​

חברי הכנסת ביקשו לבחון אף את דחיית הפינוי למשך תקופת הליכי התכנון שצפויים לארוך מספר שנים, במהלכן ימצא מענה לפגיעה הקשה הצפויה לעיר אילת, כלכלתה ותושביה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "מבקשים מרה"מ להסכים על דחייה קריטית שגלומה בפיקוח נפש"

מנכ"ל משרד התיירות: "סגירת השדה תביא לירידה של 40% עד 60% בתיירות לעיר – חורבן". תושבת העיר, הסובלת ממחלת הסרטן: "נפרדנו מרופא שהגיע 15 שנה לטפל בנו, אם ייסגר השדה אאלץ לעזוב את העיר", מנהל בי"ח יוספטל: "מחצית מהרופאים לא יוכלו להגיע לאילת". מנגד טענו נציגי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר כי דחיית הפינוי תביא לפגיעה כלכלית ותכנונית. הוועדה תתכנס בשבוע הבא לדון שוב בסוגיה

ועדת הכספים הזמנית, קיימה הבוקר (ה') דיון ארוך לעניין השלכות סגירתו המידית של שדה דוב על העיר אילת, שנקבעה ל-1 ביולי. במהלך הדיון הציגו תושבי העיר, בעלי עסקים, חולים, ובכירים במערכת הבריאות את הנזק החמור הגלום בסגירה המידית של השדה, ללא תחליף הולם. חברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד קראו לדחות את הפינוי עד לסיום הליכי התכנון, ואף הוצגו תוכניות המאפשרות את קיום שדה התעופה לצד הבניה החדשה. מנגד טענו במשרד האוצר ובמנהל מקרקעי ישראל לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בתנופת הבנייה בגוש דן, במקרה של דחייה. נציגי משרד הביטחון שאמון על הפעלת השדה, ציינו כי הם אינם ערוכים להמשיך להפעיל אותו מבחינה לוגיסטית. באי הכוח של בעלי הקרקעות בחרו שלא להגיע לדיון, למרות שהוזמנו.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "רבים מאתנו סבורים שהמשמעות של העניין הזה היא נזק בלתי הפיך לעיר אילת, במדינה נורמלית לא יכולים לאפשר את  הדבר הזה. ישוב שנמצא בקצה המדינה ומוקף ב-3 מדינות, והמשמעות שיש פחות אנשים שיבואו היא קריטית. חלק מהחברים ביקשו ממני לקיים דיון על הנושא, למרות שאנחנו במציאות בה המדינה כמעט משותקת, אפשרו את  הדיון. הממשלה יושבת על הנושא הזה, הם לא מעבירים את חוות הדעת, כי הם במהלך דיונים. לפני השאלה המשפטית, שהיא שאלה קשה, בכל מקרה גם אם ההחלטה שסוגרים את שדה דוב, מדובר על כמה שנים, לא משהו שקורה מחר. לסגור את שדה דוב ב-1 ליולי, זה חלם. למה צריך לעשות זאת מוקדם? יכול להיות שבמשך ה-3 שנים שיש עד לבנייה בפועל, נוכל להגיע להסכמות ונמנע מלהביא לאילת סבל רב. נציגי הקרקעות לא הגיעו כי כנראה אין להם מענה רציני להצעות".

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי: "שדה דוב מהווה עורק חיים לעיר אילת, כתחנה היחידה שיש לעיר אילת. טסים בו מיליון איש, בעורק הזה כל שנה 80 אלף טסים רק לטיפולים רפואיים, 150 כל יום. התוכנית נמצאת עכשיו בשלב הפקדה, בתוך תקופת ההתנגדויות. גם אם יתאמצו המהלך של האישורים ייקח שנתיים, ואחר כך יש את התכנון ואת בניית היחידות הקרובות, וכל זה איפה? בחלק הדרום מזרחי של המתחם, שטח שלא אמור להפריע כלל בעת הזו לפעילות השדה".

ח"כ מיקי לוי: "הפגיעה קשה בעיר אילת, בתיירות, בכלכלה ובחולים. המשמעות ששוב נצטרך לדון בוועדה  הזו בפיטורין וסגירת מקומות עבודה. אפשר לחכות עד שהרישיונות ייצאו לדרך ועד אז למצוא פתרונות. אני מעורב בפתרונות ואפשר להשאיר את השדה הזה עם פגיעה מינימלית. רה"מ מתפקידו כשר הביטחון, יכול לעצור את הפינוי הזה בדקה וחצי".

ח"כ יואב קיש: "הבית הזה חייב לפעול עד לתאריך הפינוי. שדה דוב יהפוך להיות מטרד ציבורי, הוא יהפוך עזוב ונצטרך לטפל בו תברואתית. אנחנו מכבדים את החלטות בג"ץ, שכל האירוע הזה נובע מהן. הנושא הזה מצריך תיקון חקיקה. בצלאל סמוטריץ מוביל את העניין, חקיקה ממשלתית שתגיע בהקדם לבית הזה, בהתאם לכך ששומרים על זכויות בעלי הקרקע. אם אין לך עוד שדה, המשעות היא שהיכולת הביטחונית שלך נפגעת. אני לא יודע למה משרד הביטחון בעמדה אחרת, ואיזה לחצים הופעלו, אבל זה משפיע. אני אומר ליועמ"ש שאי אפשר לדחות ואי אפשר לסרס את הממשלה יותר, יש לנו ממשלת מעבר וכנסת והם שיחליטו, אי אפשר לחכות לכנסת הבאה".

ח"כ יעקב אשר: "לא התעוררנו עכשיו אלא קיימנו דיונים מעמיקים בנושא בוועדות הפנים ועוד, כולל הצגת חלופות לפרויקט המדובר בלי לפגוע בכל הצדדים המעורבים. חשוב להדגיש, הסוגיה המרכזית היא לא הזכויות של בעלי הקרקע, לכל אדם יש זכות קניינית ואף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע בהם או בזכויות שלהם.  הסוגיה כאן היא כלכלית על החלק של המדינה בפרויקט, המדינה כרגע משלמת מחיר על ההתנהלות הלא חכמה לאורך כל הדרך בשלבי התכנון והשיווק, יש מספיק חלופות של שטחים שהמדינה יכולה לשווק אותם".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "ביותר מידי דיונים בוועדה הזו, אנחנו עוסקים בכיבוי שריפות. הנושא של שדה דוב לא צריך להתנהל בצורה רגע לפני הפינוי ושיש דו"ח מבקר מדינה שמתריע על הטיפול בנושא  הזה מזה מספר שנים. אני שואלת איפה הממשלה הזו יושבת בהחלטה הזו. מהממשלה לא קיבלנו מסמכים כתובים, לא קיבלנו את חוות דעת משרד הביטחון, לא חוות דעת של האוצר".

ח"כ מיכל שיר: "מדינת ישראל משקיעה מאמצים עיליים כדי לראות איך מחברים את הפריפריה למרכז, ועכשיו המדינה באה ואומרת אני רוצה לנתק את העיר אילת וסביבותיה, הפכנו מדינה ב-70 שנה למעצמה, אי אפשר לחכות את ה-3-5 שנים האלה ולחשוב על פתרון יצירתי?".

ח"כ מיקי זוהר: "הסוגיה הזו היא סוגיה לא פשוטה, השטחים הללו מאוד משמעותיים למדינת ישראל כלכלית וגם לפתרון נושא הדיור, ומצד השני לא פחות לתושבי אילת, ולחיבור שלהם ליתר חלקי מדינת ישראל. בסופו של תהליך שדה דוב יפונה ויוקמו שם בנייני מגורים, אך לעשות זאת בצורה שרירותית אין היגיון ולא אחריות כלפי תושבי אילת. רה"מ אמר שזו סיטואציה לא סבירה לתושבי אילת, כך שפינוי השדה יעשה בצורה הדרגתית, תוך בחינה איפה ינתחו תושבי אילת ביום שאחרי".

ח"כ דודי אמסלם: "את הדיון הזה עשינו ב-2016 בוועדת הפנים, גם הגשנו בחקיקה. הקדשתי לזה עשרות שעות. גם אם אתה רוצה מחר להתחיל את התכנון, זה לא שנה ולא שנתיים. עד שינתן ההיתר הראשון, אפילו פרק זמן לפני, השדה יפונה ועד אז נמצא פתרון חלופי".

ח"כ קארין אלהרר: "הדיון הזה לא דיון חדש, הרגע הזה היה מגיע בכל מקרה, כל הזמן דחו ודחו. אי אפשר כל פעם רק לשים פלסטרים, צריך בסופו של דבר לחשוב על פתרון קבע שייתן מענה לתושבי אילת, הן בריאותית והן כלכלית. הפתרון של עיריית ת"א, אני חושבת שנותן מענה לכולם".

ח"כ אורלי פרומן: "התחושה שלי שהשיקול או ההיבט הכלכלי הוביל את הצעדים ואני לא מזלזלת בו, אבל יש בו צד שני – של העיר עצמה. אני מצטרפת לקריאה לא לסגור את שדה התעופה ולהותיר את החיבור של אילת ות"א".

ח"כ גדי יברקן: "נראה שממשלות ישראל ב-30 השנים האחרונות הפסיקו לעשות תוכניות ארוכות טווח. הכול כיבוי שריפות. זה לא עובד. לצד הבריאות והתיירות, איפה הציונות? אי אפשר לנתק את תושבי העיר הדרומית ממדינת ישראל, זו התנתקות שנייה".

ח"כ טל רוסו: "כל מסלול כזה מוסיף לביטחון של מדינת ישראל, אין פה שום ספקות בשום מסגרת. לגבי שדה דוב, היום אפשר לפנות 60-70 אחוז מהשטחים ולשמור שדה תעופה אזרחי וזה מה שצריך לעשות. ניתן למצוא גם מענה במשאב למשרד הביטחון וגם לשמור את הטיסות לאילת, זה לדעתי מה שצריך לעשות".

ח"כ יואב סגלוביץ': "אילת מספיק רחוקה, לא צריך להרחיק אותה יותר. מדובר על שאלה אחת בלבד של קבלת החלטות והאם יש מניעה לקבל אותה. אין בעיה משפטית לדחות במתווה שהציג יו"ר הוועדה, ואין חובה של המדינה להרים ידיים ב-1 ליולי. יש שאנטי בנטי בלתי נתפס מצד משרדי הממשלה, הגיע הזמן לחשוב על אילת בצורה אחרת. אילת בכל תחומיה קשורה לת"א".

ח"כ קרן ברק: "לפי מה שאני מבינה הייתה רק החלטת ממשלה אחת ב-2012, התחלפו ממשלות. זה בסדר ש-7 שנים לאחר מכן, נקבל החלטה אחרת".  

ח"כ מאי גולן: "הציניות שמדינת ישראל שולחת את הצעירים להתיישב בדרום ובצפון, כדי שלא תהייה רק הבועה בת"א. יש פתרון ואפשר לפתור את הנושא הזה".

אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "הביטחון של אילת הוא התיירות, אנחנו מוטרדים מאוד, יחד עם הסגירה של השדה תעופה באילת, מדובר ב-2 זעזועים תוך זמן קצר. כל הרגלי הנסיעה השתנו, התנועה האווירית כבר הצטמצמה, כרגע יש ירידה של 25% הסגירה של שדה דוב, יכולה להביא זאת ל-40% עד 60%. תנועת התיירות באילת היא רק 10% תיירות חו"ל. נתב"ג פקוק. כל זה מביא אותנו למצב שבמכלול צריך להחליט אם התחזית היא קטסטרופה או חורבן, העיר אילת שבנויה על תיירות לא תוכל לעמוד בזה".

גלי בובטס, תושבת אילת, הסובלת ממחלת הסרטן: "אני מורה באילת, 20 שנה בעיר ומקווה שלא תאלצו אותי לעזוב אותה. ביום שישי האחרון נערכה מסיבת פרידה מרופא שמגיע פעם בשבועיים במשך 15 שנה לטפל בחולות סרטן שד באילת מתוך ציונות, הוא לא יוכל להגיע אם יצטרך לעבור דרך נתב"ג, נפרדנו ממנו. בשביל חולה שלא יכול לקבל את כל הטיפולים בבי"ח בעיר, זה מאלץ אותנו לעלות לטיפולים לא קלים למרכז הארץ. לנחות בשדה דוב, זה אומר להגיע לאסותא או איכילוב תוך כמה דקות מהשדה. אנחנו חייבים את השדה כדי לקבל טיפול שווה וטוב. אני רוצה להישאר לגור באילת ולהיות זכאית לטיפול רפואי, כמו שכל תושב בישראל זכאי לו. אם יסגר השדה, המרחקים יהיו לי מאוד קשים ולא אוכל להמשיך לגור שם".

ד"ר אלדר ברקוביץ, מנהל בי"ח יוספטל: "אין לנו שום חלופה למרות כל מיני הבטחות. במידה שנושא הסגירה חלוט, מה-1 ליולי אני לא יכול לספק שירותים באילת, מחצית מהרופאים מגיעים מת"א, הם לא יוכלו להגיע, כי אין להם טיסות. 60 רופאים לא יוכלו להגיע. יש 72 אנשים שתלויים ברופאים, ושאם לא יעשו בדיקת גסטרו בשבוע של הסגירה, הם נדחים בשלושה חודשים. הסגירה גורמת חד משמעית לפיקוח נפש".

ד"ר נעמה ורבין, מכבי שירותי בריאות: "שירותי הבריאות בעיר אילת מסופקים ע"י מחוז מרכז, בשל המצאות שדה דוב. אנחנו מטיסים 40 רופאים ו-2,500 חולים בשבוע. מהרגע שהודיעו על סגירת שדה דוב, קיבלנו הודעות מהרופאים שהם יפסיקו לרדת לעיר אילת".

דניאלה המר, משרד הביטחון: "אין לנו עמדה לגבי הפינוי. אבל נערכנו לפי כל ההוראות לפינוי ואנחנו לא יודעים אחרי ה-1 ביולי לתמוך בתעופה שתתקיים שם. הפעילות הביטחונית בשדה דוב עוברת לחצור, לו היו רוצים להמשיך את נושא התעופה, הצבא צריך פרק זמן להתארגן. אנחנו לא מסוגלים בפרק זמן כ"כ קצר להתארגן".

יואב אורן, רשות שדות התעופה: "הרשות פועלת מכוח צו הפעלה, זה בסיס צבאי, כל המתקנים, השירותים מנוהלים ע"י משרד הביטחון. אנחנו רוכשים מהם את השירותים, הניהול שלנו הוא של טרמינל הנוסעים ורחבות החנייה. ב-1 ליולי, אם משרד הביטחון ימשיך לספק את השירותים אין לנו בעיה טכנית להמשיך להפעיל את השדה".

דניאל מלצר, אגף תקציבים: "פרויקט שדה הינו בעל השלכות עצומות, זה הרחבת פרויקט הדיור. ההחלטה על פינוי שדה דוב התקבלה פעם אחר פעם בממשלות שונות, בבג"ץ, נשקלו כל השיקולים, וחזרו על ההחלטה הזו. גם רה"מ היה בעד  המהלך. לשינוי יש השלכות תקציביות משמעותיות".

ח"כ משה גפני: "תמונת המצב היא כזו – פגיעה בחולים, באזרחים, בתיירות, 3 שנים של הליכי תכנון הרי לא הולך לקרות כלום, למה שהשדה לא ימשיך לפעול?!"

מלצר: "ההשלכות הן תקציביות, במידה ויוחלט על צעד כזה, ההסכם של המדינה עם בעלי הקרקעות הפרטיים יופר".

צחי דוד, מנהל מקרקעי ישראל: "אנחנו חושבים שנכון לפנות את שדה דוב, מדובר על רצועה על חוף נמלה של ת"א. שדה דוב הוא שדה מיושן שאינו מזור לצרכי ישראל. הפקדנו בפועל לפני חודשיים תוכנית שקיבלה את כל השבחים וכוללת 16 אלף יחידות דיור, בתי מלון, שטחי מסחר, חצי מהיחידות דיור בר השגה. להחלטה שלא בונים 16 אלף יחידות יש השפעה גדולה על שוק הדיור. התוכניות השלביות עולות ויורדות, תוכנית שלבית של השארת שדה תעופה לצד בינוי, זו תוכנית אחרת שייקח שנים לתכנן אותה. 70% ממקרקעי שדה דוב הם בבעלות מדינת ישראל, רק 30% הם שטחים פרטיים, הכספים האלה נועדו לממן את העתקת מחנות צה"ל לנגב. נקבע כי הפרטיים זכאים מאפריל 2017 לקרקע, הם תובעים 150 מיליון ₪ בשנה על הפרת חוזה".

יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "אם צריך לסגור את השדה או לא, זה לא הדיון שלנו. אנחנו מבקשים מרה"מ דבר אחד – לדחות את הסגירה לכל הפחות עד ל-1 בינואר 2020, ואם ניתן אז עד קבלת כל האישורים בפועל. עד אז תתכנס הכנסת ותהייה ממשלה שתשב על המדוכה. הדחייה הזו היא קריטית, שמענו את הנזק הגדול ואת נושא פיקוח הנפש, לכן יש צורך בהסכמה של משרדי הממשלה. אני מזכיר לאוצר שאם הם יתנגדו, יהיו השלכות גם שהם יגיעו לכאן עם בקשות לקיצוצים. אני מבקש שתציגו מענה להצעה לדחות עד לינואר וכן לעניין הדחיה למשך הליכי התכנון"

.

בנוסף ציין ח"כ גפני כי לאחר קבלת מענה מצד רה"מ והגורמים הרלוונטיים תתכנס הישיבה שוב בשבוע הבא לדון בסוגיה.