כנסת ישראל

ועדת הכספים

                                                                        שלישי, י"א אדר א' תשע"א

‏15 בפברואר 2011

הודעה לתקשורת

רגע לפני מכירה סופית של בנק לאומי

השלמת הרגולציה לגבי בנק ללא גרעין שליטה

ח"כים: הבהילות במכירת לאומי תמוהה

     "קיימת חשיבות רבה בהגברת יכולת הפיקוח של המדינה על בנק לאומי, לפני מכירת יתרת אחזקות המדינה", כך המפקח על הבנקים, דוד זקן, היום ג', 15.2.2011, בוועדת הכספים. זקן התייחס לכוונת בנק ישראל לקדם את הצעת חוק הבנקאות שהונחה על שולחן הוועדה ושמטרתה העיקרית, למנוע שליטה בפועל בבנק לאומי, ממי שאין לו היתר מנגיד הבנק המרכזי. כאמור, עפ"י חוק הבנקאות, החזקת יותר מ- 5% שליטה בבנק מחייבת את אישורו של נגיד בנק ישראל.

     בעקבות אישור ועדת הכספים למכירת 5% מאחזקות המדינה בבנק לאומי והמכירה בפועל לפני כשבועיים, הוחלט בבנק ישראל לקדם ביחד עם האוצר, הצעת חוק לתיקון חוק הבנקאות, בטרם מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק (6.5%), שלקראתה כבר נערכים באוצר.

     החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, אמר שהמשרד תומך בהצעת החוק, אם כי בניגוד לבנק ישראל, אינו מתנה את מכירת הבנק בקבלתה. אורן: "גם היום לפיקוח על הבנקים יש מספיק כלים. אנחנו לא בוואקום, אם כי המצב טעון שיפור". לדבריו, קיימת סבירות גבוהה שלאחר מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק, הוא ייוותר ללא גרעין שליטה, מה שעשוי להקשות על מלאכת הפיקוח עליו. בנוסף אמר, קיים חשש שתיווצר 'שליטה לכאורה' בלא קבלת היתר מבנק ישראל.

     המפקח זקן, סקר את מצב השליטה בבנק לאומי כיום. לדבריו, בעל השליטה הגדול הינו שלמה אליהו עם 10% שליטה ובנוסף, גורמים מוסדיים ופרטיים המחזיקים בפחות מ- 5%. זקן אמר, שהחוק מתקן את חוק מראני מ- 2003 שאיננו פותר את הבעיות שעשויות להיווצר בבנק ללא גרעין שליטה. עוד אמר, שהחוק נועד להסדרת החולשות הגלומות בכל אחת משתי האפשרויות – עם או בלי גרעין שליטה ולהתמודדות מיטבית עם קשיי הפיקוח הנובעים מהן.

זקן הוסיף, כי בניגוד לאוצר, בנק ישראל סבור שקיימת חשיבות לקבל את התיקון לחוק בטרם השלמת מכירת לאומי. זקן סיכם את תכלית החוק:

• יצירת איזון נכון בין מי שלא קיבל היתר מהנגיד לשליטה בבנק לבין הזכות המהותית למנות דירקטורים – שלגיטימית אך יש לה השלכות על השליטה בבנק.
• בדיקת יושרה ואיתנות פיננסית של מי שמבקש להפוך לבעל לשיטה בבנק.
• למנוע מצב שלבעל מניות תהיה השפעה ישירה על עסקי התאגיד הבנקאי.
• לקבוע מי יכול להציע דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה: מי שיש לו מעל 2.5% או קבוצה שבידיה מעל 2.5%. לדבריו, דירקטור שקול ל-יותר מ- 6.5%.
• לשפר את סדרי עבודת הוועדה הציבורית לאיתור דירקטורים.
• לבחון כשירות דירקטורים ומניעת ניגודי עניינים בבנק ללא גרעין שליטה.
• הגבלת כהונת דירקטור בבנק ללא גרעין שליטה עד 9 שנים בלבד (מקסימום 3 קדנציות של 3 שנים).
• למנוע שליטת גורם ללא היתר הנגיד. לא רק בעל מניות אלא כל אדם, לרבות דירקטור.
• בדיקת כשירות נושאי משרה עפ"י הסטנדרט הנהוג בעולם: Fit & Proper.

     חברי הכנסת בוועדה הביעו התנגדות לעצם הכוונה למכור את יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי, אך מכיוון שבאוצר גמרו אומר למכור, יש לאשר את הצעת החוק.    ח"כ חיים אורון (מר"צ), תהה מה רע במצב הקיים. לדבריו,החזקת 6.5% זה השוט שבידי המדינה בשליטה בבנק.    ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), המתנגדת למכירת לאומי, אמרה שהצלחת המדיניות הכלכלית של ישראל, נובעת דווקא בגלל השמרנות שלה. יחימוביץ' אמרה שמכיוון שהאוצר נחוש למכור את הבנק, קיים חשש אמיתי שלא יהיה גרעין שליטה, ועל-כן יש חשיבות כן לחוקק את החוק.       ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), אמרה שאינה מבינה את הבהילות למכור את יתרת אחזקות המדינה בבנק. לדבריה, "כבר מחלקים עודפים מתקציב 2010 כך שכנראה אין בעיה בתזרים המזומנים של המדינה".

איגוד הבנקים ונציגי בנק לאומי, הודיעו שתומכים בחוק באופן עקרוני וכי את השגותיהם יביעו בדיונים על סעיפי החוק.

לפרטים:

איל קציר, דובר ועדת הכספים

050-6233604

eyalk@knesset.gov.il