יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תמיכה במערכת ההשכלה הגבוהה ובנציגיה בדיון ואמר: "כשיהדות התורה נמצאת בקואליציה תקציבי ההשכלה הגבוהה לא נפגעים וכשהיא בחוץ הם מקוצצים ואין זה יד המקרה. אם הייתי בממשלה הייתי לוקח מהעשירים ולא פוגע בהשכלה הגבוהה, למשל מעלה מס חברות". בתום הדיון החליט גפני, עם יתר חברי הוועדה, לאמץ את הצעתו של ח"כ דב חנין (חד"ש) "להתנגד לכל קיצוץ בהשכלה הגבוהה ולכל סטייה מהמתווה הרב-שנתי עליו סוכם עם המדינה".

 

     יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג: "ההשכלה הגבוהה היא מעמודי התווך של המדינה. ההי-טק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מס' 2 בעולם בפרסי נובל לנפש. עוד היא תורמת יותר מכל דבר אחר למוביליות חברתית. הבעיות; ירידה אבסולוטית במספר חברי הסגל ועקב כך גידול ביחס סטודנטים-סגל, מה שפוגע באיכות הסטודנטים, עלייה בגיל הממוצע של הסגל ועזיבת כ-25% מהחוקרים למוסדות המובילים בחו"ל. אין דבר יותר מסוכן מסטייה מהכיוון המתוכנן באמצע הדרך". כאמור, התכנית הרב-שנתית, שאמורה להסתיים בסוף שנת הלימודים תשע"ו.

 

     "יעדי התכנית" ציין טרכטנברג: "מעבר מהתרחבות כמותית למצוינות במחקר ובהוראה. מספר הסטודנטים גדל מאוד אך אבסולוטית התקציבים. יעדים נוספים; הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים והקמת מרכזי מצוינות. מבחינת התוספות התקציביות: בתשע"א תוספת של 620 מיליון ₪, בתשע"ז עוד 1.078 מיליארד ₪ במצטבר (341 מיליון ₪ בשנת התקציב עצמה) כאשר בתשע"ו התוספת צפויה לעמוד על עוד 2,030 מיליארד ₪ במצטבר (370 מיליון ₪ בשנת התקציב עצמה). התפלגות השימושים בתוספות התקציב: 39% לגיוס סגל נוסף והגברת המצוינות, 13% הגדלת ההשקעה בקרנות מחקר תחרותיות, 9% גידול סטודנטים באוכלוסייה הכללית, 7% הגברת הנגישות לחרדים ולערבים, 7% לשדרוג תשתיות פיזי. תקציב ההשכלה הגבוהה כיום 8.3 מיליארד ₪ בתוספת שכר לימוד כ- 2 מיליארד ₪ וסה"כ מעט יותר מ- 10 מיליארד ₪".

 

     ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד): "כל פעולה בהשכלה הגבוהה תצליח רק אם תהיה רציפה לאורך שנים. המדינה חייבת לעמוד בהסכם עליו היא חתומה מול מערכת ההשכלה הגבוהה".            ח"כ דב חנין (חד"ש): "מצב ההשכלה הגבוהה בישראל גרוע. קשה להשיג משרות ואנשים בורחים לחו"ל, מצב הספריות קשה, אין מספיק רכישות, כיתות מפוצצות, מצב לימודי מדעי החברה והרוח בכי רע ומעל זה מרחפת אפשרות של קיצוץ תקציבי". חנין קרא ליו"ר הוועדה גפני לקבל החלטה ש"הוועדה מתנגדת לכל קיצוץ בהשכלה הגבוהה". כאמור, הוועדה אימצה את הצעתו של חנין.

    ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (ליכוד): "אוי לנו אם נסטה מהמתווה שהוצג ע"י טרכטנברג להשכלה הגבוהה". ריבלין קרא לטרכטנברג, כמי ששימש יועץ כלכלי לממשלה, "להמליץ על סדרי עדיפויות נכון, כך שההשכלה הגבוהה לא תיפגע".             ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס): "למרות השאיפה שתקציב ההשכלה הגבוהה לא יקוצץ וכאופוזיציה נתנגד לכך, רצוי כבר עכשיו לפחות להתכונן לכך ולקבוע היכן עדיף כן לקצץ במידה שלא יהיה מנוס מכך".            ח"כ חנא סוייד (חד"ש): "השכלה גבוהה היא אכן כלי למוביליות חברתית. אך חוקרים מהמגזר הערבי לא מוצאים עצמם בישראל ונאלצים לעזוב לחו"ל".               ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "רבים מחברי, שהם מרצים ונדחו כאן בישראל והפכו להיות מרצים מצטיינים במוסדות המובילים באירופה וארה"ב".         ח"כ איציק שמולי (העבודה): "הסטודנטים חתמו על הסכם עם המדינה עד סוף שנת הלימודים תשע"ג, ששכר הלימוד לא יעלה. שמולי קרא לראשי האוניברסיטאות והמכללות ולות"ת, לעמוד בשותפות ולא להעלות את שכר הלימוד".            ח"כ ניסן סולמינסקי (הבית היהודי): "הנושא מחייב דיון רציני. יש הרבה חורים שחורים; ונדרש בדק בית פנימי. סלומינסקי התנגד לקריאה של ח"כ חנין ואמר, "מחר יגיע שר הרווחה מדוע לא ניתן לקצץ ברווחה, אותו דבר שרי הביטחון והחינוך ואח"כ שרים אחרים. רצוי לקבל החלטה כזו כשנראה את התמונה המלאה".               ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): האוניברסיטאות הן היסוד הכלכלי והחברתי של החברה הישראלית. יש לקבוע כאן עקרון שלא פוגעים בהשכלה הגבוהה ולהמתין לממשלה החדשה.

     רכז תחום השכלה גבוהה באגף התקציבים באוצר, מיכה פרלמן: האוצר עומד מאחורי התכנית הר-שנתית בעבר ובהווה. יחד עם זאת האתגרים הכלכליים ותקציביים הניצבים לפנינו יחייבו קבלת הכרעות בכל הנושאים תוך קביעת סדרי עדיפויות.

     נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון: "לא לחינם יצא ספר Start-up Nation על ישראל. אך ה- Start-Up החל בהשכלה הגבוהה. מגיעים מכל רחבי אירופה ללמוד על ההצלחה שלנו. פגיעה בתקציבי ההשכלה הגבוהה תפגע בהישגים אלו.                יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל באוניברסיטאות, פרופ' ניר שביב: "ההשכלה הגבוהה היא הכלי ב'ה' הידיעה לצמיחה כלכלית וכל שקל שנכנס חוזר בכפולות "

     מנכ"ל מכון לב, שי גלבוע: "ההוצאות שלנו כמכללות ואוניברסיטאות עולות כל הזמן ואם יקוצץ מה שכבר נקבע עם ות"ת, לא נוכל לעמוד ביעדים שנקבעו".            יו"ר הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות, ד"ר אסתר סרוק: "יש לשמר את התכנית הרב-שנתית על-מנת לעודד סגל זוטר איכותי שלא לעזוב לחו"ל או לעולם העסקי ולהישאר במערכת".

 

     הפתיע בעמדה שונה, ד"ר יעקב ברגמן מהאוניברסיטה העברית: "הבעיה היסודית היא דווקא בתכנית שמתווה ות"ת והמוסדות להשכלה גבוהה, שמעוניינים להגדיל את המערכת באופן שלא רק שלא יתרום אלא יפגע במצוינות. כבר נקבע ע"י מנכ"ל האוצר בעבר, ירום אריאב, שקיומן של 7 אוניברסיטאות מחקר בישראל גדול על המשק ומיותר. עדיף למערכת, שתהיה המתמקדות מחקרית של כל מוסד בתחומי מחקר ספציפיים במקום התפרסות על כל הספקטרום, דבר שדווקא פוגע במצוינות ומפזר את המשאבים ומפחית את היעילות".