​

בניגוד לכוונת האוצר:

נוכח התנגדות מקיר לקיר למיסוי פיצויי הפיטורין,

ועדת הכספים מעלה את רף השכר ממנו ימוסו ההפרשות לפיצויים לקופת גמל ל- 50 אלף ₪ ומעלה

יו"ר ועדת הכספים גפני: "אין אף לא חבר כנסת אחד שתומך בהצעה כפי שהיא"

     בפעם השנייה הביעה היום (ג') ועדת הכספים התנגדות נחרצת למיסוי פיצויי פיטורין המופרשים לקופת גמל הנכללת בין פרקיי חוק ההסדרים. זאת לאחר שבדיון הקודם חברי הוועדה כבר הביעו את התנגדותם לעיקרון העומד מאחורי ההצעה וקראו לאוצר לבצע בו שינויים. בדיון היום הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי הנושא העיקרי בחוק, קביעת תקרה להטבת המס על הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורין, לא יעבור אלא אם כן האוצר יסכים להעלות את התקרה לרף שכר גבוה במיוחד מ- 50 אלף ₪ בחודש ומעלה. גפני הודיע שיו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן ביקש ממנו לפעול בהכנת החוק הזה, כך שתקרת ההטבה תחול רק על מי שמשתכר 50 אלף ₪ ומעלה. יחד עם זאת, בעצה אחת עם חברי הוועדה, הביע גפני רצון כן לאשר את החלק השני של הצעת החוק הקובע כי כספיי הפיצויים שהופרשו שייכים לעובד והמעסיק לא יוכל למשוך אותם בחזרה במקרה של התפטרות העובד או בנסיבות שאינן מזכות בתשלומי פיצויים רגילים.

     הישיבה התחילה בהצהרה מכרעת בעניין של רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שאמר ש"משמעות החוק היא פגיעה באנשים ששכרם גבוה ולא תמיד גבוה מאוד, ואין תכלית לחוק מעבר לרצון לקחת מאנשים כסף. מדובר בלקחת מהם בערך 500 ₪ בנטו רק כדי להגדיל את קופת המדינה. מהלך כזה יגרום שאנשים ייפנו לחו"ל, למשל עובדי היי-טק. אני כחבר קואליציה ועוד כמה מאיתנו לא נצביע בעד החוק הזה ומבקשים לפצלו מחוק ההסדרים".

     מיד בעקבות דבריו הצטרפו לקריאה חברי האופוזיציה. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אנחנו בעד הפיצול. החוק לוקח בחשבון כאילו אנשים מרוויחים שכר גבוה לאורך כל הקריירה שלהם למרות שבפועל אין הדבר כך ודווקא בתקופות שאנשים מרוויחים שכר גבוה לא צריך להעניש אותם".

      ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אדם לא מרוויח כל החיים הכנסה של 40 אלף ₪ בחודש. בתחילת הקריירה בוודאי מרוויח פחות ולעיתים מפוטר והחוק לא לוקח בחשבון את כל משך עבודתו".       

     גם בקואליציה החוק לא זוכה לתמיכה רחבה כאמור. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "מי שבראשית חייו הרוויח מעט, ואז בין גילאי 35 ל- 45 למשל הרוויח שכר גבוה, 40 אלף ₪ לדוגמה,  אך אחרי זה בגיל 45 הוא מפוטר, אם החוק הזה עובר כפי שהוא, אנחנו בעצם נעודד אותו דווקא בנקודה זו למשוך משיכה הונית את אותם פיצויים כי לא יודע מה יקרה איתו. כלומר במודע מעודדים אותו למשוך את הכסף במקום להשאיר אותו בקופת הגמל וזה עוד כשאנחנו רוצים לסייע לשוק ההון. הדיון פה מראה שאנחנו רק עושים עוד תסבוכת בנושא המיסים כדי לגבות כ- 700 מיליון ₪. חוק פיסקאלי לחלוטין שאין בו יתרון לצמיחת המשק".

     חברת הכנסת היחידה שהביעה תמיכה בחוק היא ח"כ רחל עזריה (כולנו) שאמרה, כי היא "לא מבינה את המאבק למען אלה שמרוויחים את השכר הגבוה במשק. הרי מי שמרוויח עד 30 אלף ₪ לא ישלם את המס. אני מרגישה קצת לא בנוח כאילו אנחנו חברי הכנסת, נלחמים להעלות מעל ל- 50 אלף ₪ על-מנת להגן על השכר שלנו כחברי הכנסת ושלא נשלם את המס על הפרשות הפיצויים לקופת גמל".

     נציגי הארגונים הכלכליים והלשכות המקצועיות הביעו כמו בדיון הקודם הרבה התנגדות לחוק, לפחות לחלקו הראשון הנוגע לתקרת השכר להטבה.      יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, ג'ק בלנגה: "דיברנו עם משרד האוצר על החוק והשלכותיו על המשק. הסברנו שאנשים לא יפקידו כספים בקופות גמל וגם לא יזרימו כספים אפילו לנדל"ן אלא יירכשו נכסים ודירות בחו"ל וכד'. לא יתכן שאת הכסף ייקחו מהנטו של העובד אלא מסכום ההפקדה. החוק הזה פוגע באוכלוסיות רחבות הרבה מעבר למטרה המוצהרת, פוגעת בנכים, ביורשים וכד'. המדינה מחפשת דרך לקבל 700 מיליון ₪, אך יש כאן פגיעה בהטבות עתידיות של העובדים. יש כאן פגיעה קשה בהטבות חשובות של אנשים מבלי לדון בהם כי זה גם בא בתוך חוק ההסדרים ולא ניתן לדון בכל המשמעויות וההשלכות".

     סגן נשיא לשכת העצמאיים בישראל (לה"ב), איתן צחור: "בסוף ישלמו העצמאיים המעבידים הם ישלמו ולא העובד כי אף עובד לא ישלם אותו ולא יקבל שכר נמוך יותר ולו בשקל אחד, כלומר הטלת נטל נוסף על כתפי המעסיק העצמאי. ויש כאן גם מס כפול – כי מס על כל הפרשי הריבית וההצמדות בעתיד, כלומר גם מיסוי בהפקדה וגם במשיכה".

     יו"ר קלי סוכנות לביטוח, מנחם קלי: "זה עוד משהו ל'חברות ארנק', השחקנים האלה חזקים מאוד ויידעו לעשות את החישובים וזה יביא להפסדי מס גבוהים בסדריי גודל של הכספים שביקשו להשיג בחוק הזה. החוק הזה פוגע באוכלוסיות רבות ובחוקים אחרים. למשל, בחוק זכויות פנסיוניות של בני זוג שנפרדו, שאז ישלמו שיעור מס הרבה יותר גבוה מהחוק הנוכחי ולא יתכן שוועדה אחת מקבלת החלטה שסותרת חוק שנעשה בוועדה אחרת, עבודה ורווחה. בחוק חלוקת נכסים פנסיוניים בין בני זוג קובע שהמס יהיה שונה בין מי שמרוויח יותר. למשל, לבת הזוג שלא מרוויחה כלל, במקרה כזה אם נפרדים – שיעור המס ששולם עבורה יותר גבוה ממה שהיא תקבל בפועל. מעבר לזה, החוק בהחלט יגיע לקבוצות נרחבות בניגוד לכתוב בדברי ההסבר שנוגע רק ל- 5%, אלא יביא לכך שגם אוכלוסיית שכר בינונית ומטה אם מקבל פיצויים מוגדלים".

     נציג האוצר, כפיר בטט, ניסה להגן על ההצעה: "החלת תקרה על הטבת המס הוא משהו רוחבי בכל אפיקי הטבות המס ואין כל סיבה להחריד את העניין הזה של הטבת מס על פיצויי פיטורין".

     סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך: "רוב האוכלוסייה נהנית מהדבר הזה. בסוף רף הכניסה לחוק הזה הוא של 37.5 אלף ₪ ברוטו ורוב העובדים שהרבה מעל זה עם שכר של 40 אלף ₪ ו- 50 אלף ₪". חברי הכנסת לוי ורוזנטל דחו את דבריה וציינו, כי "אדם לא משתכר כל החיים כזה שכר".

     נוכח ההתנגדויות, כולל בקואליציה ונוכח פניית יו"ר הקואליציה לגפני, הודיע יו"ר הוועדה כי הוא מוכן להמשיך לדון בחוק רק אם תשונה תקרת ההטבה לשכר של 50 אלף ₪ ומעלה כאמור. מבורך אמרה כי היא "מתנגדת להצעה להעלות לשכר מעל 50 אלף ₪". גפני השיב לה: "לא היה חבר כנסת אחד קואליציה ואופוזיציה שתמך בהצעה כפי שהיא, למעט רחל עזריה" ואז סיכם: "אם לא תסכימו להצעה שלנו נפצל את החוק הזה מחוק ההסדרים".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים