​

לחיזוק שיתופי הפעולה האקדמיים עם ארה"ב:

ועדת הכספים אישרה חוק שייתן מעמד משפטי מוסדר ופטורים ממיסים לקרן חינוך לשיתופי פעולה מחקריים-מתקדמים בין ארה"ב לישראל

חברי ועדת הכספים: "רואים חשיבות בחיזוק והעמקת הקשרים האקדמיים עם ארה"ב ועם מדינות מתקדמות אחרות"

     ועדת הכספים אישרה הבוקר (ג') פה-אחד, לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שנועדה להסדיר את המעמד החוקי של קרן חינוך לשיתופי פעולה אקדמיים בין ארה"ב לישראל, 'קרן פולברייט'. פעילות הקרן ושיתוף הפעולה המדעי במסגרתה בין סטודנטים, מרצים וחוקרים משתי המדינות, היא בעלת חשיבות רבה ומאפשרת לסטודנטים, בעיקר בתארים מתקדמים ופוסט-דוקטורנטים מישראל, גישה למקורות הידע והמחקר הטובים ביותר בעולם ובמקביל, מאפשרת לחשוף בפני העולם את הידע, האיכות והמצוינות הישראלית שזוכות להערכה רבה. החוק נותן תוקף חוקי להסכם הבין-מדינתי בין ארה"ב לישראל במסגרת קרן החינוך, באופן שייקל על פעילותה השוטפת, זאת בין השאר ע"י הפיכת הקרן לאישיות משפטית בפני עצמה כאן בישראל, כפי שהדבר בארה"ב, וכן ע"י הסדרת נושא הפטור ממיסים המוענק לקרן.

     הפטור ממיסים יינתן בפועל לאזרחי ארה"ב ומלגאים אמריקאים בישראל והוא כולל פטור מארנונה, ממע"מ ופטורים מסוימים ממס הכנסה לאזרחי ארה"ב הפועלים בישראל במסגרת הקרן. החוק קובע שכל הנכסים של הקרן, רהיטים, ציוד, אספקה ומצרכים לשימושה הרשמי של הקרן יהיו פטורים בישראל מכל סוגי המס. כן כל הכספים והנכסים המשמשים לצרכי הקרן וכל פעולותיה הרשמיות, היו פטורים ממיסים, כולל ארנונה, למעט היטלים או אגרות שונות.

     סמנכ"ל קשרי חוץ במשרד החוץ, רפי גמזו, הסביר את הקרע ואת תכלית החוק: "המצב החוקי כיום הוא כזה שזה פועל באופן שהופך את הקרן ליותר מדי אמריקאית ופחות מדי ישראלית, וככל שיש לה פחות ישות משפטית ישראלית היא פועלת יותר כשלוחה של שגרירות ארה"ב. יש רצון מהצד האמריקאי שהקרן תוסדר משפטית בישראל. עד היום לא עמדנו בהבטחתנו לשגריר שפירו, לעשות זאת. יש להם עניין שברבות השנים אנחנו נשתתף יותר כספית. מדי שנה כמיליון ומאתיים אלף דולר מועברים לקרן מארה"ב ומצדינו 200 אלף דולר שאנחנו מעמידים ככסף ישראלי, אך בפועל זה בא מריבית שנתית מ- 5 מיליון דולר שהופקדו באוצר מכספיי הסיוע האזרחי שישראל מקבלת מארה"ב. עוד 100 אלף דולר בשנה באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) שנותנת 550 אלף דולר לפוסט דוקטורנטים ומשרד החוץ נותן כרבע מיליון ₪ מדי שנה, כך בנוי תקציב הקרן בשנה".

     גמזו הוסיף, ש"הקרן פועלת בדומה לקרנות משותפות אחרות עם מדינות כמו גרמניה. במקרים אלו הקרנות עברו לסטטוס של תאגיד וגם במקרה של הקרן הזו עם ארה"ב, זה יהיה יותר בריא לכל השותפים". לשאלת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וחברי ועדה נוספים, עדכן גמזו את הוועדה בנתונים שונים אודות הקרן ובין השאר, ציין ש"בקרן יש 10 עובדים והיא פועלת בתל-אביב, באותו בניין שבו פועלים השירותים של הדיפלומטיה הציבורית האמריקאית".  

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): זה לא רק עניין של כסף אלא העמקת הקשרים האקדמיים-המחקריים עם ארה"ב. זה מוסד מוכר בעולם כמקדם את הקשרים בין המדענים עם ארה"ב, בעיקר ישראלים שיכולים להשתלב במחקר ובפוסט-דוקטורט בארה"ב. מדובר בתהליך מובנה של בחינת המועמדים וברגע שאתה מתקבל סימן שאתה חוקר מצטיין. זה לא רק עניין של כסף, זה פותח דלתות בארה"ב עבור חוקרים ישראליים, במיוחד בחלק הראשון של הקריירה שהוא כל-כך קשה. מעבר לכך, לגבי החוק, חייבים להסדיר את הדברים האלה, עם כל המדינות, כל ההסדרים, זה גם מקבע את הדברים לאורך זמן. הצורך להסדיר את זה חוקית הוא גדול וקיים".

     נציגת הלשכה המשפטית במשרד החוץ, עו"ד רעות ימין, הסבירה שתחילתו של החוק היא רטרואקטיבית משנת 2000, כי אנחנו מחזיקים בידינו מכתב של עיריית תל-אביב לפטור מארנונה לקרן, כשבד"כ פטור מארנונה חייב להינתן במסגרת חקיקה ועל-כן אנחנו מסדירים את עתה את הפטור, שכאמור ניתן לקרן ע"י העירייה כבר משנת 2000".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים