​יו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים אילטוב:

 

 

 

 

     בתום דיון מיוחד שקיימה ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים של ועדת הכספים, בראשות ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו), היום (ג'), קרא אילטוב לרגולטורים הכלכליים, "לאפשר לכמה שיותר גופים להתמודד בתחרות על מתן אשראי לעסקים קטנים. האופציות הקיימות מוצו וחייבים להרחיב את האפשרויות העומדות בפני בעלי העסקים. אם רוצים להגדיל משמעותית את הצמיחה, הדבר מחייב מגזר עסקי חזק, שמעל 98% ממנו הם עסקים קטנים ויחד עם העסקים הבינוניים מדובר ב- 99% מכלל המגזר העסקי". 

 

     אילטוב: "חצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים בישראל מתמודדים עם מציאות קשה של מחנק אשראי. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים ב- 95% מהאשראי הבנקאי, מה שמונע תחרות ומחליש בצורה חסרת פרופורציה את כושר המיקוח של העסקים מול המערכת הבנקאים. נדרש איזון ע"י פתיחת שוק האשראי לתחרות אמיתי. שגשוג של העסקים הקטנים והבינוניים, מאפשר יותר תעסוקה ויותר צמיחה. מכיוון שאזלו זה מכבר, כספי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים שמעמידה המדינה, בכל הבנקים למעט בבנק הפועלים, בעוד אנחנו רק בתחילת שנת כספים, חייבים לאפשר קיומם של מקורות נוספים". 

 

     מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, עו"ד מוטי ימין, הציג בפני חברי הוועדה מודל להקמת קרנות סחירות למימון עסקים קטנים ובינוניים בישראל. ימין: "המודל מתבסס על שילוב של שני מודלים המקובלים בארצות הברית לעניין זה: האחד, מודל הקרנות הסחירות לפיתוח עסקים (Business Development Company) המפוקח על ידי רשות ניירות האמריקאית ומשמש ככלי לגיוס כספים מן הציבור לשם מימון עסקים קטנים. והשני, מודל הקרנות למימון עסקים קטנים (Small Business Investment Company) המפוקח על ידי הסוכנות לעסקים קטנים בארצות הברית ומהווה כלי למתן תמריצי מדינה לשם מימון עסקים קטנים".

 

     עוד ימין, "בהתאם להצעת הרשות, יינתנו תמריצים שיעודדו הקמת קרנות בעלות הון עצמי של מאות מיליוני שקלים שיוכלו להנפיק באמצעות הבורסה אגרות חוב מגובות בערבות מדינה, ביחס של 2:1. כלומר, על כל שקל הון עצמי תוכל הקרן הסחירה לגייס שני שקלים נוספים בערבות מדינה. לצד זה, מציעה הרשות לניירות ערך לקבוע תמריצי מיסוי ותיקוני חקיקה שיאפשרו את הצלחת המודל. הקרנות יתחייבו להשקיע לפחות 70% מנכסיהן בהלוואות המיועדות לתאגידים ישראלים קטנים ובינוניים, מתוך מטרה שכספי ההלוואה יופנו לפיתוח פעילות עסקית בישראל".

 

     יועצת משפטית באגודה השיתופית "אופק: הבנק הקואופרטיבי הישראלי", עו"ד צפי הדר-ריכטר, הציגה את המודל להקמת בנק קואופרטיבי ישראלי, כפי שהוא פועל באופן מוצלח במדינות רבות בעולם. לדבריה, "מדובר בבנק בבעלות כל חבריו, שהוא בנק לכל דבר, הנותן את כל השירותים הבנקאיים הרגילים, כשהכל בפיקוח מלא של המפקח על הבנקים. הבנק פועל ללא בעל שליטה, לא מתקיימים ניגודי אינטרסים בין הבנק לחבריו, שהם בעלי השליטה. הללו רשאים להחזיק במנייה אחת לכל היותר. הלקוח ולא הרווח הם בראש סדר העדיפויות. כך למשל, השכר בבנק מוגבל, כששכר העובד הבכיר ביותר לא יעלה על פי- 10 משכר העובד הזוטר ביותר. הרווח מחולק בין כלל הלקוחות שהם גם הבעלים".

 

     הדר-ריכטר הוסיפה, כי "הבנק הקואופרטיבי מקדם סל מוצרים התואם את הצרכים של משקי הבית העסקים הקטנים ובכך מגדיל את התחרות וכושר המיקוח שלהם מול הבנקים האחרים. המחירים והריביות שהוא מעניק על האשראי נמוכים יותר במידה ניכרת". עוד תיארה, כי "כל אחד יכול לרכוש מניית חברות אחת בבנק בעלות של 3,000 ₪ בלבד". עוד ציינה, כי "הקמת בנק קואופרטיבי תואמת את המלצות ועדת זקן להגברת התחרותיות בענף הבנקאות".

 

     ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה, פרופ' רות פלאטו-שנער, הוסיפה על יתרונות הבנק הקואופרטיבי: "כבנק קואופרטיבי הוא מעניק חינוך פיננסי ללקוחותיו ומסייע להם בבחירת המסלולים שבאמת כדאיים ומתאימים להם ביותר".