​

דין וחשבון לא מחמיא על החברות הממשלתיות:

אורי יוגב בוועדת הכספים: "ביצועי החברות הממשלתיות נחותים בהשוואה למדינות המפותחות"

"למרות ששכר העובדים בחברות גבוה כמעט פי-3 מהשכר הממוצע במשק"

     "ועדת הכספים תעקוב מקרוב אחר התנהלות רשות החברות הממשלתיות ושיפור הביצועים של החברות", כך היום (ד'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בדיון שנועד לסקירת מנהל רשות החברות הממשלתיות. מנהל הרשות, אורי יוגב, אמנם תיאר תחילת מגמה חיובית בהתייעלות החברות, אך הנתונים שהציג מבטאים תמונה עגומה על ביצועי החברות והתשואה הנמוכה שהמדינה מפיקה מהן. חברי ועדת הכספים מהקואליציה ומהאופוזיציה מתחו ביקורת על האופן שבו נבחרה 'נבחרת הדירקטורים' החדשה לחברות ועל הקריטריונים לתפקיד דירקטורים, שלדידם "מדירים שכבות שלמות בחברה".

     יו"ר הוועדה גפני ציין, כי "למרות שהחוק מחייב את רשות החברות לתת דין וחשבון שנתי לשר האוצר ולוועדת הכספים הדבר לא נעשה עד כה" וכי בכוונתו "להקפיד על-כך שהרשות תדווח באופן קבוע לוועדה. ועדת הכספים תעקוב אחר ההתנהלות השוטפת של רשות החברות ועל התהליכים שעוברות החברות, במיוחד חברות כמו תעש, חברת הדואר ועוד". 

     אורי יוגב סקר את ההתפתחויות בשנים האחרונות באשר לחברות והדגיש, כי "ביצועי החברות הממשלתיות בישראל נחותים משמעותית בהשוואה למדינות המפותחות, יש להן רווחיות תפעולית נמוכה. 3.6% רווחיות תפעולית ב- 2013 ו- 8.4% ב- 2014 לעומת 8.5% בצרפת בתקופה המקבילה, 15.2% בשבדיה, 20.6% בניו-זילנד, 23% בנורבגיה". זאת בעוד "שכר העובדים בחברות גבוה כמעט פי-3 מהשכר הממוצע והוצאות השכר מהוות כ- 60% מההוצאות התפעוליות. יוגב סייג, בכך שהחלה מגמת שינוי "מהפסד של מיליארד ₪ ב- 2013, צופים רווח של 2 מיליארד ₪ ב- 2016, מעבר מבזבוז משאבים ניכר להתייעלות, מעבר מרמת שירות נמוכה להעלאת רמת השירות ושביעות הרצון".       עיקרי הנתונים שהציג יוגב: "87 חברות ממשלתיות ועוד מספר חברות בנות. בתחומים החשובים ביותר במשק: תשתיות, תחבורה, תעשיות ביטחוניות, שיכון, חקלאות וקרנות השתלמות. שווי כלל הנכסים: 187 מיליארד ₪, סה"כ כ- 59 אלף מועסקים, כלל ההכנסות 68 מיליארד ₪: 25.2 מיליארד ₪ חברת החשמל, 13.7 מיליארד ₪ התעשייה האווירית, 7 מיליארד ₪ רפאל, 5.5 מיליארד ₪ נתיבי ישראל, 4.5 מיליארד ₪ מקורות, 3.1 מיליארד ₪ הרכבת, 1.7 מיליארד ש"ח תעש, 1.8 מיליארד ₪ הדואר, 6 מיליארד ₪ יתר החברות. הרווח הנקי, מתוך 68 מיליארד ₪ עומד על כ- חצי מיליארד ₪". יוגב ציין, כי הרשות מתמודדת עם תופעות פסולות; שחיתות, תפקוד לקוי והעברת אנשים מתפקידיהם, תקנות בנושא קרובי משפחה – "לא קולטים יותר קרבה ראשונה" ופוליטיזציה. לגבי נבחרת הדירקטורים אמר: "המהלך החשוב ביותר לשיפור היעילות, השירות ומניעת הישנות תקלות לאורך זמן והספדים של מיליארדים".

     הח"כים מתחו ביקורת על הרשות, על הפרטה מסיבית של חברות וקריטריונים שמקשים על קבוצות שלמות מהאוכלוסייה להתמנות לדירקטורים.      ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "כל פעם שמדברים על רפורמה והתייעלות מדברים על הפרטה, כי זהו הפתרון הקל אך לא בהכרח הרצוי. הצגת השכר הגבוה היא מגמתית, טרמינולוגיה שהשתרשה בשנים האחרונות, נגד החברות ונגד המגזר הציבורי. מציגים נתונים חלשים ואז 'הבשורה' של ההפרטה, אף שבמקרים רבים זו לא הובילה להתייעלות אלא להיפך, תוך פגיעה קשה בעובדים, יצירת מונופולים פרטיים וריכוזיות".     

