​בשורה למשקיע הישראלי:

 ועדת הכספים אישרה הצעת חוק שתאפשר לישראלים להשקיע בקרנות נאמנות בחו"ל

 

 

 

 

     בשורה למשקיע הישראלי, מעתה יוכל להשקיע את כספו גם בקרנות השקעות בחו"ל, תוך מקסימום הגנה, דמי ניהול תחרותיים ואפשרות להשיג תשואות גבוהות. זאת לאחר שוועדת הכספים אישרה היום (ב') הצעת חוק המאפשרת לקרנות זרות להציע קרנות השקעות בחו"ל. בפועל, החוק החדש ייפתח את שוק הקרנות המשותפות בנאמנות לתחרות ויאפשר לציבור המשקיעים בישראל בחירה מרובה ומגוונת יותר באילו קרנות להשקיע. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי: "מדובר במהפכה צרכנית של ממש, מהלך שיגדיל את התשואות של המשקיע הישראלי, תוך תשלום דמי ניהול מופחתים".

 

     סלומינסקי הוסיף: "פתיחת השוק לתחרות תאפשר למשקיעים בארץ לכלכל טוב יותר את צעדיהם ולמהלך עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על שוק ההון הישראלי".

 

     יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שקידם את העבודה על הצעת החוק החדשה במשך חודשים בטרם הובאה לאישור במליאת ועדת הכספים, אמר כי "מה שעמד לנגד עיני ועדת המשנה היה להעמיד בפני המשקיעים בישראל מגוון רחב של אפשרויות השקעה בתנאים נוחים יותר, תוך קיומן של מקסימום הגנות על השקעותיהם. בין השאר הדבר מתבטא בכך שאזרחים ישראלים שישקיעו בקרנות זרות, יוכלו לפנות לערכאות משפטיות בישראל, במידה שהדבר יידרש".

 

     יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "הבאנו מהלך חקיקתי צרכני לחלוטין באופיו. זוהי מהפכה צרכנית שנועדה לפתוח את השווקים לתחרות אמיתית. הלקוח ישלם דמי ניהול והם יהיו יותר נמוכים באופן משמעותי ממה שהוא משלם כיום".

 

     מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, דודו לביא: "מדובר ביוזמה לתיקון חקיקתי, שנועד בעיקר להסדיר את האופן שבו ניתן להציע קרנות זרות לציבור בישראל. מהלך בעל אופי צרכני מובהק; לפתוח את השוק לתחרות. העלויות שמאפיינות את המוצרים הללו עד היום גבוהות יחסית ועתה, המטרה להנגיש לציבור הישראלי מוצרים איכותיים בעלויות אטרקטיביות. כן המהלך נועד לאפשר לציבור גם לגוון את תיקי ההשקעות שלו בהשקעות בחו"ל שיש בכך גם פיזור סיכון, תמחור נמוך יותר ופוטנציאל התשואה אטרקטיבי. החוק קובע מנגנוני הגנה למשקיע הישראלי. בין השאר באמצעות הנגשת מידע, מתן כריות ביטחון ועילת תביעה בבתי דין מקומיים. המשקיע בישראל יוכל לברר את עניינו בבית הדין המקומי כאן בישראל ולא בחו"ל".

 

     לביא הסביר את היתרון לגודל שבהכנסת הקרנות הזרות לישראל: "קבענו רף גבוה לכניסה לשוק הישראלי; קרן שמנהלת נכסים של לפחות 20 מיליארד דולר (כ- 70 מיליארד ₪). זאת כאשר כל תעשיית קרנות הנאמנות בישראל עומדת על 260 מיליארד ₪ ורק 5% קרנות להשקעות בחו"ל. הקרנות יצטרכו להתנהל לפי שני דינים המספקים הגנה ראוייה: 1. חוק השקעות בנאמנות בארה"ב ו- 2. הסדרת קרנות הנאמנות באיחוד האירופי. המשקיע ידע, שמשקיע במוצר שעומד בקריטריונים שנמצאו מתאימים ע"י הרגולטורים באירופה וארה"ב. בנוסך, הפיקוח של רשות ניירות ערך עמידה בתנאים המינימליים והפרסום והשיווק של ההשקעות באותן קרנות, כולל גילוי נאות וכו'. החשיפה שלך הציבור תהיה בעיקר באמצעו מערכיי ייעוץ ההשקעות בבנקים ולצורך רכישת קרנות זרות יהיה צורך להמיר מט"ח".

 

     יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי דרש לוודא ש"המשקיע ישראלי יידע אם מתעוררת בעיה עם קרן זרה מסוימת, שממשיכה להנפיק וכאן ימשיכו לסחור בה". לביא השיב על-כך, כי "אם מתפרסמת אזהרת רווח בחו"ל, לגבי קרן שתיסחר בחו"ל, סביר להניח שתהיה השלכה מיידית על השווי שבה תיסחר והלקוח ייחשף לזה מיידית ויוכל לכלכל את צעדיו בהתאם. מעבר לכך רשות ניירות ערך תמשיך לפקח ולדאוג לגילוי נאות".

 

     מי שלא הביעו את אותה אופטימיות על הכנסת הקרנות הזרות וההקלות שאלו יקבלו, היו נציגי תעודות הסל בישראל.

 

     יו"ר איגוד תעודות הסל, בועז נגר: "אנחנו שמחים על הגברת התחרות אבל לא יתכן שהדבר לא ייעשה בתנאים שווים. גם כיום ישראלים משקיעים בקרנות בחו"ל בהיקף של כ- 50 מיליארד ש"ח ומה שרוצים להשיג בהצעת החוק זה בסה"כ לתת פטור מאחריות לקרנות הזרות שגם לא משלמות מיסים על פעילותן בישראל. מקדמים את החוק כדי לעקוף את האפלייה כנגד הקרנות המקומיות. במדינות אחרות מערימים לא מעט קשיים על קרנות זרות ויש אפס סובלנות לפטורים לגופים זרים. מדינות אסיה להן יש סבלנות לפטורים לקרנות זרות. אך אף מדינה באסיה לא הלכה עם הפטורים רחוק כל-כך כמו בישראל עם הצעת החוק הזו. אף מדינה באסיה לא יצרה כזו אפלייה מרחיקת לכת נגד התעשייה המקומית. אם למנהל קרן זרה מותר להציג מוצר א' כשלמקומיות אסור זו לא תחרות הוגנת, אם רשות ניירות ערך דורשת ממני אגרה X ומקרן זרה חצי X זו לא תחרות הוגנת וכן בנושא פטור ממיסים וכד'. לכן חובת ההוכחה על רשות ניירות ערך להראות מדינה שהכירה באופן חד-צדדי בקרנות זרות עם פטור מלא מחובות המוטלות על הקרנות המקומיות. אם מוצדק לטובת הצרכן לתת פטורים, אזי שייתנו הקלות גם לקרנות המקומיות. או שישיתו גזירות גם על הקרנות הזרות. באירלנד ובלוקסמבורג מאפשרים לקרנות ישראליות להיסחר בהן, אך רק בתנאי שמקימים חברות אצלן. אז שהדבר ייעשה גם כאן בישראל". נגר הוסיף, כי הוא "בעד תחרות ומתן הקלות לקרנות הזרות, אך שאלו יינתנו גם למקומיות, כדי לשרוד" .

 

     יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ יצחק כהן (ש"ס) שעבר על קידום החוק השיב לדברי נגר: "מי ששומע את הדברים חושב שיש הפקרות, אך הקרנות הזרות תחת רגולצייה הדוקה במדינות מוצאן. המטרה להיטיב עם הצרכנים במקסימום הגנה".

 

     לביא מרשות ניירות ערך השיב אף הוא: "המהלך הוא מהלך צרכני, ששם את האזרח במוקד. עד היום תעודות הסל בישראל מתנהלות כמונופול".

 

     בסיכום, הודו סלומינסקי ויו"ר רשות ניירות ערך, האוזר, ליו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ יצחק כהן, על קידום המהלך. החוק ייכנס לתוקף מיד עם פרסום התקנות הנדרשות ע"י שר האוצר בשבועות הקרובים.