​

התנגדות מקיר לקיר בוועדת הכספים להגדלת המיסוי על עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, בעיקר בענף הבנייה

חברי כנסת, מימין ומשמאל, בוועדת הכספים: "מצד אחד מדברים על הוזלת מחירי הדיור ומצד שני מייקרים את עלות העובדים". עוד טענו: "לוקחים מהעובדים הפלסטינים שדווקא אינם חלק מהטרור כסף ומעבירים לרשות הפלסטינית שתומכת בטרור"

     לא כל יום מתקיימת אחדות דעים בין ימין ושמאל, אך כך היה היום (ב') בוועדת הכספים בדיון על צו שהגיש משרד האוצר לאישורה של הוועדה ושתכליתו לבטל נקודות זיכוי במס לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל. האוצר נימק את בקשתו בכך שיש לרסן את ההשפעה השלילית של העסקת פלסטינים בענף הבנייה על התעסוקה והשכר של עובדים ישראלים לא מיומנים, השלכות שליליות על התמריץ לרכוש השכלה ברשות הפלסטינית (הרש"פ), נוכח פערי השכר הגבוהים בין אלו שעובדים בישראל בענף הבנייה לעומת מי שעובד ברש"פ ולפיכך, הצו הזה אמור להביא לחיזוק ההון האנושי ברש"פ, השוואת רמות המיסוי של עובדים פלסטינים ללא תלות באזור עבודתם וכן יישום המלצות הבנק העולמי בעניין כלכלת הרש"פ. חברי הכנסת דחו את טענות האוצר באשר לתכליות אלו וטענו, כי בסה"כ מדובר בכוונה לסייע בעקיפין לרש"פ שעפ"י פרוטוקול פאריס, ישראל אמורה להעביר 75% מכספי המיסים שהיא גובה מעובדים פלסטינים לרש"פ ולוקחת לעצמה 25% מהם בלבד. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לאנשי האוצר "לבחון מחדש את הבקשה נוכח ההתנגדות מקיר לקיר בוועדה. במדינה יהודית לא ראוי לפגוע בעובדים בשל העובדה שהם לא חלק מהעם שלנו. אנחנו מצווים על-כך".  

     נציג אגף התקציבים באוצר, אורי שיינין, הסביר את הצו ובין השאר, אמר ש"בסוף 2017 מספר הפלסטינאים המועסקים בישראל צפוי להגיע ל- 89 אלף. יש תועלות חיוביות בתעסוקת עובדים פלסטינים. מצד שני, אנחנו על-כך משלמים מחיר, כיוון שמדובר בעובדים שמוכנים לעבוד בשכר מאוד נמוך וזה עלול לפגוע בתעסוקת ישראלים.

בעבודות שפלסטינים מועסקים בהן, יש 50 אלף ישראלים".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "יש פה התנגדות גורפת גם מימין וגם משמאל אומרים שזה צו רע, אז לא יכול להיות שנאשר אותו. הצו הזה מייצר אפלייה בין בני אדם המועסקים באותה עבודה. גם ידוע שאותם עובדים שכבר קיבלו אישור לעבוד בישראל הם מתונים יותר ובאים לכאן כדי התפרנס, ועצם העובדה שהאוצר מייקר ומקשה על העסקת פלסטינים עשויה לפגוע בנו בהיבט הזה. אם הוועדה בכל-זאת תלך לקראת אישור הצו, אזי ראוי שלפחות נשמע גם את עמדת השב"כ בנושא".

     ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "איך הצו הזה עולה עם הכוונה להוזיל את יוקר הדיור? בפועל מייקרים את עלות העבודה, זה ייקר את הפרויקטים. את הפער בסוף יספוג הקבלן וממילא הרוכשים. ביד אחת רוצים להוזיל ומצד שני מייקרים. בנוסף, לוקחים כסף מהעובדים ובעצם מאזרחי ישראל המעסיקים ומעבירים לרש"פ. אז יש כאן פגיעה בחברה הישראלית פעמיים: פעם אחת, האזרחים שלנו יפגעו מייקור מחיר הדירה ופעם שנייה, ממנים את הרש"פ. ובסוף לוקחים כסף מאלו שלא מעורבים בטרור, אדם פרטי שבא להתפרנס ושלא מעורב בטרור ונותנים לרש"פ שמעורבת בטרור ותומכת בו".

     ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו):  "אני מתנגד לצו הזה. האוצר אומר שהעובדים הפלסטינים תופסים מקומות של עובדים ישראליים, אבל זה לא עולה בקנה אחד עם מה שאומרים הקבלנים וגם האוצר עצמו אומר שחסרות ידיים עובדות בענף הבנייה. וגם אם רוצים לייצר עוד מקומות לישראלים, אז למה מגדילים את מספר אישורי העבודה לפלסטינים ל- 89 אלף? ברור לחלוטין שכל מי שמקבל את רישיון העבודה לא עוסק בטרור, אז עכשיו רוצים לחתוך את זה??! כל הסיפור פה, זה אתנן לרש"פ ואנחנו מתנגדים לכך. לא הולך לקחת כסף מעובד פלסטיני למימון הרשות, אלא אם תבוא הרש"פ ותודיע שמספיקה לממן מחבלים בבתי הכלא וכן שתפסיק לקדם הצעות נגד ישראל בפורומים הבינ"ל. כפי הנראה, יש הסכם בין שרי האוצר הישראלי והפלסטיני. אם לא היה צריך לבוא לכאן לקבלת אישור, זה כבר היה נעשה בהסדר מעל לראש שלנו, אך מכיוון שנדרש אישור ועדת הכספים, אז כל צד צריך לומר את דברו באופן ברור".

     ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "חלק מהצו הזה פיסקאלי לחלוטין. יש בידי הקלטה מוועדת הכספים, שבה נשמע אביגדור יצחקי אומר, שיש דרך לממן את שדרוג מעברי הגבול עם הרש"פ. מעבר לכך, זה חוסר צדק משווע עובדים באותו מקום, אחד יהודי, אחד פלסטיני או זר וירוויחו שכר שונה. מדובר בעובדים הכי חלשים במשק. אמר אביגדור יצחקי שהוא מחפש כסף, גם להעברה לרשות וגם לשדרוג המעברים וזו הדרך כפי הנראה. זה בניגוד מוחלט לאינטרס  של המדינה שרוצה דווקא להכניס לכאן עוד עובדים לסייע לפתרון משבר הדיור. גם בג"צ דרש שוויוניות בהעסקת עובדים. מעבר לזה, אנחנו מחויבים בהיותנו יהודים ש"לא להונות את הגר". אני מתנגד בתוקף לצו הזה".

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אני לא מבין מה המטרה? מה המדיניות שלנו כלפי רש"פ, שנגזרת מזה על העובדים הפלסטינים שעובדים בארץ? דואגים לעובדים הישראלים או לענף הבנייה? לא מצליח לגזור מטרה לפיה אני  אוכל לשפוט אם הצו הזה טוב או לא. לא ברור מחד, מה רוצים? למגר את הרשות ומצד שני, עכשיו להזרים לה כסף. ההצעה הזו רק ממחישה את חוסר הקונסיסטנטיות וחוסר הראייה הכוללת של הסוגיה הזו. אפשר גם להטיל מטבע, אולי זה יותר יעיל. זה עיוות, למה לעשות את זה, כדי להיטיב עם מי? לא מנהלים מדיניות בצורה כזו? שימוש בעיוות מסוים לשירות משהו מעורפל".

     ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "זה גזל של ממש מעובדים פשוטים שהם שכירי יום שבאים על-מנת למצוא את פרנסתם בתוך ישראל והנימוק שכביכול נועד להעצים את הרש"פ ולהעשיר את קופתה המדולדלת מגוחך. הייתי יועץ למשרד האוצר הפלסטיני, ישראל מעכבת לרש"פ מאות מיליוני שקלים שלא נתונים במחלוקת ודווקא כאן דואגים לה. נאמר לי ברש"פ חד-משמעית שהם לא מעוניינים שינוכה משכרם של העובדים הפלסטינים להעברה לאוצר הרשות. הם מתנגדים בתוקף לכל פגיעה בשכרם של עובדים פלסטינים שעובדים בתוך ישראל. אני דורש שיבוא מתאם הפעולות בשטחים ויאמר שהרש"פ רוצה בפגיעה הזו בעובדים הפלסטינים. אם יידרש משהו בכתב מהרשות נביא. היא מתנגדת בכל תוקף להצעה שפה".

     ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "זה מהלך מקומם! מסבירים לנו שזה מהלך שנועד לקדם שוויון בין עובדים פלסטינים בתוך ישראל לאלו שברשות. אך זו פגיעה בעובדים חלשים גם אם הרש"פ מסכימה. את כבשת הרש של העובדים הפלסטינים רוצים לגזול, זה מהלך אנטי מוסרי. מעבר לזה, רוצים שיבואו לעבוד כאן בבניין ואין סיבה לפגוע בהן כלכלית. וזה גם לפגוע במצב הביטחוני. ככל שייפגעו בעובדים האלה ובפרנסה שלהם, מצבם הכלכלי יילך ויורע וכך גם המצב הביטחוני שלנו. לכן אני קורא לדחות את הצו על הסף".

     נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילת-חיו: "זהו צו לא מוסרי שנועד לפגוע באנשים הכי מוחלשים. מדהים כיצד מצד אחד, פועלים להגדלת המכסות שיהיו עוד עובדים ומצד שני, פועלים למסות יותר. בהחלטות ממשלה נאמר שחייב להתקיים שוויון בין פלסטינים וישראלים שעובדים בישראל".

     נוכח ההתנגדויות, ביקש יו"ר ועדת הכספים גפני, לשמוע את עמדת משרד המשפטים בעניין.    נציגת המשרד, שרית פלבר, אמרה: "הפקודה שמאפשרת הענקת נקודות זיכוי עושה הבחנה בין מי שתושב למי שאינו תושב. הוספו חריגים, עובדים זרים ותושבי האזור, כלומר מלכתחילה הבחנה מי זכאים ומי לא. נקודות זיכוי בניגוד לשכר מינימום או תנאי שכר בסיסיים היא הטבות שהמדינה רוצה לתת, בד"כ ביחסים ארוכי טווח בין מי שנותן אותם למי שמקבל אותם. כאן נבחר הצעד הזה. נקודות זיכוי הן הטבה שהמדינה בוחרת למי להעניק אותה ולא מדובר בקביעת שכר מינימום שונה. הצו עצמו זה עניין של מדיניות".

     גפני הביע פליאה על תגובת משרד המשפטים ואמר שהוא מאוד מעריך את "הגמישות המשפטית שמתגלה בכל פעם מחדש". עוד אמר, שהוא הבין מאנשי האוצר, כי לשיטתם "ממילא העובדים הפלסטינים יגיעו כי המשכורות גבוהות מאשר במקומות עבודתם". יחד עם זאת ציין, כי "יש כאן התנגדות חוצת מפלגות ולכן אני מציע שלא נצביע עכשיו" וקרא לאורי שיינין מהאוצר לבחון את הנושא מחדש בטרם יחזור לוועדה".

     שיינין ניסה לשווא לחזור ולנמק את הצו: "המטרה לייצור איזון בין תכליות: אחת ביטחונית ואחת נושא הדיור שבשמן הוגדלו המכסות. מאידך, יש עוד תכליות שמחייבות אף הן התייחסות והאיזון פה ראוי. בסוף תנאי שכר מינימום וכל חקיקת התנאי המגן על השכר, בזה אף אחד לא ייפגע. לעומת זאת, נקודות זיכוי הן הטבה. קיבלו משהו מאוד מתוחם שהמדינה חשבה שנכון לתת בשעתו ועכשיו לא".

     ח"כ גפני סיכם את הדיון ושב על קריאתו לאוצר "לבחון את הנושא מחדש. המצב בעייתי. אסור לנו כמדינה יהודית לפגוע בעובדים שבאים לעבוד כאן. אנחנו מחויבים לשמור על זכויות המיעוט, אלא אם כן יש לנו הוכחה שהאיש הזה הולך לפגוע בנו. אך אם בא להתפרנס והוא חי פה ואנחנו שולטים עליו. זה חיוב מובנה. יש פה התנגדות גורפת מקיר לקיר. נכון לעכשיו גם אני אצביע נגד. מציע שתבדקו את הנושא פעם נוספת".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים