דיון סוער עם שר החינוך בוועדת הכספים

שר החינוך בנט בוועדת הכספים: "לא עוד רשימות רפורמות מיידיות שרבות לא יוצאות לפועל. תכניות ויעדים ארוכי טווח לחיזוק החינוך"

"מבקש להוביל מהלך להעברת חינוך גילאי 0-3 ממשרד הכלכלה למשרד החינוך"

חברי כנסת, בעיקר  מהאופוזיציה: "התקציב לא משקף פיתוח למידה משמעותית, חיזוק מערכות החינוך העצמאיות וכספים קואליציוניים הולכים למטרות מגזריות הקרובות לשר"

     "אני מודה, הגעתי לתפקיד ללא רקע בחינוך ולכן הקדשתי 100 ימים ללמידה ולסיורים ברחביי הארץ", התוודה שר החינוך, נפתלי בנט (הבית היהודי) עם פתיחת דיון בתקציב משרדו הבוקר (ג') בוועדת הכספים. השר בנט עקץ את קודמיו לתפקיד ואמר: "חינוך הוא תחום שדורש תכניות ארוכות טווח ואת התוצאות רואים לאורך שנים, בניגוד לנטייה לקידום רפורמות שאינן בליבת החינוך, בהן ניתן להשיג שינויים מהירים. כבר השנה התחלנו בביצוע צעדים בפועל; הכנסנו סייעת שנייה לגנים מ- 29 ילדים ומעלה והוספת כיתות בכל רחביי הארץ כחלק מהמתווה להקטנת כיתות". הדיון בוועדה היה סוער ולפני שעזב את חדר הוועדה, קרא השר לעברה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "אנחנו מבצעים לא מדברים. הכספים הקואליציוניים שלנו שימשו למימוש מטרות כלל לאומיות" אמר במענה לטענתה, כי "הכספים של הבית היהודי שימשו למימון מוסדות ומטרות מגזריות".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): יש ויכוח משפטי על מוכר שאינו רשמי, בקדנציה הזאת. לא בממ"ד ולא בממלכתי. החינוך העצמאי היה אמור לקבל תקצוב 100% ככל ילדי ישראל. בקדנציה הנוכחית החליטו ש- 100% רק בבסיס אך כל דבר נוסף, כל דרישה זה לא בתקצוב". גפני אמר שיש לו ביקורת על התנהלות משרד החינוך בנושאים שונים וישוחח על כך עם השר באופן אישי, "המשרד שלכם הוא מהחשובים בממשלה כולה וראוי שכל האזרחים במדינה יקבלו שירות שווה והולם".

     השר בנט: "לא דחינו בשנה את הוספת הסייעת השנייה בשנה והן מתלמדות תוך כדי עבודה לצד הגננת בעלת הניסיון. בנוסף, לכל גננת בישראל תהיה מנטורית.  אני שם דגש על חיזוק החינוך בגילאי גן שזה ישפיע על כל החינוך עשרות שנים קדימה. אני פועל להעביר את גילאי 0-3 ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. זה שינוי קריטי לעתיד מדינת ישראל וזה מתוך הפרספקטיבה שלי כשר כלכלה בקדנציה הקודמת". בנט סקר את עיקרי היעדים שהתווה למשרד החינוך לשנים 2016 – 2019, בהתאם לטענתו כי "התכניות בחינוך חייבות להיות רב-שנתיות": "חיזוק ערכים, שהיהודי יכיר היטב את מורשתו והדרוזי יכיר היטב את מורשתו. חיזוק זהות יהודית: מי היה אברהם אבינו, מי היתה רחל אימנו". עוד אמר השר, כי פועל לקידום מדד חילופי למדד הזכאות לבגרות "מדידה היא כלי חשוב אבל יש לוודא שהיא לא תפגע בלמידה המשמעותית ולבעיות אחרות. מדד הזכאות לבגרות הוא טוב מהיעדר מדד, אך לא לוקח את איכות התעודה. זה גרם למערכת להנמיך את איכות התעודה כדי להעלות את שיעור הזכאות ועודד נשירה. כלומר יוסי לא חזק במתמטיקה נוריד אותו ל- 3 יחידה". עוד ציין בנט יעדים נוספים: צמצום פערים בין המרכז לפריפריה, עידוד המצויינות ופתיחת מלוא האפשרויות בכל מקום: "מצב אבסורדי: ילדה בנתיבות שרוצה ללמוד 5 יחידות בנתיבות לא היתה לה אפשרות כי לא היתה מגמה. מהשנה 100% מגמות בכל מקום, בהתאם לביקוש, בין השאר באמצעות הוראה מרחוק".

     מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, סקרה חלק מההוצאות הייחודיות להשנה: "סייעת שנייה: 500 מיליון ₪, 4,600 סייעות, תקציב אישי לכל גן, הקטנת הכיתות 450 מיליון ₪, שכר לעוד מורים, כ- 350 כיתות א', הרחבת החינוך הלא-פורמלי 50 מיליון ₪ לתנועות נוער, שנת שירות, ארגוני נוער, מסע ישראלי, הרחבת ההנגשה 135 מיליון ₪: 85 מיליון ₪ לפיתוח ו- 50 מיליון ₪ תקציב בינוי, כולל טיולים מונגשים, תוספת שעות במתמטיקה, הכשרת מורים, פתיחת מגמות לימוד, הרחבת התיכון הווירטואלי, חונכות וירטואלית והעלאת המודעות: 75 מיליון ₪. היעד הכפלת מספר התלמידים בתחום, חינוך טכנולוגי: 70 מיליון ₪: 3 בתי ספר בהקמה, הרחבת מגמות טכנולוגיות, 188 מיליון ₪ לתכנית אתגרים לחברה הערבית לחינוך הבלתי פורמלי (135 מיליון ₪) ולחינוך הפורמלי (50 מיליון ₪) לבניית תשתית שחסרה שם ליותר פעילויות אחרה"צ".

     מנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, משה שגיא: "ב- 2015 גדל התקציב בשיעור 14.3% לעומת 2014 ועומד על קרוב ל- 49 מיליארד ₪, ב- 2016, גידול של עוד 3.1% עם תקציב של 50.6 מיליארד ₪. שכר עובדי המשרד: 292 מיליון ₪ (0.58%), שכר אחר 853 מיליון ₪ (1.69%); תאגידים ורכישת שירותים, שכר שלטון מקומי: 7.23 מיליארד ₪ (14.3%); לשרתים, מזכירים, לבורנטים, ספרנים, סייעות, פסיכולוגים, קב"טים ועוזרות לגננות. שעות הוראה: 35.6 מיליארד ₪ (70.3%); שעות הוראה בגני ילדים, חינוך יסודי, חטיבות ביניים, מפקחים, מכללות להכשרת מורים, חינוך מבוגרים ואולפנים. הוצאות שאינן שכר: 6.65 מיליארד ₪ (13.4%): מלגות, אחזקת המשרד, בחינות בגרות, הכשרה והשתלמות, חומש מיעוטים, חינוך פנימיות, תמיכות מדע וטכנולוגיה, רשתות החינוך העצמאי ומעיין, תמיכות בתרבות יהודית ותרבות, טלוויזיה חינוכית ועוד".

     ח"כ מיק רוזנטל (המחנה הציוני): "אין מענה בתקציב לכך שתלמידי ישראל בתחתית ההישגים במדדים הבינלאומיים. בשיטות הלמידה ובשאלה מה בכלל צריך ללמוד היום במערכת החינוך וההשפעה העתידית לעוד 20 שנה. מה אם שיפור מעמדו והשכלתו של המורה".     ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "תכניי הערכים הערביים לא כוללים את התכנים הפלסטיניים ונעדרים דמויות מפתח. החינוך הערבי נעדר כל ניהול עצמי ולא מאפשר לקהילה לנהל חינוך התואם את ערכיה".     ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "הרבה פעמים כשעוסקים במדידה פוגעים בלמידה משמעותית". פרופ' יונה קרא לשר בנט "לבחון בקפידה את אמצעי המדידה של הישגי התלמידים".      ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "50% מילדי כיתה א' השנה הם לא ציוניים; חרדים וערבים. אז אתה לא פועל לחיזוק ערכים ציוניים בקרבם. וכשאתה אומר זהות יהודית לאיזו זהות אתה מתכוון? לזהות אורתודוקסית שרוצה לבנות את בית המקדש השלישי או זהות ליברלית יותר? והאם זה מחולק גם למוסדות של רבנים שמטיפים לשנאת אזרחים שונים מהם ולהסתה".

     לפני שעזב את הוועדה, בנט הביע תרעומת על דבריה של שפיר והשיב לה: "את אוהבת לדבר בשביל המצלמות אבל אנחנו מבצעים. בניגוד לטענותייך, את הכספים הקואליציוניים שלנו הפנינו למטרות לכלל הציבור".   

    המנכ"לית כהן השיבה אף היא: "אני 8 שנים במינהל משרד החינוך ולא היה שר שלא רצה לקדם את ערכיי היהדות ולא יהדות עם כיפה.

    יו"ר הועדה גפני סיכם את הדיון ואמר כי הוא מודה לשר על כך שהגיע לוועדת הכספים, "פעילותך במשרד החינוך חשובה  ויש לתת מענה לכל המצוקות שעלו בוועדה לטובת כלל אזרחי ישראל".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים

​