     ח"כ נורית קורן (הליכוד): "הקריטריונים שנקבעו לנבחרת הדירקטוריונים לא מאפשרים למועמדים צעירים להיכנס. צריך לבדוק מיהם הדירקטורים, האם אמורים לשקף את מדיניות השר, שכן אם לא, הם מחבלים בפעילות החברות. מי שמשלם את מחיר ההתייעלות הם דווקא אלו שמשתכרים שכר נמוך".      

     ח"כ אלי כהן (כולנו): "התוצאות מאכזבות. אם למדינה יש נכסים של 190 מיליארד ₪ ומקבלת דיבידנד של 370 מיליון ₪ זה אומר תשואה של פחות מאחוז. אם מתייחסים גם להעברות מתקציב המדינה אזי התשואה היא שלילית, כלומר נכסים בשווי של קרוב ל- 200 מיליארד ₪ שלא מקבלים מהם דבר. חלק גדול מהחברות משפיעות על יוקר המחייה: חשמל, מים, רכבת וכד' והאזרחים לא נהנים מזה. אם הרכבת אמורה להרוויח 400 מיליון ₪ בשנה הבאה ומקורות 200 מיליון אזי שירוויחו פחות ויורידו מחירים. או שיהיו דיבידנדים מצד אחד או להוריד את יוקר המחייה. לגבי ההפרטה, זה לא העת להיפטר מנכסים במחיר נזיד עדשים.    

     ח"כ רחל עזריה (כולנו): "דנים ברווחים של החברות אבל מה עם השירות שאנחנו האזרחים מקבלים מהן בסופו של דבר? החברות הממשלתיות נועדו לא בשביל הרווחים אלא בשביל שיפור השירות לציבור. לגבי הדירקטורים, יש סל של דירקטורים אך אין מינוי בפועל, מה שאומר שאין בפועל אפלייה מתקנת, אם אם מציגים נתונים של נבחרת המורכבת מ- 53% נשים ו- 47% גברים".    

     ח"כ נאוה בוקר (הליכוד): "אני מקבלת המון תלונות על הדואר. יש התייעלות ורווחים אבל איפה האזרחים שסובלים מההפרטה הזו? יש על כך פיקוח על השירות לציבור? לגבי הדירקטורים: קיבלתי תלונות על-כך שאין מספיק ייצוג הולם למזרחיים. הקריטריונים מקשים עליהם להתקבל".    

     ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "קיים ניגוד אינהרנטי, שהמדינה שהיא גוף ללא מטרות רווח, היא הבעלים של חברות למטרות רווח. מורכבות שדורשת טיפול. הממשלה מתייחסת לחברות הממשלתיות כחצר האחורית שלה, כקופה הקטנה להוצאות. למשל, מדיבידנדים של החברות הממשלתיות מממנים מטרות מזדמנות, לעיתים מטרות פוליטיות. אם יש 20 חברות שמפסידות מיליארד ו- 20 שמרוויחות מיליארד האם זה מתקזז או שמהרווחים מתקציבים כל מיני מטרות וההפסד מגולגל על הציבור? האם החברות הן גוף שהממשלה מושכת ממנו כספים ככל שהיא חפצה? על הדירקטורים לפעול אך ורק למען האינטרסים של החברה ולא של הממשלה בהיבט הצר".    

     ח"כ אורלי לוי-אביקסיס (ישראל ביתנו): "הקריטריונים שנקבעו לדירקטורים יוצרים הדרה של קבוצות שלמות באוכלוסייה. של מי שיכול בכלל לגשת להיות חלק מאותה נבחרת. למשל הגיל הממוצע היום הוא 55. נדרשות 7 שנות ניסיון ניהולי. האם אתם בודקים הצלחה ב-7 שנות הניסיון? ייתכן שהמועמד הפסיד חצי מיליארד שאותן 7 שנות ניסיון. התחושה שמנסים לשמור על גילדה מסוימת. רוצה לדעת מי קבע את הקריטריונים ולמה? גם נראה שיש כוונה לקלוט עובדים חדשים בשכר נמוך מאוד ולא הולם".      

    ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "הקריטריונים הם לא 'של העם' אלא לסיעה מסוימת ששלטה, לא מייצגים את העם, אין מקום לנבחרת הדירקטורים הזאת. אתם טוענים למחסור אבל מונעים כניסה של רבים בעלי פוטנציאל".      

    ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) הביא דוגמה לדחיית מועמדים מהסקטור הדרוזי, למרות שכולם בעלי דרגות בכירות בצבא של תת-אלוף ואלוף משנה, שניהלו אוגדה וחטיבה. "אנשים שרוצים לתרום לחברות הממשלתיות אך נדחו".      

     יו"ר הוועדה גפני הודיע שכבר בשבוע הבא יקיים דיון המשך בעניין למיצוי הדיון בנושא החברות בהשתתפות אורי יוגב.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים