​הכנסות המדינה: תחזיות מול מציאות

 

 

 

 

 

     סלומינסקי: "כל התחזיות נבנו על סמך הנחה שכל הצעדים המיסויים יאושרו, אך אין כל ודאות שכך אכן יקרה. כדאי שתחשבו על אלטרנטיבות שייענו על כל צרכי ההכנסות".

 

     סגן ראש אגף התקציבים, אייל אפשטיין: "מאז תוקן חוק הגירעון (ב-94') ונקבעה מגבלת ההוצאה, שגדלה מדי שנה באחוז אחד ריאלית, הגדלה מחייבת תיקון חקיקה. אנו במגמה של הקטנת יעד הגירעון שעלה החל מ- 2008, שנת המשבר העולמי, שצלחנו בעוצמה כלכלית גדולה עקב עודפי תקציב בשנים שקדמו לו. ב- 2012 סיימנו בחריגה בהוצאה ואת התיקון עשינו בתקציב הנוכחי. הגדלנו את הגירעון ולאחר מכן מ- 2015 תוואי הגירעון יחזור ל- 2.5% עד לרמה של 1.5% ב- ב- 2019 ו- 2020. התקציב גדל מדי שנה ע"י 'טייס אוטומטי', טרמינולוגיה פנימית באוצר, שמהותה; מיפוי ההתחייבויות של הממשלה בתוספת הגידול טבעי. מדי שנה, אנו נדרשים לבצע התאמות של התקציב עקב הפער בין התקציב המקורי, המבוסס הכנסות בשנה קודמת לתקציב המקורי בתוספת הטייס האוטומטי. ככל שהגירעון גדול יותר, שיעורי החוב לדורות הבאים יהיו גדולים יותר. התקציב השנתי מורכב מתקרת ההוצאה ב- 2013: 309.5 מיליארד ₪ בתוספת 85 מיליארד ₪ תשלומי קרן בגין החוב הלאומי וב- 2014; 320 מיליארד ₪ בתוספת 86 מיליארד ₪ בגין תשלומי הקרן על החוב הלאומי". 

     הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל: "תחזית הכנסות המדינה הוכנה לפני חודש וחצי. אם יהיו צעדים שלא יאושרו חשוב שהצעדים החליפיים יביאו את אותן הכנסות וחשוב שלא לפגוע בצמיחה. אנחנו פועלים בתנאי אי-וודאות, כיוון שמחד, קשה מאוד לחזות השפעות של תחזיות הצמיחה ופרמטרים מאקרו-כלכליים על מחירים, שוק העבודה, שכר וכד'. בנוסף, גם התחזיות לגבי שוק ההון הן בעייתיות. קושי משמעותי נוסף; קשה להעריך את ההתנהגות האזרחית בעקבות העלאות מיסים וייתכן שייגברו ניסיונות להעלמת מיסים וכד', אולי ייפגע מעט היצע העבודה ועוד".

 

     שראל סקר את השפעת שינויי החקיקה הכלכליים על מדד הג'יני ב- 2014 ואמר: "עשינו מאמץ גדול לבנות חבילה פרוגרסיבית מאוזנת שתקטין את אי השוויון. אמנם ביצענו מהלכים רגרסייביים המגדילים את אי-השוויון, כגון העלאת המע"מ מ- 17% ל- 18%, העלאת המס על טבק ומוצריו וכן על אלכוהול, אך מנגד העלאת מס הכנסה על יחידים בשיעור 1.5% דווקא מקטין את אי-השוויון, זהו צעד פרוגרסיבי. כך גם העלאת מס החברות ל- 26.5%, מס קנייה על מוצרי יוקרה, תיקונים בחוק עידוד השקעות הון, העלאת המיסוי על דיבידנד ל- 20% ועוד. בנוסף, אנחנו מעלים דרמטית את מס המעסיקים ואת המיסוי על רווחי הון. מה שהנחה אותנו, זה השאיפה להקטין את יחס החוב-תוצר עד 2019 עד לשיעור של 61.9%, שגם הוא גבוה מהיעד שנקבע בעבר (אמנת מסטריכט) על 60%. כל סטייה בשיעור הצמיחה עשויה להסיט את היחס חוב-תוצר".

 

     ראש רשות המיסים, משה אשר: "בחוק ההסדרים נבקש לקבל כלים טובים יותר להתמודדות עם ההון השחור, לסגור את הפרצות ולקבל יותר משאבים וסמכויות לטפל בככשלים בנושא. ההון השחור מורכב מנותני שירותים שאינם מוציאים חשבוניות: קיים בצורה רווחת ומטפלים בזה  בצורה מדגמית. הון שחור בחו"ל של תאגידים עשירים מאוד שצברו הון עתק מאות מיליוני דולרים ומעלה. ההון נמצא בחו"ל, חלקו בלבד בארץ. ההון שגילינו נע סביב 12 מיליארד ₪ ולדעתנו זה קצה הקרחון. יש הסכמי החלפת אינפורמציה עם מדינות בחו"ל. יש גם סקטורים מאוד בעייתיים. גם בתחום החברות קיימת בעיה; יש חברות שמעסיקות המון אנשים ולוקחות סיכונים. לעומתן יש חברות מלאכותיות של איש אחד, של נושאי משרות בכירות: מנכ"לים, סמנכ"לים יועצי כספים, שהפכו להיות חברות ואז המיסים הישירים שלהם ירדו דרמטית. שכר יחסית נמוך ואת סכומי העתק השוטפים משלמים במס חברות שהוא נמוך משמעותית ממס הכנסה. להעביר את קו הגבול בין חברות ממש לחברות מלאכותיות לצרכיי מס זה לא פשוט. אנחנו בהליכי שינויים. אך קו הגבול רגיש. יחד עם זאת, אין לנו שום כוונה וסיבה לנעוץ כידונים במקומות הלא נכונים, כי המגזר העסקי נושא בעיקר הנטל והתעסוקה במשק". 

 

     ח"כ אלעזר שטרן (התנועה): "חברה שלא מחלקת אחוז מהדיבידנד שלה אחרי שנה שתשלם מס על הצבירה. יש מדינות בהן יש מס ולא ניתן להחזיק את צבירת הרווחים לאורך זמן רב על-מנת להתחמק ממס על דיבידנדים".       

               

     ח"כ מיכל בירן (העבודה): "נטל המס איננו פרוגרסיבי. העלאת מס הכנסה לכולם ב- 1.5% זה רגרסיבי לחלוטין".    

                 

     ח"כ אראל מרגלית (העבודה): יש שתי בעיות עם מבנה המשק בעוצמה הכלכלית ואיך מתחלקת; חוסר שוויון גיאוגרפי וסקטוריאלי. יש מקומות שיכולים לצמוח בצורה דרמטית וכל פעם שמורידים עוד מישהו מתחת לסף העוני מגדילים את עלויות התמיכה בו. צריך להכניס את מערכת הביטחון למכלול הזה. חייבים לבחון איפה החברה הישראלית מקבלת דיבידנד גבוה ואיפה לא. איפה נוצרות חברות חדשות ויש עוד עבודה ואיפה ממש לא וזה בזבוז משאבים. גורמים פרזיטיים שאינם תורמים למשק באמצעות חוק עידוד השקעות הון. יעד הגירעון ל- 4.65% איננו ריאלי ואם לא נעמוד בו נענש ברמה הבינ"ל.

 

     ח"כ יצחק כהן (ש"ס): לאחרונה יש מגמה של מאבק במגזר העסקי ועליכם להרגיע את הרוחות בנושא, כי התקפה פרועה על המגזר העסקי, תביא לבריחה של חברות ובעלי עסקים וכולנו ניפגע מכך. הפופוליזם נתפס בעיתונות אך ייפגע במשק ובחברה בסוף.          

             

     ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו): נרצה לקבוע רף שממנו והלאה בלבד יעלו את המיסוי. הציגו לנו את ההשפעות. וכן מס רכישה על דירה יחידה. יש כאן מס כפול. אדם לא צריך לשלם קנס על הגדלת המשפחה. צריך לבחון 'דלתא' מעין מס שולי על תוספת חדר ולא לשלם מס רכישה החל מהשקל הראשון על דירה משופרת.