​בצל אי הוודאות הפוליטית, מתחילים לעבוד על התקציב:

 בישיבה ראשונה של ועדת הכספים על התקציב: הרווחה

 

 

 

 

     סלומינסקי פתח בהבעת זעזוע מהפיגוע בשכונת הר-נוף בירושלים: "מזעזע איך בשם האל פוגעים במתפללים בבית כנסת. אנחנו שולחים איחולי החלמה לכל הפצועים ותנחומים למשפחות ההרוגים". על שיתוף הפעולה עם שר הרווחה אמר: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה על הקמת מכון לחקר העוני, במגמה שלא רק לסייע ביומיומי אלא לנסות לאתר דברים שיאפשרו להוציא אדם ממעגל העוני ולייצור מתודות מעשיות לכך".

 

     שר הרווחה, מאיר כהן (יש עתיד): "תקציב משרד הרווחה גדל משמעותית ולאחר שנים שהיה משרד זניח, כיום קולו של משרד הרווחה נשמע הרבה יותר. עיקריי המאמצים מרוכזים בהתמודדות עם העוני. פועלים לפטור רשויות חלשות מהמצ'ינג (השתתפות במימון פעולות רווחה (א"ק)). המשימה שלי, שב- 2016 יבוטל המצ'ינג ברשויות מאשכול סוציו-אקונומי 1-2, שלא רק שאין להן יכולת לתת את חלקן; 25%, הן לא מקבלות את מה שמגיע להן. ברשויות החזקות יש התנגדות לדיפרנציאציה בהשתתפות הרשויות. יעדי המשרד; לשקם אנשים שנמצאים בחסותנו. טיפול בעוני והדרה של אוכלוסיות, בקשיי תפקוד ואבטלה, למרות שאנו לא משרד העבודה. המצב ביישובים הבדואיים בעיקר הוא הגרוע ביותר, גם בגלל עניינים תרבותיים, ועכשיו זה מתחיל להשתנות".

 

     כהן הוסיף: "תפוח האדמה הלוהט של העוני קשור לכל משרדי הממשלה. יש לחזק את מערך העובדים הסוציאליים. יש להוריד מכתפיהם את עניין הוצאת הילדים ולתקצב משפחות שתוכלנה לערער. חוקי האומנה, ברוב מדינות העולם; 80% מהילדים הולכים למשפחות אומנה ורק 20% לפנימיות ובישראל זה בדיוק הפוך". לבסוף ציין כי בעניין ניצולי שואה: "תוספת של 1 מיליארד ₪ שלא מתקציבו אך בפיקוח משרד הרווחה".

 

     מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, הדגיש את "מרכזיות המאבק בעוני, כולל פיתוח מדיניות וכלי התמודדות, מענה לבני נוער ונשים מנוצלים בזנות, היערכות לאומית לגידול בשיעור האוכלוסייה המבוגרת, יישום דו"ח סילמן לאומנה, סיוע לאנשים עם חסמים תעסוקתיים, פיתוח שירותים קהילתיים לבעלי מוגבלויות, פיתוח הקהילה בעוטף עזה, כלקח מצוק איתן לגבי מיקומן של העובדות הסוציאליים בעת חירום. הן נותנות מענה מהיר לאוכלוסייה. המשך יישום הרפורמה בעניין העובדים הסוציאליים".

 

     מנהל אגף תקצוב במשרד הרווחה, חנן פריצקי: "תקציבי המשרד גדלו ורוב התקציב, קרוב ל- 6 מיליארד ₪  להפקת שירותי רווחה. התקציב גדל מ- 4.8 מיליארד ₪ ב- 2012 ל- 6.1 מיליארד ₪ ב- 2015, בכל הנוגע להפקת שירותי רווחה. 5.5 מיליארד ₪ הולכים למתן שירותים לאוכלוסיות רווחה, שכר העובדים הסוציאליים עומד על 669 מיליון ₪, הפעלת מעונות ממשלתיים 342 מיליון ₪, שכר עובדי המשרד: 387 מיליון ₪. תוספות מרכזיות ב- 2015: טיפול בנוער בסיכון: עוד 80 מיליון ₪, טיפול ממוקד במשפחות במצוקה עוד 240 מיליון ₪, טיפול במוגבלים וחוסים במצבי סיכון עוד 220 מיליון ₪".     פריצקי סקר את התקציבים השונים והמרכזיים בהם: "ילדים ונוער בסיכון 1.44 מיליארד ₪, פיקוח ומטה: 546 מיליון ₪, שיקום עוברי חוק ומכורים: 549 מיליון ₪, אנשים עם מוגבלויות: 2.34 מיליארד ₪, סיוע למשפחות: 168 מיליון ₪, סיוע ותמיכה בזקנים: 243 מיליון ₪".

 

     ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "בעיה קשה היא הניסיון להוציא למיקור חוץ שירותי רווחה. רווחה לא ניתן לנהל ע"י גופים פרטיים שכל מטרתם למקסם רווחים".    השר כהן השיב: "אני מתנגד למגמה להפריט הרבה שירותים תוך תקצוב לא ריאלי. זה נושא שיש לתקן".       

 

     ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "דו"ח של ארגון UNICEF קבע ש- 35% מילדי ישראל חיים בעוני, זה מצריך להגדיר מצב חירום ללאומי. אין התייחסות בתקציב המשרד ליישום מסקנות אללוף למאבק בעוני. השר מדבר על הרבה רפורמות אבל אח"כ לא רואים ביטוי לכך בספר התקציב. מענקי עבודה מועדפת עליה הוכרז ולא יוצאת אל הפועל וכד'".        

 

     ח"כ מיכל רוזין (מר"צ): "אסור שיהיה פער בטיפול באוכלוסיות קשת בגלל מקום מגורים. במקרה של תל-אביב, העיר אמנם עשירה, אך יש בה לא מעט אזורים חלשים מאוד". לגבי פעולות המשרד אמרה: "צריכים לדבר לא רק על העוני הקיים אלא איך מגיעים למצב הזה. מקצצים שנים בתשלומי ההעברה, שהם מהנמוכים ב- OECD".       

 

    ח"כ באסל גטאס (בל"ד): "סך כל הצרכים של האוכלוסייה הערבית צריך להיות מתוקצב הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה עקב גודל הבעיות הלא-פרופורציונלי לשאר האוכלוסייה".       

 

    ח"כ יצחק כהן (ש"ס) בירך את השר כהן ואמר ש"כראש רשות לשעבר הוא יודע מהן בעיות רווחה" וקרא לו "לפעול במרץ לקיים דיפרנציאציה בהשתתפות הרשויות בפעולות רווחה. יש לתקצב את נושא הסיוע לרשויות בתחומי הרווחה בבסיס התקציב על-מנת לרדת מהשוויון בין הרשויות. פחות מ- 10% מתקציב המדינה הולכים לטיפול ב- 30% מהאוכלוסייה שנמצאת מתחת לקו העוני".        

 

     ח"כ סתיו שפיר (העבודה) דיברה על המצב הקשה בהוסטלים: "השכר הנמוך של העובדים בהוסטלים שעושים את העבודה הכי קשה הוא מחפיר. בגלל זה מגיעים עובדים ללא הכשרה. חסר תכנון עתידי בתקציב המשרד. למשל, ניתן לזהות מגמות וכיוון אצל ילדים במשפחות עוני ומצוקה, וברור שבגיל 18 יידרש למצוא להם מסגרת מתאימה". השר כהן: "בפעם הראשונה אנחנו מכשירים מדריכים בהוסטלים ומקצים לכך משאבים".  

              

     ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "המצב במגזר הדרוזי הוא קשה מאוד. רוב המשפחות מתבססות על מפרנס אחד, בעיקר בגלל הריחוק ממקומות עבודה, שכן רובנו בצפון. אצלנו רוב הקשישים בארץ והנטל על המשפחה וכך גם ילדים עם פיגור, שהמשפחות מתמודדות עם הוצאות גדולות. התקציב למגזר הדרוזי הוא קשיח ולא נבדקים די הצרכים האמיתיים די הצורך. יש לשנות את התפיסה ביחס למגזר".     

 

     ח"כ שמעון סולומון (יש עתיד) חזר על בעיית המצ'ינג: "השיטה הזו העשירה את העשירים והורידה עוד יותר לעוני את העניים, שלא יכלו לקבל את התקציב שיועד להם, כי לא יכלו להביא את חלקן".     

 

     ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אין בתקציב הנוכחי מהפכה בנושאי הרווחה והשירותים החברתיים בניגוד לאופוריה כאן. העלייה בתקציב היא רגילה כמו כל גידול תקציבי אחר". גפני הביע תרעומת על "היחס לחרדים והמצב החוקי שיוריד רבים מהם לסף רעב".