כניסה
ד' בתשרי תש"פ
3 באוקטובר 2019
הכנסת ה-21, מושב ראשון, פגרת בחירות
the knesset

חדשות הוועדה
לרשימת ההודעות

הדפסה


ועדת הכספים אישרה את תקציב ועדת הבחירות המרכזית ל- 2017-2018 - סה"כ 39.5 מיליון ש"ח


12 בדצמבר 2016, י"ב בכסלו תשע"ז, בשעה 13:30

 

 

 

 

 

תקציב למקרה שהבחירות יוקדמו:

ועדת הכספים אישרה את תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 ל- 2017-2018

חבר ועדת הכספים, ח"כ טרכטנברג: "לקצר דרמטית את פרק הזמן לקיום בחירות. המדינה לא יכולה להיות משותקת לאורך זמן"

 

 

    

     ועדת הכספים אישרה הבוקר (ב') את תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 לשנים 2017-2018. בכל אחת משתי השנים יעמוד התקציב על 19 מיליון ₪ עם אפשרות להתחייב לעוד 1.5 מיליון ₪ ב- 2017. התקציב גדל בהשוואה ל- 2016 ב- 4.5 מיליון ₪ וזאת בשל התייעלות והכנסת מערכות מחשוב לתהליכים הפנימיים בעבודת ועדת הבחירות. חברי ועדת הכספים אישרו את תקציבה פה-אחד, קואליציה ואופוזיציה. חבר ועדת הכספים, ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) קרא לאנשי ועדת הבחירות המרכזית לפעול על-מנת לקצר משמעותית את פרקיי הזמן של מערכות הבחירות לכל היותר לחודשיים ימים. טרכטנברג: "בשנים האחרונות אנחנו עדים למערכות בחירות תכופות ובכל פעם המדינה משותקת במשך כחצי שנה, שלושה חודשים עד קיום הבחירות ואח"כ עד הרכבת הקואליציה והממשלה ועד אישור תקציב המדינה. חייבים לקצר את פרק הזמן מההכרזה על בחירות ועד הבחירות עצמן כפי שנהוג במדינות אחרות".

 

     מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, הציגה את תקציב הוועדה וציינה, כי ועדת הכספים מאשרת את תקציב ועדת הבחירות בנפרד מתקציב המדינה הכולל, על-מנת לשמור על עצמאותה של הוועדה שפועלת תחת  'נשיאות הוועדה' בראשות שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, יו"ר הוועדה". עדס ציינה, כי הוועדה אימצה את החלטת הממשלה (החריש עמוק (א"ק)) בנוגע לצמצום מספר סעיפי התקציב: "צמצמנו את מספר סעיפי התקציב שלנו מ- 14 ל- 7. התפקיד שלנו הוא לארגן את הבחירות לכנסת ולהיות ערוכים בכל עת שיוחלט על הקדמתן. הוועדה יוזמת המון פרויקטים ותהליכי ייעול. הגידול העיקרי בתקציב נובע מהפקת לקחים מהבחירות הקודמות, בעיקר בתחום תהליכי המחשוב. תקציב שנת בחירות הרבה יותר גבוה, הקודם לבחירות לכנסת ה- 20,  עמד על 242 מיליון ₪. ההתייעלות העיקרית בתחום מחשוב תהליכי העבודה של ועדת הבחירות, לא הצבעה אלקטרונית, אלא גיוס עובדי יום הבחירות, יו"ר ועובדי ועדות הקלפי. תוך 3 שבועות נרגע ההכרזה על בחירות מגייסים וממיינים 67 אלף עובדי ועדות קלפי ולקראת הבחירות הבאות צפויים להגיע להרבה יותר. לכן מערכת ממוחשבת מרגע קליטת המועמד. הכל יתנהל באמצעות המערכת הזו, הקליטה וגם ההכשרה וכד'. פרויקט רב-שנתי שעלותו בסה"כ 8.5 מיליון ₪, חלק מומן בשנה שעברה והיתר בשלוש השנים הבאות".

 

     עדס הוסיפה: "גם מערכת קלפי ממוחשבת שעבודת הקלפי תתנהל באופן ממוחשב. כיום כל מנהל קלפי מנהל את הכל ביומן ידני, על כל ההתרחשויות במהלך יום הבחירות והמטרה שהקלפי תנוהל באמצעות טאבלט, כולל פנקס הבוחרים. ביומן כותבים את כל האירועים. חלק מהעניין גם בעתיד האפשרות להצביע בכל קלפי ברחביי הארץ".

 

     לשאלת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), האם יאפשרו גם הצבעת ישראלים בחו"ל השיבה: "כרגע לא מדובר על הצבעת ישראלים בחו"ל. ההערכות מדברות על עלויות גבוהות מאוד, אומדן של למעלה מ- 100 מיליון ₪, עלויות מאוד מאוד גבוהות. מערך הובלות, הסברה, מערכת רישום להצבעה מראש וכד'". בעניין ההצבעות ברחביי הארץ וניהול ממוחשב של יום הבחירות הוסיפה עוד: "אם מערכת הקלפי תוכיח עצמה, נעשה עוד פיילוט". מבחינת כוח האדם בוועדת הבחירות המרכזית בשגרה, אמרה: "יש לנו 16 תקנים בוועדה, מחולקים על 24 עובדים, חלקם לפי שעות, חלקם בהיקפים של רבע ושליש משרה".

 

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "הסוגיה החשובה בהיבט של הבחירות היא 90 יום עד לקיומן. "התברכנו" בכך שמתקיימות בחירות לעיתים קרובות מאוד. בעצם המדינה משותקת לפחות חצי שנה ובפועל ביותר מזה. לא יכולים להרשות לעצמנו שיתוק מדינתי לתקופה כה ממשוכת ולכן צריך לקצר את פרקיי הזמן הללו. יזמתי הצעת חוק אך טרם הגשתי שלא בכפייה עליכם. אפשר לקיים כמו במדינות אחרות, ניתן לקיים בחירות תוך 30 יום, כמו באנגליה ואנחנו מדינה קטנה. צריך להשקיע לעשות המהלך המקדים שיאפשר את זה. אם רוצים אפשר גם תוך שבועיים. תבואו עם הצעה מה צריך מה צריך במ"י כדי לקיים בחירות תוך חודשיים אם לא תוך שישה שבועות".

 

     המנכ"לית עדס השיבה: "בחוק הבחירות לכנסת יש דברים שלא קיימים במקומות אחרים, כמו אישור רשימת הבוחרים ויש קושי בצמצום טווח הזמנים ולכן יש לבחון את כל הפעולות שבתוך 90 הימים הקבועים כיום בחוק. בכל-מקרה נבחן את האפשרויות לקצר באופן ניכר את הזמנים, ככל שהדבר יתאפשר".

 

     מרכיבים נוספים בתקציב ועדת הבחירות: הוצאות תפעול; 2.817 מיליון ₪ ב- 2017 ו- 2.45 מיליון ₪ ב- 2018, הוצאות ארגוניות 1.07 מיליון ₪ ב- 2017 ו- 1.03 מיליון ₪ ב- 2018, הכנות למערכת הבחירות; 4.03 מיליון ₪ ב- 2017 ו- 7.3 מיליון ₪ ב- 2018 ועוד.

 

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון בקוראו לעס ולאנשי ועדת הבחירות המרכזית "לקבל את הצעתו של ח"כ טרכטנברג, ולבחון קיצור זמנים משמעותי. יש חשיבות רבה למשק ולמדינה לקיצור משמעותי של משך הזמנים מהכרזה על הליכה לבחירות ועד לכינון ממשלה חדשה ואישור תקציב וחזרה להתנהלות שגרתית. על-כן חשוב מאוד לאפשר קיום בחירות בהקדם האפשרי מרגע ההכרזה עליהן".

 

 

 

 

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק והטוויטר של הכנסת

"​בחירות בתוך חודש וחצי מרגע ההכרזה". חבר ועדת הכספים, ח"כ מנואל טרכטנברג

 
   הקודם   |   הבא    
 
 
פרוטוקולים של דיוני הוועדה
שידורי הוועדה
דוחות הוועדה
סדר-היום של דיוני הוועדה
חומרי רקע לישיבות הוועדה
חדשות הוועדה
מסקנות הוועדה
ועדות משנה וועדות משותפות
הרכב הוועדה – היסטוריה
שינויים תקציביים שאושרו בוועדה
נוהל רישום לישיבות הוועדה
קוד לבוש, נגישות ודרכי הגעה
הרכב הוועדה
תחומי עיסוקה של הוועדה
צוות הוועדה ויצירת קשר
 
ועדת הכספים
חדר הוועדה, באגף הוועדות (קדמה), קומה 3, חדר 3750
 
 
 
2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור