​

ועדת הכספים: לבחון תיקונים ברפורמה שהוציאה מסוכני הביטוח את שיווק קרנות הפנסיה והפיכתם למלווים בלבד

חברי הכנסת: "הרפורמה טובה ועשויה להגדיל את החיסכון של העובדים, אך יש להבטיח שהעברת הכספים מהמעסיקים לקרנות ע"י מתווכים חלופיים תעשה מבלי לפגוע בחסכונות"

     קצת פחות משנה אחרי שאושרה, שבה הרפורמה שהובילה להפרדה בין דמי הניהול שמשלמים חוסכים לקרנות הפנסיה לבין גובה העמלה שהקרנות משלמות לסוכני הביטוח המשווקים את הפוליסות שלהן, להידון בוועדת הכספים. בדיון שקיימה הוועדה בנושא היום (ב'), הבהירו כל חברי ועדת הכספים, כי הם "עדיין סוברים שהרפורמה היתה טובה ונחוצה וכי יש בה כדי להגדיל את החיסכון הפנסיוני של העובדים השכירים", אך סייגו: "נדרש לוודא שהוצאת סוכני הביטוח מהמשחק, לא תוביל לאיבוד כספים עקב אי סדרים בניהול התיקים ובסופו של דבר לפגיעה בחיסכון העובדים".

     רכז הקואליציה בוועדת הכספים ומי שיזם את הדיון, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "ביקשנו את הדיון הזה לאור מצוקה אמיתית בעיקר של העובדים, שצריכים לקבל שירות בעבור הכספים שהם חוסכים ובפועל, מקבלים שירות מגוף שלא בהכרח אובייקטיבי; 'מתפעלים'. מדובר בגורם חדש שנכנס לנישה הזו, שאמנם עושים עבודה טובה, אך מקבלים את התשלום מהמעסיק, שהוא משלם את שכר הטרחה לאותם מתפעלים והחוסך מקבל שירות ממישהו ששכר הטרחה בגין ניהול כספי החיסכון שלו, משולם ע"י המעסיק. הבעיה היא עם מעסיקים קטנים שנאלצים לספוג תשלום בגין פעול התיווך הזו, בין אותם מתפעלים שפועלים להעברת הכספים מהמעסיקים לחברות הביטוח. פעמים רבות מדובר בסכומים לא פרופורציונאליים לגודלם של המעסיקים וכמות העובדים שיש להם. יוצא שגם  גם המעסיקים הקטנים נפגעים פה וגם העובדים, שאולי כבר לא יקבל שירות ישירות מסוכן ביטוח, אך יקבל שירות ממתפעל שהוא לא בהכרח אובייקטיבי ולעיתים צפות בעיות של כספים שלא נרשמו בחברות הביטוח לזכות המבוטחים".

    נשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ': "כבר היו כתבות על הכספים שלא מוצאים אותם והחוסכים לא מודעים לזה. אז קמו מתפעלים שעושים מה שהם רוצים ויוצרים כאוס עצום. רשומות הולכות לאיבוד. זוהי עבודתו של סוכן הביטוח שיודע לבצע את ההעברה בין המעסיקים לחברות הביטוח הגדולות".

   נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "הבעיה היא שהעסקים הקטנים אמורים גם הם, בדיוק כמו המעסיקים הגדולים, לשלם לאותם גופים 'מתפעלים', מאות שקלים בחודש, כי הם עצמם לא יכולים לעשות זאת".

     בדיון השתתפה בעלת מרפאת שיניים מהצפון שסיפרה על ההתמודדות הקשה שלה בעקבות הרפורמה. רופאת שיניים, טל ברג מכרמיאל: "אני רופאה מומחית, הקמתי מרפאה לחולים בסיכון בכרמיאל. אני מעסיקה 4 עובדות, נשים תושבות הצפון. עד לפני שנתיים תשלום השכר היה פשוט, באמצעות רואה חשבון שמשלם את השכר וסוכן ביטוח שדואג לפנסיה שלהן. ואז אסרו עלינו לפעול באמצעות סוכני ביטוח ואנחנו צריכים לעשות בעצמינו העברה לחברות הגדולות. אחרי כל העברה אנחנו אמורים לשלוח הודעה למייל מיוחד של חברות הביטוח ולעדכן שביצענו את ההעברה. עבודה פשוטה הפכה למורכבת ודורשת הרבה יותר זמן. אם הכסף לא עבר צריך לטלפן ולחכות למענה. אף חברת ביטוח לא שולחת אישור שההעברה נקלטה, כספים עוברים ואין רישום ולא ברור אם מגיעים ליעדיהם או לא. אז חברות הביטוח פתחו פורטלים מורכבים ואין לי מושג אם זה פועל נכון ואז שולחות לי מתווך שרוצה עוד מאוד שקלים מדי חודש. אני מעבירה למתווך, משלמת עמלה של כמה מאות שקלים כל חודש ומתווך הוא עוד מוקדן שירות לא מקצועי, אין לו שום גישה למידע וגם אצלו ממתינה בטלפון עם תקליט ברקע, אני עסק קטן וכל העבודה עליי, בין הדאגה לעבודות שלי וכל הביורוקרטיה צריכה גם לעסוק ברפואת שיניים. מבקשת להחזיר את הנושא הזה לאחור".

    נשיא לשכת העצמאיים בישראל, רועי כהן: "העסקים הקטנים צריכים להתמודד עם מציאות חדשה שאף אחד לא הכין אותם אליה. טל כרופאת שיניים צריכה להיות רופאת שיניים ולא סוכנת ביטוח והיא נושאת באחריות פלילית אם לא יועבר הכסף עבור העבודות שלה. עמדתי חד-משמית להחזיר המצב לקדמותו שעסק קטן לא יצטרך להתמודד עם המציאות הזו".    ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הגיב לדבריו: "ואז עוד פעם כל העלות על חשבון החוסך לפנסיה. זה רע לעובדים. צריך אולי לבחון תיקונים אבל לא להחזיר את הגלגל לאחור".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיפר שהוא עצמו נחשף לבעיות שיש בניסיון של אזרחים וגם מעסיקים ליצור קשר עם חברות הביטוח. גפני סיפר שניסה לסייע לאישתו בעניין דומה וכי כל ניסיונותיו ליצור קשר עם חברת הביטוח עלו בתוהו. במשך חודש התקשרתי לחברת הביטוח, נסעתי בעצמי לחברה, ואז עצר אותי השומר בכניסה ומנע ממני להיכנס. באתי עם אישתי והוא אומר לי אתה לא יכול, רק בטלפון. לא קיבלנו שירות בסוף. ומה שסיפרה רופאת השיניים מכרמיאל קורה גם לאנשים במרכז הארץ. ואם עושים דבר כזה צריך לבדוק מה מבחן התוצאה, כולנו רוצים לשלם פחות אך לא כך".

     סגן יו"ר רשות שוק ההון, הראל שרעבי: "המוטיבציה המרכזית מאחורי הרפורמה היתה להוזיל את דמי הניהול לחוסכים. אני שמח שיש קונצנזוס שמי שחשוב כאן זה העובדים, שהם בראש סדר העדיפויות. מאז 2008 יש פנסיה חובה, כלומר, כל מעסיק חייב להפריש כספים לחיסכון של עובדיו וחשוב לנו שהעובד הזה יראה את הכסף בסוף. ולכן חשוב שבתהליך כל-כך מורכב יהיה תהליך ברור אחיד מסודר עם כמה אפשרויות לטעויות. ולכן לפני 4 שנים יצרנן שלב נקי. מדי חודש מהמעסיקים מופקדים למוסדיים יותר מ- 6 מיליארד ₪ ועוברות מיליוני רשומות מידע ואם לא יירשמו כפי שצריך, עתיד העובדים לא יהיה בטוח. ב- 2017 התהליך חייב להיות מסודר, אין דרך אחרת. ולכן ההסדר קובע פרוצדורה מאוד ברורה, לשלוח דיווח על העובדים. ולכן אין ברירה אחרת להבנתנו שהתהליך הזה ייעשה בקבצים מסודרים ואחידים והמעבר מימי הנייר למקוון הולך בהדרגה. ראינו שהשירות למעסיקים לא טוב, אך אי אפשר לכפור בצורך בתהליך".     גפני: יש פער בין מה שאתה מציג כאן לבין מה שאנחנו מקבלים מהשטח ואנחנו יודעים לאתר בעיות אמיתיות.

     ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "מלכתחילה היתה בעיה והיא זו שהובילה לרפורמה. מנהלי הסדר שמימנו למעסיקים הנחות בביטוח על המבנה, על ציוד  וכד' והעובדים לא ידעו על זה והם, בדמי הניהול הגבוהים ששילמו על-מנת לממן את עמלות סוכני הביטוח מהקרנות, בעצמם מימנו את ההסדר הזה. זה היה לא חוקי והעובדים מימנו את זה. אבל יצא בסוף תוצר לא טוב, אמנם כבר לא משלמים את מקסימום דמי הניהול, אבל לא ברור אם מי שנכנס במקומם של סוכני הביטוח יכול להבטיח שהעברות הכספים נעשות כנדרש וכספים לא ילכו לאיבוד בדרך".

     ח"כ רחל עזריה (כולנו): "הרפורמה הזו בעיניי היא רפורמה נכונה. מה שלי לא ברור האם זה קשיי השינוי או שיש בעיה אמיתית שצריך לטפל בה, אנחנו צריכים להבין, כי אם מצד אחד ההתחלות תמיד קשות, אך אם בעיות אמיתיות, היה יתרון לעולם הקודם, אך התפקיד של סוכן הביטוח צריך להשתנות מתפקיד המכירות למי שמלווה. הציבור הופך מודע יותר והקשר בין המעסיק לסוכן הביטוח זה קשר שצריך לנתק אותו".

     ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "חברות הביטוח לא חוזרות שבועות. התייאשתי. וזה כמעסיק של בנ"א אחד. יש בעיה אמיתי של ביורוקרטיה, האם המתפעל יכול לייצר התקשרות כזאת כדי להקל בביורוקרטיה או לא. את זה צריכים לבדוק ולוודא שבסוף העובדים שחוסכים באמת יוצאים מרווחים".

     ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "דמי הניהול ירדו, כי ניגוד העניינים הזה הופרד. אם יבוטל נמצא עצמינו שהעובדים משלמים דמי ניהול גבוהים כפי שהיה בעבר. אסור לבטל את החוק הזה ולהחזיר ניגוד העניינים כפי שהיה בעבר כי הסוכן ביטוח גם משווק וגם מתפעל".

     מנכ"ל משותף באגם לידרים סוכנות ביטוח, רמי דיין: "החקיקה טובה, יש בעיוות ברמת היישום. תיקונים להקל על מעסיקים קטנים. להוריד העלות המינימלית השקלית, שישלמו פחות. לגבש מתווה מתוקן לכל החקיקה".

     מנכ"ל משותף 'חילן פנסיה', רם כהן: "אנחנו חברה מתווכת ועד היום סלקנו בסה"כ כ- 15 מיליארד ₪ עבור כ- 300 אלף עובדים וב- 99.4% מהמקרים הסליקה היתה תקינה והכספים נקלטו בחסכונות העובדים. אין כאוש אלא יש סדר ושקיפות מלאה וכל מעסיק רואה את הנתונים בזמן אמת והתפעול עובד מצויין. המעסיקים משלמים מספר שקלים בחודש עבור כל עובד ולא מדובר בהוצאה גדולה".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני סיכם: "אנחנו לא מערערים על מתווה החקיקה והיינו שמחים אם היה עובד והכל היה בסדר. אך זה לא המצב ויש בעיה אמיתית שצריך להתגבר עליה ואם בסוף לא נצליח אמליץ לחזור לעולם הישן". גפני קרא לנציגי רשות שוק ההון להיפגש עם סוכני הביטוח על-מנת לדון בתלונות ובליקויים שנתגלו. "אנחנו רוצים פתרון שיועיל לחוסכים, למעסיקים וגם לסוכני הביטוח. אני קורא לצדדים שלא להתבצר בעמדותיהם. תגיעו למתווה מוסכם ואנחנו נאשר אותו" אמר.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים