​

נוכח דעיכת התעשייה והחשש מירידה בצמיחה וממיתון:

נציגי המגזר העסקי בוועדת הכספים: "המדינה מקשה על בעלי עסקים ולא פועלת לעידוד הצמיחה וחיזוק הייצוא"

יו"ר ועדת הכספים גפני הודיע שיזמן את שר האוצר, נגידת בנק ישראל ובכירים במשק לדיון חירום בצורך בנקיטת צעדיי מאקרו להחזרת הצמיחה

     תמונה עגומה של המשק בישראל עלתה היום מדיון מיוחד שקיים היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נוכח הירידה בצמיחת התוצר ברבעון הראשון של 2016, שצמח ב- 0.8% בלבד עפ"י הלמ"ס, הירידה החדה בייצוא בכ- 12.9%, דעיכת התעשייה והחשש מכניסת המשק למיתון. נציגי התעשיינים טענו, כי האוצר אינו עומד בהתחייבות הממשלה ואינו מעביר 260 מיליון ₪ שיועדו לתמיכה בייצוא ב- 2016 ובכך פוגע במאמצי התעשייה לשרוד ולהגביר את הייצוא לחו"ל. נציגי ענפי המסחר, טענו שהבעיה של המשק איננה נקודתית ואינה מתמצה בהקצאת תקציבים אלא בהכבדה הבלתי אפשרית על בעלי עסקים בחקיקה, ברגולציה, בהרחבה לא מידתית של חובת הדיווח, שכל אלה פוגעים במוטיבציה של בעלי עסקים לבנות, לפתח ולהתרחב. "הפגיעה במוטיבציה לבנות עסקים בישראל, היא שפוגעת יותר מכל בצמיחה", ציין נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין.

     נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, פתח באמירה, כי "ישראל מתדרדרת במדד עשיית העסקים" והמשיך: "שר האוצר התוודע לנתונים הקשים, לירידה בפיריון, בצמיחה ובדעיכה של התעשייה ומיהר לכנס 'שולחן עגול' בהשתתפות התעשיינים וההסתדרות והנחה להכין עבודת מטה בעניין. אך בינתיים, משרד האוצר מעכב ולא מעביר 260 מיליון ₪ לעידוד הייצוא, דבר עליו סוכם בהחלטת ממשלה לגבי 2016. התקציב הזה אמור לאפשר יותר כלים לעידוד התחרות, לחזק את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, להוציא אל הפועל תכניות לקידום מחקר ופיתוח בתעשייה המסורתית ועוד. אנשי האוצר הודיעו שאין יכולת להעביר את הכסף הזה, בגלל 'הנומרטור' והיעדר מקורות מימון לתקציב הזה בשנים הבאות. הפקידים אמרו שזה ייכנס לתקציב 2017-2018".

     ברוש: "זה עצוב, כי אנחנו מתדרדרים בעוד הסחר העולמי הולך וגדל ואנחנו מפספסים הזדמנויות. בעוד מדינות רבות פועלות להשיב את התעשייה שלהן הביתה, ישראל הולכת ומאבדת תעשיות שלומות שעוברות למקומות אחרים". ממצגת שהציג עולה, כי חלה נסיגה ניכרת בייצוא התעשייתי של 11% בחודשים ינואר עד אפריל 2016, ישראל מתדרדרת מאוד במדד עשיית עסקים, כושר התחרות נמוך ושיעורי פיריון נמוכים מאוד בהשוואה למדינות המפותחות, ירידה ניכרת בתקציבי עידוד השקעות הון ועוד. "כל אלו מובילים לכך שמנוע הצמיחה התעשייתי מאט".

     נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר ש"הבעיה הרבה יותר גדולה ואין מדובר בבעיה נקודתית בלבד של אי הקצאת משאבים למו"פ או לחיזוק הייצוא וכד'. משרדי ראש הממשלה והאוצר וגם הכנסת אינם מודעים למה שמתרחש באמת במגזר העסקי. כל הזמן מחפשים מנועי צמיחה ומתרכזים בהיי-טק וגם קצת בתעשייה, אך זוהי תפיסה אליטיסטית מוטעית שנותנת עדיפות למגזרים עסקיים מסוימים על-פני רבים אחרים. זו לא היתה הגישה לפני עשור, כשנתניהו היה שר האוצר. אלא, וכך צריכה להיות הגישה – לפעול להגברת הצמיחה בכלל המגזר העסקי, בהיי-טק, בתעשייה, בנותני שירותים, בקמעונאים, בחקלאות ובכלל. מנוע צמיחה אמיתי פועל על המשק כולו וזה המוטיבציה של בעלי עסקים לבנות ולפתח עסקים, אך המדינה הולכת ושוחקת את המוטיבציה הזו. רק הולכים ומכבידים על בעלי עסקים עוד ועוד. מבול של חקיקה, של רגולציה, של חובות דיווח ובכלל הכבדות; הגנת הצרכן, הגנת הסביבה, שפע של דיווחים  ומעל לכל – תהליך 'פליליזציה'. כיום איש עסקים יש לו סיכויים גבוהים יותר להיות מואשם בפלילים מאשר עבריינים. חברי הכנסת והממשלה הרסו את המוטיבציה לבנות עסקים במדינת ישראל ואז שואלים מאיים תבוא צמיחה??!".

