​

האוצר מציג: התכנית הכלכלית התלת-שנתית (הנומרטור)

חברי ועדת הכספים מפקפקים בטוהר הכוונות מאחורי הנומרטור

יו"ר ועדת הכספים גפני: "הנומרטור יהיה התירוץ שיירצו לפסול יוזמות חברתיות"

האוצר: "כלי כלכלי חשוב לריסון תקציבי"

     כרקע מקדים לדיוני התקציב, הציגו הבוקר (ד') אנשי האוצר, את התכנית הכלכלית התלת-שנתית (הנומרטור) שעפ"י חוק ההסדרים האחרון שאושר בנובמבר 2015, אמורה ללוות מעתה כל הצעת תקציב. מדובר במסגרת הכלכלית לשלוש השנים הבאות, שקובעת את המסגרת הפיסקאלית של הוצאות הממשלה. עפ"י הנומרטור, כל חריגה מההוצאה הקבועה מראש במסגרת התקציב המאושר וכל התחייבות חדשה, יכולה להיות מאושרת רק אם יימצא לה מקור תקציבי שלא יביא לפריצת המסגרת הפיסקאלית התלת-שנתית. חברי ועדת הכספים הביעו את החשש, שמא תחת האצטלה הכלכלית-מקצועית, מסתתרת כוונה להגביל יוזמות חקיקה חברתיות בכנסת. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "בסוף, הנומרטור יהיה התירוץ לפסול תכניות ויוזמות של מי שרוצים לחסום והתירוץ לאישורן של יוזמות של מי שרוצים בייקרם".

     הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, הציג בפני הוועדה תמונת מצב עדכנית לגבי מצב הכלכלה והסחר העולמי וההשפעות שלהם על המשק המקומי. מהמצגת שהציג עולה, כי הכלכלה העולמית מתאפיינת בשנים האחרונות בחוסר יציבות גיאופוליטית, בהאטה בנתוני הצמיחה, בהאטה בגידול בפיריון, גידול בחוב הציבורי ועלייה בסבירות להתרחשות תרחישי קיצון. כל אלו לדבריו, "מחייבים שהממשלה בישראל תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה ובין השאר מבלי לפרוץ את המסגרות הפיסקאליות, היינו ריסון כלכלי-תקציבי". נוה אמר, כי "במהלך כל שנת תקציב הממשלה מחליטה על הוצאות נוספות ולא תמיד מציעה מקורות מימון ואז נוצרים פערים בין ההוצאה בפועל ליעדים שנקבעו. מאז אישור הנומרטור בחוק ההסדרים האחרון, הכיוון הוא של צמצום הפערים ואנחנו נתכנס לקראת התייצבות תוך מספר שנים עקב ירידה בהיקף התחייבויות העבר".

     ברמה המקומית אמר נוה, כי "העלייה בשכר במהירות גבוהה מהעלייה בפיריון, מהתפוקה, שמתרחשת בשנתיים האחרונות, כמו העלאת שכר המינימום והסכמי שכר אחרים, משמעותה התחייבויות גדולות יותר שמחייבות להתכנס, אחרת הרווחיות של התעשייה תרד וכך גם היכולת לייצא ואף למכור בשוק המקומי. במצב כזה גם הביקוש לעובדים יירד. גם במקרה הזה, על הממשלה להתכנס למסגרת הכלכלית המתוכננת על-מנת למנוע זעזועים. גם הצמיחה בענף ההיי-טק נבלמה. מודל הצמיחה בישראל השתנה וכיום יש יותר גידול בצריכה וביבוא, תוך חולשה בייצוא ובהשקעות. הייצוא ב- 4 השנים בממוצע הוא בערך אפס וזה בעייתי".

     סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, יעל מבורך, הסבירה את הרציונל מאחורי הנומרטור: "בעבר ערב הגשת התקציב הממשלה היתה נתקלת בצבר גדול של התחייבויות עבר שהיקשו על פעולתה. עתה, הנומרטור הוא כלי מרסן שמאפשר לה לקבל תמונת מצב כלכלית עדכנית פעמיים בשנה לגבי היקף ההתחייבויות הקיימות. הנומרטור מונע את התמריץ הפופולרי מאוד בממשלה לדחות החלטות ולהוסיף הוצאות. גם כשדוחים דברים, בסוף זה מגיע ואותו תמריץ פופולרי להתחייב עוד ועוד, חוזר כעבור כמה שנים בצורת חורים שחורים בתקציב, הגדלת גירעון. אז בסה"כ המנגנון הזה בא לומר, שלא נקבל החלטות מבלי שנדע איך נממן אותן. זה לא דבר שהומצא על-ידינו והוא קיים כבר בארה"ב ובמדינות נוספות".

     עוד ציינה מבורך, כי "בכל מקרה, כדי לממן הוצאה חדשה, יש לבחור או להעלות מיסים או להגדיל את החוב, כי אין פתרונות קסם וזה לא משנה אם יש או אין נומרטור. הכלי הזה רק מאפשר לממשלה לקבל תמונה עדכנית של המצב ומחייב קבלת התחייבויות מרוסנת".

     חברי הכנסת לא הביעו התנגדות לעיקרון של הצורך בריסון ושמירה על היציבות הכלכלית אך הביעו את החשש שהאופן שבו פועל הנומרטור, תחת מרחב שיקול דעת של הממשלה, יפחית משמעותית מכוחה של הכנסת.

     ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "אנחנו רוצים ריסון. גם אנחנו בעד עמידה ביעד הגירעון, אך בפועל אנחנו יודעים איך זה יעבוד. אם יבוא חבר קואליציה עם דרישה מסוימת, המערכת תתיישר לפיו, בעוד שיוזמות חקיקה חברתיות של האופוזיציה ייחסמו. מעבר לכך, איך תגיב המערכת במקרה של הוצאה מחויבת המציאות, למשל בעקבות גל עלייה גדול של 100 אלף איש מצרפת? מן הסתם במקרה כזה הממשלה תיתן את המענה הנדרש, אבל החקיקה של הכנסת תיפגע מאוד. הנומרטור כובל את ידיה של הכנסת, מפקיע את הריבונות שלה. אנחנו רוצים להעביר חוקים בעלי משמעויות תקציביות לטובת החברה. זוהי השליחות שלנו, לחוקק גם כשיש עלות תקציבית והמשמעות שזה מנטרל אותנו. יעילות היא חשובה, אך לא בכל מחיר. אנחנו רוצים להיטיב עם הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה נכים, קשישים. אלא שבכל מה שנוגע לענייני רווחה ישלפו את הנומרטור".

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "פחות חשוב המנגנון, חשובה בעיקר המדיניות ואם יש ראש ממשלה וממשלה ללא רגישות חברתית זו בעיה. יש מקום לנומרטור ויש חשיבות בריסון אבל דווקא התקציב הדו-שנתי שמתכוונים להביא מייתר ומרוקן את הנומרטור מתוכן, שכן לא ניתן לחזות באמת שנתיים-שלוש קדימה. הבנק העולמי אומר מפורשות וכך גם עולה מהמצגת של האוצר, שלא ניתן כיום לבצע תחזיות צמיחה, הכנסות וכד' לעוד שנתיים שלוש קדימה". טרכטנברג, קבל על האופן שבו מבוצע כל תהליך בניית התקציב והקביעה של הנומרטור, כשהכנסת היא שחקן משני בלבד בעניין. לדבריו "לא יכול להיות שנקבל רק את התוצאה הסופית וכל עבודת המטה המקצועית כבר נעשתה. צריך דיון משמעותי שישליך על קבלת ההחלטות. הכנסת תמיד בקרב מאסף לאחר שהמסגרת כבר אושרה ממשלה. לא יתכן שלכאן רק באים לדווח, נדרש דיון אמיתי כאן בוועדת הכספים".      יו"ר הוועדה גפני קיבל את דבריו של ח"כ טרכטנברג וקרא לו לחזור לוועדה עם הצעת תכנית קונקרטית והוא יידון בה בוועדה.

     גפני הודיע בסיכום הדיון, כי בכוונתו "להמשיך את הדיון ואולי אף (בהמשך להצעת ח"כ טרכטנברג (א"ק)) ועדת הכספים תגבש הצעה משלה למסגרת הכלכלית התלת-שנתית. בהחלט ייתכן שבסופו של יום הנומרטור ישמש כלי להגיד כן למי שחפצים בייקרו ולהגיד לא למי שלא אין חפצים בייקרו". "ברור שהכל יכול להשתנות ולמשל אם פתאום סיעה מסוימת תביע נכונות להיכנס לקואליציה ייפרצו בשבילה את המסגרות" אמר ברומזו על מה שיקרה במידה  שסיעת המחנה הציוני תיכנס לקואליציה. "בכל מקרה הוועדה תשוב ותדון בנושא הנומרטור ותקיים דיון מקצועי על המסגרת הכלכלית ועל מבנה ההוצאה הממשלתית לשנים הבאות" אמר גפני.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים