ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד): "מדובר במפעל בסטנדרטים גבוהים. ערד, המרוחקת מכל אזור תעסוקה, זקוקה להתייחסות מיוחדת. המפעל עובר בסוף לירדן, ששם זוכה לסיוע ותעסוקה. המסר של ממשלת ישראל ליישוב כמו ערד הוא קטסטרופלי. לא מדובר בתעסוקה לשם התעסוקה, אלא מפעל שמתמודד ברמה בינ"ל ויש לו מקבילות במקומות אחרים, אך צריך את התנאים שנותנים מקומות אחרים".      

 

     ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "מפעל כזה צריך לקבל רשת ביטחון עד שדור המדבר מגיע לפרקו וייצא לפנסייה".

     ראשת עיריית ערב, טלי פולסקוב: "בעקבות הרעש התקשורתי, לא מפסיקים להגיע יזמים, אך אף אחד לא באמת נשאר. כולם עושים חישובים כלכליים וחוזרים הביתה כי לא משתלם להם ונשאלת השאלה: האם ערד היא לא חלק ממדינת ישראל? האם לתושבי ערד לא מגיעות אותן זכויות כמו ליתר האזרחים, רק כי אנחנו 128 ק"מ מתל-אביב? בשנים מאות מקומות עבודה נסגרו בערד. כשהממשלה רצתה סייעה לאזורי תעשייה, כמו אזור תעשייה שגב-שלום, נועם וכד' עשו את זה והיתה הצלחה. אבל אצלנו לא החליטו. אלינו לא מגיעים כי אין רכבת לערד, השינוע יקר וגם הכביש החדש לא הסתיים. מחיר החשמל עלה, מחיר המים עלה ולא מביאים גז טבעי לערד. זאת בעוד בירדן יש למפעל הכל. וגם לא נתנו שיפוי על דרישות איכות סביבה. המפעל הפסיד 12 מיליון ₪ כל שנה הפסיד". פולסקוב קראה לנציגי הממשלה להסתכל קדימה ולקדם תכנית להוצאת ערד מהמשבר: "שיעור ההגירה 24% של האוכלוסייה בגילאי עבודה הכי גבוה. אחוז בני 65 ומעלה 15.1% גבוה בהרבה מהשיעור הארצי. המפתח להצלחה; להשוות אזור תעשייה של ערד לזה של נועם. עם היזמים צריכים לדבר בשפת הכסף, כי שום דבר לא יעבוד".

     ח"כ דב חנין (חד"ש): "ערד עם פוטנציאל אדיר, קרובה לים המלח, למצדה, אבל המדינה נותנת לעיר ערד ליפול. היה משבר שעורר סימפטיה, העיר קיבלה הבטחות אך אין מעשים. נדרשת תכנית גיבוי מיידית שהמדינה תציע עזרה. יש תכנית מעשית איך לקדם 1000 חדרי אירוח בערד, מקור פרנסה נהדר ואף משרד התיירות תומך. שדרוג הכביש לערד, נעשית עבודה, אך צריך שהוועדה הזו תגיד שיש לקדם את זה במציאות בכל הכוח והמהירות. 180 מתוך 200 מפוטרים ברחוב ואנחנו נתנו לזה לקרות".    

      ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "כתושב פריפריה אני מכיר טוב את המצב. כולם מבטיחים להקים מפעלים באזור אך לא קורה דבר. יש לדאוג לתמריצים שלמשקיעים יהיה משתלם להגיע לערד. למשל הנחה בארנונה, ועוד".     

     ח"כ שמעון סולומון (יש עתיד): "נדרש שלא לכבות שריפות אלא לייזום מהכלים כלכליים כגון הרחבת פסטיבל ערד ותכניות אחרות".   

     ח"כ תמר זנדברג (מר"צ): "סוגיה לאומית ולא רק מקומית. לא ניתן לוותר על התעשייה המסורתית והמדינה צריכה לראות איך מספקת עבודה לאנשים".   

     ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "כשמדינת ישראל רוצה להשקיע במקומות מסוימים היא משקיעה בהם במיליארדים. מעבר לקו הירוק קיבלו בשנה האחרונה מעל מיליארד ₪, אך כנראה שערד לא בסדר העדיפויות של הממשלה".      

 

     ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "היה בעבר מה שנקרא "מפעלי עוגן". הממשלה צריכה להחליט אם רואה במפעל מפעל עוגן ולא להעביר מפעל מקריית מלאכי שזה סתם בלוף שנראה טוב תקשורתית. יכלו להעביר 10 מיליון ₪ והיה מונע סגירה.  היה אסור לתת למפעל הזה להיסגר. ב- 10 מיליון ₪ ניתן היה לפתור את העניין במקום מיליארדים להתנחלויות".    

     ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו): "צריכה לצאת מפה אמירה לא רק נקודתית. צריך להזרים לשם כסף. היום זה ערד, מחר עיר אחרת. כך נאבד את הפריפריה. מאשרים תקציב של 370 מיליארד ₪ ולא יכולים למצוא 12 מיליון ₪ לטובת מפעל בערד???".

     מנהלת משמרת מגבות ערד, פאני אדרי: "פוטרתי 3 שנים לפני פנסייה. עשרות שנים במפעל. היה פה מחדל אדיר של משרד הכלכלה ושל סילבן שלום שאפילו לא רצה לפגוש אותנו. אנחנו צרכן מרוחק, כך אמר לנו סילבן שלום, וזה נכון אבל שם שמה אותנו המדינה. תן לנו עוד שנתיים-שלוש, עד שיוקמו עוד מפעלים".

      חבר ועד מנהל עמותת תיירות ערד גילי (גלעד) סופר: "המדינה צריכה להחליט אם באמת רוצה להמשיך לאחוז בנגב המזרחי. כיל לא תדאג לערד, המכרה הזה לא יספק משרה אחת לערד ועם הקריסה של ערד, צריך להחליט. אנשים רוצים לעזוב. הפוטנציאל התיירותי של ערד הוא אדיר".

     מנהל איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים, צביקה ליברמן: "אני מכיר את המפעל 40 שנה ורק בחמש השנים האחרונות החלו הבעיות. המפעל לא היה כושל, נסגר כי לא קיבל גז. אמרו לבעל המפעל תשקיע 5-6 מיליון ₪ היום ואז אולי בעוד שנתיים יהיה לך גז. אז למה המדינה לא שמה 5-6 מיליון ₪. אם המדינה תשים 10 מיליון ₪ המפעל ישגשג. העובדים נמצאים והמכונות נמצאות".

     המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי: "כרגע שר הכלכלה מנהל את קבינט יוקר המחייה ועל-כן לא נמצא כאן. הדברים כואבים ואנחנו שותפים לתחושה הקשה. אנחנו בקשר שוטף והדוק גם עם ראשת העיר. בניגוד לירדן פה יש הגנת סביבה ולא ניתן לומר אל תכרו בשדה בריר ומצד שני שהגנת הסביבה לא תעלה. ויש חשמל ומים וארנונה, כי טלי צריכה לספק שירותים לתושביה. לפי מה שהוסבר לנו המפעל לא רווחי וגם לא יהיה רווחי בעתיד. ככל שיהיה גז, עדיין המפעל לא יהיה רווחי ועדיין ידרוש סיוע שנתי קבוע".