     חברי הכנסת בוועדה הצטרפו לחששות מדעיכת התעשייה ונתוני הצמיחה הנמוכים. ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "המצב קשה באמת. חברות סוגרות את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל. בנוסף, ההשקעה של המדינה היא בעיקר בתעשייה עתירת ידע, אך לא כולם במדינה יכולים להיות בהיי-טק או בבנקאות. משהו לא טוב קורה כאן וגם כשכבר הוחלט על הקצאת משאבים לטובת התעשייה האוצר לא מעביר אותם".

     ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): "כלכלת ישראל עשויה להיכנס למשבר כלכלי חריף ועדיין יש מקום שהמדינה תנקוט בצעדים נדרשים להימנע ממפולת. ברבעון האחרון יש האטה שנובעת ממדיניות פיננסית לא אחראית. מדיניות מסוכנת שמדרדרת את המשק הישראלי ועכשיו אנחנו על סיפו של מיתון. יש נורות אזהרה לרוב אבל זה לא מניע את הממשלה לשנות כיוון מהמדיניות הכלכלית הכושלת. עקב התחזקות השקל הייצוא נפגע ומתבסס בעיקר על 3 חברות. חברות דירוג אשראי בינ"ל מזהירות מפני אי יכולתה של ישראל לעמוד ביעדי הגירעון עם תקציב דו-שנתי. ישראל משתרכת אחר המדינות המפותחות. על ועדת הכספים ליזום מהלכים שיחזירו את הצמיחה".   

      ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "בתקציב 2015 – 2016 לא היה שום דבר להחזרת הצמיחה למשק. המיקוד של שר האוצר ומשרדו הוא בעניינים נקודתיים בלבד, בעוד הם חייבים להתייחס למכלול הנושאים המשפיעים על המשק. התחרות בבנקים הפכה לאובססיה שאיננה במקומה בעת הזו. לגבי הרגולציה, כל דבר כשלעצמו יש לו הצדקה, אך המכלול לא עושה שכל. יש לקיים עבודת מטה מערכתית ומקיפה להבראת המשק ולהחזרתו לפסיי צמיחה".

     רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים באוצר, אמיר רשף, השיב: "אנחנו לא מתכחשים לכך שיש בעיה. צריכים לשים דגש על רכיב ההשקעות והייצוא. אחת הבעיות העיקריות היא בריכוזיות של המשק הישראלי ומכך שברגע שיש ירידה במכירות של שלוש חברות מובילות כל המשק נפגע. עלינו לגוון את הייצוא על-מנת להתמודד בתחרות הבינ"ל. אנחנו מקיימים 'שולחן עגול בראשות מנכ"ל האוצר ובהשתתפות התעשיינים וההסתדרות והצוות יחליט גם על הקצאת אותם 260 מיליון ₪, אך לא כל כלי הסיוע של המדינה תלויים באותם 260 מיליון ₪. יש עוד מיליארד וחצי ₪ אצל המדען הראשי וכד'. ההחלטה להקצות 260 מיליון ₪ לא יצאה אל הפועל כי לא הבשילו התנאים מבחינת המקורות לשנים הבאות ועכשיו זה נדון במסגרת השולחן העגול". עוד רשף: "יש בעיות רגולציה וחוסר אטרקטיביות של המשק שהן הרבה יותר גדולות ומשפיעות מאשר אם ניתן כמה מענקים לתעשייה.

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הודיע כי "בכוונתו לזמן דיון חירום בהשתתפות שר האוצר, נגידת בנק ישראל וראשי המשק, על-מנת לדון בכל הסוגיות הרלוונטיות הטעונות טיפול בטווח הקצר ובטווח הארוך על-מנת להגביר את הצמיחה ולחזק את התעשייה והייצוא". "לא אאשר תקציב דו-שנתי בעוד התעשייה קורסת. מה שייצא זה שהמדינה תפסיד המון כסף וניכנס למעגל קסמים של הידרדרות שתלך ותחמיר" אמר. גפני ביקש מנציגי מרכז המחקר של הכנסת להכין לוועדה מסמך המפרט את כל ההכבדות על המגזר העסקי ועל המעסיקים בישראל ב- 10 השנים האחרונות לקראת הדיון עם ראשי המשק.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים