​

חברי הכנסת מוטרדים מהיקף החובות של משקי הבית

ועדת הכספים דורשת מהרגולטורים הכלכליים לעשות סדר בשוק האשראי הקמעונאי ולמשקי הבית

"הגידול החד בשיעורי פשיטות הרגל זה נורת אזהרה. עשוי לערער את יציבות המשק"

"אין דינה של משפחת בוזגלו כדינה של משפחת פישמן. כשתיקלע לקשיים תידרש לשלם את מלוא החוב והיא צפויה לקריסה"

     ועדת הכספים תקיים מעקב אחר התנהלות הרגולטורים הכלכליים בכל הנודע להסדרת שוק נותני האשראי במדינה, כך הודיע היום (ב'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). גפני דרש מבנק ישראל, ממשרד האוצר ומרשות הביטוח ושוק ההון, לעדכן את הוועדה בשבועות הקרובים, מהם הצעדים שבכוונתם לנקוט על-מנת לקיים בקרה בנושא ועל-מנת למנוע משבר פיננסי גדול בתוך שנים אחדות במידה שחובות משקי הבית יטפחו לממדים כאלה שיסכנו את המשק. בדיון התברר שסך חובות משקי הבית בישראל לדיור, באמצעות משכנתאות ולצרכים משתנים חצו לראשונה, את רף חצי טריליון השקלים ועומדים כיום על כ- 504 מיליארד ₪, עלייה של 23% בשלוש השנים האחרונות בלבד. את הדיון יזמן חברי הכנסת: זהבה גלאון (מר"צ), אורי מקלב (יהדות התורה), שהעלו את החשש, שמא הגידול בשיעורי פשיטות הרגל, מעיד על תופעה מסוכנת ליציבות הפיננסית של המשק ושל אזרחי ישראל.

     ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הר החובות מטריד מאוד. ההלוואות למשקי בית צמחו ב- 23% בשלוש בשנים האחרונות, שיא של כל הזמנים. בסה"כ מדובר בלמעלה מחצי טריליון שקלים, בעיקר למשכנתאות, אך גם למטרות אחרות. הדבר מוביל לעלייה בבקשות לפשיטות רגל, עלייה של 75%. אנחנו יודעים איך זה מתחיל, מחוב של כמה עשרות אלפי שקלים שמתגלגל ונצבר לחוב גדול. מדובר בהצטברות מהירה של החוב ושל פשיטות רגל עם השלכות רבות על האזרחים ועל היציבות הפיננסית. אני מבקשת שוועדת הכספים תכיר בסכנה שהדבר טומן למשק כולו ורוצה להתריע שאם לא נתייחס עכשיו במלוא הרצינות לנשוא, זה יתפוצץ לנו בפרצוף בעוד כמה שנים. צריך לברר איך בנק ישראל מרסן את היקף החובות של משקי הבית ומה האסטרטגיה של ממשלת ישראל בנושא, האם היא בכלל מעוניינת לצמצם את התופעה, או שהעברת החוב מהמדינה לציבור זו אסטרטגיה מבחינתה. יש המון פשיטות רגל וזו נורת אזהרה לכולנו".

     ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "מדובר בנושא עם השלכות חברתיות רבות שמשליך על בתים רבים בישראל. גם משכנתאות, בהיקף חובות של 350 מיליארד ₪ למשכנתאות וכ- 150 מיליארד ₪ הלוואות למשקי בית לצרכים שונים. בתופעה הזו יש משהו תרבותי – התנהגותי. לאנשים לא תמיד יש את המודעות מהי המשמעות המלאה של לקיחת הלוואה ושל צריכה מעבר ליכולת הכלכלית. לזה יש להוסיף את הלחץ החברתי וגם את הפערים החברתיים. אנשים רואים שכולם נוסעים לחו"ל וילד רואה שבכיתה שלו כולם נוסעים, אז האבא רוצה שגם הילד שלו ייהנה מכך. ואז אנשים לוקחים הלוואות למימון נסיעה לחו"ל, לרכישה של מוצרים שונים, רכבים וכד'. יש כאן תופעה של פיתוי והטעייה של אותם גופים שנותנים ההלוואות בתחכום מסוים וחוסר שקיפות. תופעה שאנחנו צריכים להתמודד איתה. משפחות פושטות רגל ונכנסות לקריסה כלכלית שאין לה שיקום ויש לנו מחויבות ערכית ומוסרית לאותם משקי בית".     מקלב סיכם בכך שעיקר הבעיה היא ביחס השונה והלא שווה בין אזרחים מן השורה שפושטים רגל לבין בעלי ממון ואמר: "משפחת בוזגלו זה לא משפחת פישמן. היחס שתקבל משפחת בוזגלו שונה בתכלית מזה שמקבלת כעת משפחת פישמן שמוחקים לה מאות מיליוני שקלים מהחוב העצום שלה".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "זו סוגיה חשובה מבחינה חברתית, ציבורית ופוליטית. חוב לוקח כסף מכולם ומעביר לעשירים באמצעות מנגנונים שונים, כגון ריבית וכד'. בדתות יש הגבלות על הריביות כי המנגנון הזה בסוף לוקח מי שאין לו ומעביר למי שיש לו והדתות הגדולות לכן שנת יובל ואיפוס המערכת. המנגנון הזה בחברה המודרנית הדבר יותר בעייתי בגלל מנגנוני הפיתוי ואנשים חיים ממה שאין להם, אז למה שלא יהיה להם מספיק להתקיים באופן סביר ויש עוד כמה דברים שיש לברר. שיעורי הריבית על האוברדרפט מאוד גבוהים וזה אנטי-סוציאלי כי מי שנפגע זה מי שאין לו. שיעורי פשיטות הרגל גבוהים מאוד כיום. כשמדובר בפישמן ניתן למחול על 95% מהחוב ועל חוב של מיליארדים להחזיר רק 150 מיליון ₪. זה לא שוויוני. אני מציע שוועדת הכספים לא תסתפק רק בצד הטכני של הנושא ותקבע יום עיון איך מנסים לשנות המצב שיותר מדי מאזרחי ישראל נכנסים למטחנה של חובות".

     ראש תחום מדיניות מאקרו-יציבותית בבנק ישראל, יוסי סעדון: "התפקיד שלי זה לעקוב אחר הסיכונים למערכת הפיננסית. כשאנו דואגים למערכת הפיננסית אנחנו דואגים  לכך שהיא שתוכל להחזיר את החובות שלה למשקי הבית. כשזיהינו סיכון במשכנתאות נקטנו בצעדים לשמירה על היציבות של המערכת הפיננסית אבל גם של המשפחות. יש גידול נומינלי מטריד בחובות של משקי הבית. אבל זה עדיין זה לא ברמה של סיכון. אנחנו מקיימים השוואה לרמות החובות בעולם. בהשוואה בינ"ל אנחנו במקום נמוך. כשמורידים את האשראי לדיור אנחנו לא במקום מהנמוכים בעולם, כי אזרחים רבים נוטלים הלוואות לרכישת רכב, למימון טיולים וזה אכן מטריד אותנו. מצד שני, אנחנו עדים לרפורמות שנועדו להגדיל את התחרות באשראי הצרכני והשיפור בתחרות מעודד לקיחת עוד אשראי ויש לקחת את זה בחשבון".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר בעקבות דבריו של סעדון לנציגי משרד האוצר: "זה מעודד צמיחה, אך צמיחה לא בריאה, שהיא צמיחה צרכנית".

     רפרנט מאקרו באגף התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט: "אנחנו במקום נמוך יחסית לעולם באשראי למשקי בית, הן במשכנתאות והן במשקי בית לצרכים שונים. אם אני מפריד ביניהם, במשכנתאות ממש נמוכים בהשוואה בינ"ל ובאשראי למשקי בית קרובים לממוצע ה- OECD".

     מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל: "שוק האשראי הקמעונאי נמצא היום בלא פחות ממהפכה. הסיכון עלה, אך עדיין לא מטריד. הממשלה עושה פעולות דרמטיות לשנות את שוק האשראי ולהכניס שחקנים חדשים להוזלת האשראי וזה החלק החיובי מבחינה ציבורית. יש לזה יתרונות ככל שיש יותר שחקנים מחיר האשראי יהיה זו יותר, השאלה אם הממשלה עושה את זה נכון והאם יש מספיק תהליכי בקרה. צריך מאגר נותני אשראי של כל נותני האשראי ולא רק הבנקים כך אדע לגבי כל אזרח כשתהיה בדיקה אילו הלוואות לקח מכל נותני האשראי והסיכון על הלוחות גדל מהיעדר המידע".

     יו"ר העמותה לצמצום פערים, יורם מועלמי: "יש פה מנגנון שלם מ- 2011 של הסטת הלוואות למגזר הפרטי, הלוואות לכל מטרה דרך קווי אשראי דרך האינטרנט וואטסאפים והלוואה בחמש דקות של בנק כלשהו ואיך יכול לבדוק ביטחונות תוך חמש דקות??!".

     יו"ר הקרן להגנה מהבנקים, ירון שגיא: "צריך להתחיל לחנך את הציבור ואת הילדים, מזה להיות אחראי ולא ליטול חובות לא אחראיים בעלי סיכון גבוה".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "מכיוון שמשנים את כללי המשחק בכל הנושא של האשראי והמשכנתאות, יתכן שהגיע הזמן שהממשלה תחוקק חוק שיסדיר את העניין. למשל, אדם לוקח הלוואה באיזה מקום ולא יודעים מול איזה סיכונים עומד כי יש לו הלוואות מעוד מקומות ואת זה הבנק למשל לא יכול כיום לדעת בבואו להעמיד לו הלוואה נוספת".      בטט מאגף תקציבים השיב לגפני: "מאגר המידע של נוטלי אשראי אמור לתת מענה בזה. בנק ישראל מקים כעת את מאגר נוטלי האשראי". חברי הכנסת בוועדה דרשו לקבל פירוט ודיווח על התקדמות הקמת המאגר.

     ח"כ גפני סיכם את הדיון והודיע ש"ועדת הכספים תמשיך לעקוב אחר הנושא". גפני אמר בעניין הצורך לחנך את הציבור, ש"יש בציבור החרדי ובעוד ציבורים ארגונים שעוסקים בחינוך פיננסי ויותר ויותר נכנס למודעות. באמצעות היוזמות הללו הצילו משפחות רבות מלרדת למצב בלתי נסבל כלכלית".

     בסיכום אמר גפני: "ועדת הכספים מביעה דאגה מכך שחובות משקי הבית צמחו בשיעורים שלא היו בעבר, משכנתאות ונושאים אחרים ואנחנו תמהים על-כך שבחלוקה למשכנתאות מקום נמוך לעומת דברים אחרים פחות דרמטיים וחיוניים ממשכנתאות. אני דורש מבנק ישראל, מרשות הביטוח ושוק ההון ומהבנקים, להגיש לוועדה דוח מה מתכוונים לעשות בנושא, כי העולם הזה משתנה. יש כיום יותר גופים נותני אשראי. נדרש שיהיה מנגנון בקרה. שיגישו לנו דו"ח איך מתמודדים עם המצב ואיך מאחדים את הבקרה. ועדת הכספים תקיים מעקב בנושא".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים