעה פיזית ללשכות משרד הפנים במקום באופן מקוון. כיום אפשר להעביר עשרות אלפי שקלים בין חשבונות בנקים באינטרנט אז מדוע לא ניתן לעשות זאת כשעוברים כתובת וכד'".            

 

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "בתכנית הכלכלית של הסיוע לרשויות יש לתת עדיפות ניכרת לרשויות בצפון ובדרום. הפערים בתקציבים המיועדים ישירות לתושבי הרשויות בין אלו החזקות במרכז לחלשות בפריפריה הם עצומים".          

 

ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי): "מדוע נמשכת הפקעת קרקעות באזור המרכז לצורך בנייה, במקום להשקיע במלוא המרץ בבנייה בפריפריה?"       

 

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה): "כאזרח, קשה לי מאוד עם רשימת החשודים הרבים בקרב ראשי רשויות וגם עם התרחבות תופעת האיומים על ראשי רשויות. יתכן שצריך לבדוק את נהלי משרד הפנים, כיצד כל-כך הרבה ראשי רשויות מגיעים למצב של חשדות לפלילים".            

 

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו): "קיימת ריכוזיות יתר במשרד בנושא התכנון בענף הבנייה. כל מערכות התכנון מרוכזות בוועדות הבנייה. יש לבצע רפורמה מקיפה ולבזר את הסמכויות. עיר כמו מודיעין בארה"ב תיבנה בשנה ואילו בארץ בשנים רבות. זו הבעיה הכי בוערת איתה צריכים להתמודד".         

 

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), ראש עיריית בני-ברק לשעבר: ככל שנצליח להביא יותר ערים לעצמאות כלכלית, כך תהיינה פחות תלויות במשרדי ממשלה. הציע שהממשלה תעתיק את משרדיה מאותן ערים עשירות ושבעות ותמקם אותם דווקא בערים חלשות וזה ייטיב מאוד עם אותן רשויות מהארנונה של הממשלה וכן לעודד חברות למקם עצמן בשטחיי רשויות חלשות ואז מענקי האיזון יישארו רק לגבי רשויות שתנאים אובייקטים לא מאפשרים להן לממן עצמן לבד. 

 

     תקציב משרד הפנים לשנת 2013 יעמוד על 5.16 מיליארד ₪. תקציב המשרד לשנת 2014 יהיה נמוך ב- 300 מיליון ₪ ויעמוד על 4.617 מיליארד ₪. הפער נובע מהצורך לתקצב את הבחירות ברשויות המקומיות בסוף 2013.