מתוך כוונה לעודד את הצמיחה, בין השאר ע"י הבאת חברות זרות לישראל:
ועדת הכספים אישרה את הפחתת מס החברות מ- 25% ל- 23%
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "יש במהלך הזה אלמנטים חיוביים שעשויים להגביר את הצמיחה במשק"
ועדת הכספים אישרה הערב (ד') את הפרק בחוק ההסדרים העוסק בשינוי מדינות המס. עפ"י החוק שאושר, מס החברות ירד משיעור של 25% ל- 23% בשתי פעימות וזאת, עפ"י האוצר, על-מנת לעודד הגעת חברות זרות לישראל ולעידוד הצמיחה במשק. הפעימה הראשונה תצא לפועל ב- 1.1.17 ל- 24% והשנייה, שנה לאחר-מכן ב- 1.1.18 ל- 23%. באותו הקשר מופחת בהתאמה מבחינת הזמנים גם המס על השבח הריאלי של נכסי מקרקעין של חברות מ- 25% ל- 23%. עלות החוק בהיבט של הפסד הכנסות ממיסים: 1.8 מיליארד ₪ בשנה. שינוי נוסף שקובע החוק הינו בהפחתת שיעור מס ההכנסה על ליחידים. המהלך הזה נועד על-מנת לעודד תעסוקה. מהות השינוי הינה ריווח מדרגות המס, כך שבכל מדרגת מס, תשלום המס של אותה מדרגה ייעשה בשכר הקצה העליון שלה. כמו-כן החוק קובע העלאה של מס הייסף, על מי שמשתכרים שכר גבוה במיוחד מ- 2% ל- 3% ורף השכר להתחלת תשלום מס ייסף יירד מ- 800 אלף ₪ ומעלה בשנה ל- 640 אלף ₪ בשנה. להלן מופיעה טבלה המתארת את שינוי המס ליחידים.
אנשי אגף התקציבים באוצר הסבירו את תכלית החוק: "הורדת מס החברות בשתי הפעימות ל- 24% מ- 2017 ו- 23% מ- 2018, היא יוזמה שבאה על רקע נתוני הצמיחה החלשים בשנה האחרונה והתחרות הגוברת בעולם על הבאת חברות זרות. המהלך אמור לעודד את הצמיחה במשק כבר בטווח הזמן הבינוני. במקביל, שינוי מדרגות המס על עובדים על-מנת לעודד תעסוקה. הכוונה היא לרווח את מדרגות המס, כך שבכל מדרגת מס, תשלום המס של אותה מדרגה ייעשה בשכר הקצה העליון שלה. כמו-כן העלאת מס הייסף באחוז אחד. מס חברות זהו המס שהכי פוגע בצמיחה וההורדה שלו הכי מעודדת צמיחה. מס החברות כיום על 25%. כל אחוז הפחתה מורידה הכנסות ממיסים ב- 900 מיליון ₪, כלומר סה"כ 1.8 מיליארד ₪. במס הכנסה על יחידים משתנים שני דברים: התקרות מתרווחות, כך שנטל המס פוחת. למשל 10% משכר של 5,221 ₪ וישולם עד 6220 ₪. הנטל על הפרט יופחת ויפגוש כל מדרגת מס בשלב הגבוה של השכר שלו".
בעניין המס על יחידים הסבירו: "פעם אחת נוגעים באחוזים ופעם שנייה נוגעים בסף. במדרגה הראשונה למשל, 5,221 ₪ תעבור ל- 6,220 ₪ ועד אז ישלמו מס אך 10%. כלומר מרווחים את מדרגת המס, היינו מעלים את סף המס. כלומר עד 6,200 תישאר ב- 10% מס". בדיון הוצגו הנתונים לגבי כל מדרגות המס: לאחר המדרגה הראשונה, מ- 6,221 ₪ עד 8,290 ₪ מס בשיעור 14%. מ- 8,291 ₪ ועד 13,680 ₪ 20%, מ- 13,861 ₪ ועד 19,800 ₪ 31%, מ- 19,801 ₪ עד 41,410 ש"ח 35% ומכל שקל נוסף: 47%.
לגבי מס הייסף, הכוונה להכנסות של מ- 53,333₪ בחודש ומעלה, במחירי 2016: 640 אלף ₪ שנתי, מס נוסף על חלק ההכנסה העולה על הסכום הזה בשיעור של 3% במקום 2% שהיה עד היום. זאת במקום 2% שהיו עד כה על חלק ההכנסה שעלה מעל לשכר חודשי של 66,666 ₪ או 810,720 ₪ שנתי במחירי 2016.
להלן טבלאות המתארות את שינויי המס לגבי יחידים:
| הכנסה שנתית (וחודשית) קיימת | שיעור המס הקיים | הכנסה שנתית (וחודשית) לפי התיקון המוצע | שיעור המס המוצע |
עד 62,640 (עד 5,220 חודשי) | 10% | עד 74,640 (עד 6,220 חודשי) | 10% |
מ-62,641 עד 107,040 (מ-5,221 עד 8,920 חודשי) | 14% | מ-74,641 עד 107,040 (מ-6,221 עד 8,920 חודשי) | 14% |
מ-107,041 עד 166,320 (מ-8,921 עד 13,860 חודשי) | 21% | מ-107,041 עד 171,840 (מ-8,921 עד 14,320 חודשי) | 20% |
מ-166,321 עד 237,600 (מ-13,861 עד 19,800 חודשי) | 31% | מ-171,841 עד 238,800 (מ-14,321 עד 19,900 חודשי) | 31% |
מ-237,601 עד 496,920 (מ-19,801 עד 41,410 חודשי) | 34% | מ-238,801 עד 496,920 (מ-19,901 עד 41,410 חודשי) | 35% |
| מכל שקל נוסף | 48% | מכל שקל נוסף | 47% |
בעניין מס הייסף, כאמור על משכורות של למעלה מ- 800 אלף ₪ בשנה, במחירי 2016 מעל 810,720 ₪ בשנה, הכנסה חודשית של כ- 66,666 אלף ₪, המס הוא 2%. בחוק שאישרה הוועדה היום, רף ההכנסה לצורך מס ייסף יירד ל- 640 אלף ₪ החל מ- 1.1.17, קרי משכורת של 53,333 ₪ בחודש והוא יעמוד על 3%.
במהלך הדיון התעוררו חילוקי דעות בין חברי הכנסת, בעיקר בין חברי אופוזיציה שהתנגדו לחלק מהשינויים לבין חברי הקואליציה. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "מדובר בסכומי עתק שהמדינה מפסידה מהחוק הזה והשאלה איזה חלופות נבדקו? אומר האוצר שזה יעודד צמיחה, אך במקום באמת לגרום לצמיחה ע"י ייעול ועידוד עבודה ותעשייה, מחזקים דווקא שחקנים חזקים, מהלך שלא בהכרח ישיג את המטרה המיוחלת. אולי יביא צמיחה השאלה כמה כסף אנחנו שמים בזה. אם למשל, היינו משקיעים ברווחה, האנשים שהיינו מחזקים אולי היו מוציאים יותר ותורמים לצמיחה". רוזנטל קרא לאוצר "אם כבר להוריד מס אז למה לא להוריד את המס על המשקיעים בבורסה על-מנת לעודד את המסחר בבורסה??!". נציג אגף תקציבים, איליה כץ: "כדי לממן את הורדת מדרגות המס הנמוכות היינו צריכים להעלות במשכורות גבוהות וגם ברווחי הון".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "לא בטוח שזה אכן מביא עוד חברות זרות למדינה. מצד שני, בעוד מוותרים כאן על הכנסות גדולות מאוד, אני קורא ידיעה שמחר יובא קיצוץ לוועדה הזאת של 2.2 מיליארד ₪, וסה"כ בתקציב 2016 הקיצוץ כבר קרוב ל- 7.4 מיליארד ₪, שזה קיצוץ רוחבי עצום, וזה אומר פחות מיטות בבתי חולים, פחות כיתות וכד'".
ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו): "האם יש לנו עודף בתקציב? כי לא יכול להיות שמוותרים על 2.2 מיליארד ₪ בשנה לאוכלוסייה הכי חזקה, קרי לממן את החזקים על חשבון החלשים, כשרוצים למסות פיצויי פיטורין שנועדו לימים שחורים. כאשר בתקציב הקודם פגענו בחיסכון לפנסיה, אז איפה האיזון? ההפחתה הגיונית כשאנחנו בפריחה כלכלית אך לא במצב של היום, היום הפחתה משמעותית ומחר קיצוץ רוחבי שזה רווחה, שיכון אולי הדיור הציבורי, אולי בפנימיות וכד', בשביל לממן מתנה לקבוצה הכי חזקה במדינה. אין פה שום היגיון לוותר על כמעט 4 מיליארד ₪ תוך ויתור על שירותי רווחה, חינוך ובריאות. שהפעולה לא תבוא על חשבון החלשים".
מנגד אמר ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "לצד זה יש את גישת הכלכלה החופשית, אני יכול לתת רווחה לנזקק בעוד 100 ₪, אך מצד שני יכול להגדיל את העוגה כולה ע"י צמיחה והגדלת הכנסות מצמיחה ואז לממן הרבה יותר את הרווחה. יש תמהיל בין הגדלת ההוצאה האזרחית, כולל ה- 400 מיליון ₪ שהוספנו לבריאות ועוד לצד זה שכדי לייצר צמיחה לעודד את האזרח ע"י הורדת מס הכנסה וכן הורדת מס חברות. הקצאה יעילה יותר של תקציבים למטרות חברתיות. בבריאות שמנו יותר, בשיכון, בשיקום שכונות, בתחבורה, בחינוך ועוד".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיכם את הדיון על החוק ואמר: "החוק הזה בא להפחית מיסים ועלותו גבוהה, גם מס חברות וגם מס על היחידים ייגרמו לכך שיותר חברות יהיו כאן ויותר ייצאו לעבודה. יש כאלה שטוענים שהכספים האלה, אם היו הולכים לכיוונים אחרים להוצאות חברתיות למשל, זה היה טוב יותר למשק ותורם לחברה. זו כבר שאלה של סדרי עדיפויות. יש בחוק הזה אלמנטים חיוביים מאוד שעשויים להביא להגברת הצמיחה במשק. יחד עם זאת, אני לא זה שהביא אותו אלא הממשלה. אני לא אחתום על חוק ההסדרים אלא לאחר שיחה עם שר האוצר לגבי כלל המדיניות והשגת המטרות הכלכליות מחד, תוך דאגה לחברה האזרחית".
לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה
אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים
