כניסה
ד' בתשרי תש"פ
3 באוקטובר 2019
הכנסת ה-21, מושב ראשון, פגרת בחירות
the knesset

חדשות הוועדה
לרשימת ההודעות

הדפסה


יו"ר ועדת הכספים גפני: "על המדינה לעודד ולתמרץ את השימוש באנרגיות חלופיות"


28 ביולי 2015, י"ב באב תשע"ה, בשעה 18:00

 

 

 

 

 

יו"ר ועדת הכספים גפני פנה למנכ"לית משרד הפנים להביא לוועדה בתוך שבועיים תקנות להכרה בפחת מואץ לחישוב מס על התקנים סולאריים ופוטו-וולטאיים ותעריפי ארנונה מופחתים

 

"מדינה שטופת כישראל שמש צריכה לעודד שימוש באנרגיות חלופיות"

 

 

 

     "דווקא ישראל, שהיא מדינה שטופת שמש, משתמשת הכי פחות באנרגיה סולארית ובאנרגיות מתחדשות בהשוואה למדינות המפותחות", כך היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בדיון מעקב על הצורך להאריך את הוראת השעה הקובעת פחת מואץ להתקנים סולאריים ופוטו-וולטאים לייצור חשמל והנחות בארנונה לאותם התקנים. גפני קרא למנכ"לית משרד הפנים, לנציגי האוצר ומרכז השלטון המקומי, לפטור מארנונה התקנים המותקנים על גגות פרטיים, להאריך את הוראת השעה המקנה הכרה לצורך במס בפחת מואץ וכן לקבוע תעריפי מקסימום בארנונה לגבייה הן מאנשים פרטיים והן מחברות. על גגות מקסימום 60 אגורות למ"ר ובקרקע מקסימום 2.4 ₪ למ"ר.

 

     גפני: "השאלה האם מדינת ישראל אכן רוצה לעודד אנרגיה ירוקה ואני מניח שכולם עונים תשובה חיובית. אלא שכאן מתחילה הסאגה האם גם מוכנים לשלם ולו במעט את מה שמתחייב מכך, שבסופו של דבר גם ייטיב עם המשק ויוביל לחסכון באנרגיה ולהפחתת הזיהום. אם מתנגדים לפחת מואץ ולפטור כשצריך או הנחות בארנונה על ההתקנים, זה אומר שכל מי מהממשלה או מהרשויות המקומיות שכביכול דוגל באנרגיות מתחדשות, אין פיו וליבו שווים. לא יתכן שאדם שכבר משלם ארנונה על ביתו יידרש לשלם גם על ייצור החשמל לצריכתו הפרטית, שבכך הוא גם תורם להפחתת זיהום האוויר. זה שהשלטון המקומי נמצא בבעיות, בזה יש לטפל בנפרד. יש לקבוע שעד 200 מ"ר לא גובים ארנונה וגם אז, לגבות תעריפים הגיוניים שיאפשרו להמשיך להתקין את המערכות באופן שהדבר עדיין יהיה משתלם".

 

     רפרנט אנרגיה באגף תקציבים באוצר, שניר ניב: "ועדת השרים הרלוונטית כבר אישרה שהפטור מרישום במע"מ ולא רק ממס הכנסה יהפוך לקבוע. מתקנים קטנים יהיו פטורים מרישום במע"מ. ממש בתקופה הקרובה פוטרים אותם. מדובר בהכנסות של עד 18 אלף ₪ בשנה. לגבי הפחת המואץ הארכנו את התקנות אך העלויות הולכות וטופחות וכל התחום הסולארי החלטנו לא להאריך מעבר ל- 2016. תהיה הסדרה חלופית במקום פחת מואץ".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "שותף לתסכול של גפני ושל נציגי החברות הירוקות. החסמים בתחום האנרגיה הסולארית רבים מאוד ומגוונים – מערכתיים, מוסדיים, תכנוניים וכל פעם שמטפלים בחסם אחד מיד צצים עוד 4 אחרים. זה תחום חלוצי ואין לו עדיין בסיס כלכלי מוצק וצריך ודאות כדי לתכנן את העתיד. לא מזה תבוא ישועת השלטון המקומי אבל החלט כן חורבנו של התחום הסולארי. ולכן צריכים לחזור למינימום שסוכם עליו בוועדת הכספים הקודמת. מציע לפטור את הפרטיים, חבל אפילו על עלויות הגבייה וכד'".  

 

     ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "יש לקבוע תקופת ביניים ולעודד את הסולאריים עוד 5 שנים. המדינה משדרת שאין יד מכוונת ואין רגל מסיימת. חסר מישהו שיעשה סדר. משהו לא הגיוני בהתנהלות של המדינה. מצד אחד אומרים שמעוניינים באנרגיות מתחדשות ומצד שני מערימים את כל הקשיים האפשריים. אני מציע שוועדת הכספים תקיים דיון בשאלת האנרגיה המתחדשת מקומה ומעמדה במדינה. לא יתכן שיימשך המצב שבו משרד אחד מדבר בעד ומישהו אחר יעשה הפוך".

 

     מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל,  איתן פרנס: "אנרגיה ירוקה זה אחד הכישלונות הגדולים של מדינת ישראל. חמש שנים שלא מצליחים לקבוע צו ארנונה מוסכם. שום מו"מ, טיוטת תקנות שנחתמה פעמיים ע"י שני שרי פנים אבל שום דבר לא מתקדם".     ראש תחום כנסת ירוקה בכנסת, ד"ר שמואל חן: "אנחנו עוסקים בפיקוח נפש ולא בשקל פה שקל שם, אלא לייצור אנרגיה מתחדשת ולהפחית את פליטת הפחמן. יש כאן מדיניות לקחת את החלטת הממשלה שקבעה יעדים ולפעול בדיוק ההיפך כדי להרוג סופית את כל הנושא. טועה מי שחושב שהדיון כאן הוא מקומי. כל הפרלמנטים מסתכלים על מה תהיה הרגולציה כאן וזה ישפיע על העולם כולו".      ערן קופל מאיגוד חברות אנרגיה מתחדשת: "1.5% מהאנרגיה בישראל מופק ממקורות מתחדשים. בשבועות האחרונים ביקרה כאן, השרה להגנת הסביבה של גרמניה, מדינה שבהחלט אינה "ברוכת שמש", שם  26.5% מהאנרגיה מופקת מאנרגיות מתחדשות. זה יכול לקרות גם כאן".

 

     יועצת משפטית במרכז השלטון המקומי, נועה בן אריה: "לא כופרים בחיוניות של אנרגיות ירוקות. העניין שיש צורך להבחין בין הצרכן הפרטי, בין הגג הקטן של משק בית שבו אין מחלוקת והשלטון המקומי אמר אין לנו עניין ולו לחייב אותם באגורה. אין לנו עניין לחייב בארנונה. יש צורך הדרך להשיג את הפטור. הבעיה עם השטח הגדול – שתעריף המינימום צריך להיות נמוך ותעריף המקסימום לא יכול להיות עשרות אגורות או שניים וחצי ₪".     כלכלן במרכז השלטון המקומי, ציון נקש: "לא צריך ללכת לכבשת הרשת של הארנונה, יש מתקנים שמוקמים במאות מיליונים ולא יוכלו לשרוד בגלל 1 ₪ ארנונה ל- 1 מ"ר??!".

 

 

 

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת

​​גפני: "לעודד שימוש באנרגיות ירוקות"

 
   הקודם   |   הבא    
 
 
פרוטוקולים של דיוני הוועדה
שידורי הוועדה
דוחות הוועדה
סדר-היום של דיוני הוועדה
חומרי רקע לישיבות הוועדה
חדשות הוועדה
מסקנות הוועדה
ועדות משנה וועדות משותפות
הרכב הוועדה – היסטוריה
שינויים תקציביים שאושרו בוועדה
נוהל רישום לישיבות הוועדה
קוד לבוש, נגישות ודרכי הגעה
הרכב הוועדה
תחומי עיסוקה של הוועדה
צוות הוועדה ויצירת קשר
 
ועדת הכספים
חדר הוועדה, באגף הוועדות (קדמה), קומה 3, חדר 3750
 
 
 
2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור