​

כהמשך לאישור החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אישרה היום ועדת הכספים לקריאה ראשונה חוק הקובע כי גופי האשראי החוץ בנקאיים יוכלו לגייס כספים מהציבור בסכום של על 21 מיליארד ₪, פי 4 מהמותר להם כיום המצב יקטין משמעותית את תלותם במערכת הבנקאית. בנוסף יוכלו לראשונה גופים אלה לגייס הון דרך ניירות ערך מסחריים

מ"מ נגידת בנק ישראל קראה לקבוע את הסכום על 10 מיליארד ₪ בלבד: "הדבר מנוגד להסכמות הנגידה היוצאת ושר האוצר, מערך הפיקוח אינו מוכן". מנגד דרשו חלק מחברות האשראי להסיר מהן בנוסף מגבלות נוספות: "בלי הסרת המגבלות בשוק המשכנתאות החוק עקר ולא תהייה תחרות"

עוד במסגרת החוק, הוארכה לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני החרגת הגמ"חים מחיוב ברישיון בנק ומהחוק לצמצום השימוש במזומן עד לסיום הליך חקיקת חוק הגמ"חים, וכן הוארכה המשך ההחרגה לעניין תקנות ה-FATCA וה-CRS עד לסוף יולי 2023. משרד המשפטים העיר כי הדבר מעורר קשיים והדבר ידון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, לצד יתר ההערות לחוק

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את דיון הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון - עידוד תחרות בשוק האשראי), הצעת החוק של חברי הכנסת רועי פולקמן, יואב קיש ומשה גפני. החוק צפוי להעניק דחיפה למימון יעיל וזול יותר בשוק הצרכני ולבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ולפתיחת התחרות בשוק האשראי.

הצעת החוק מגיעה על רקע אישור החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, שאושר לפני כשנתיים וקובע שחברות כרטיסי האשראי הנשלטות על ידי בנק לאומי ובנק הפועלים, יופרדו מהבנקים.

בהצעת החוק מפורט כי אחד הנושאים המהותיים שיושפעו באופן ניכר מההיפרדות הצפויה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים השולטים בהן הוא מקורות המימון לפעילותן, כאשר כיום חברות אלו נהנות ממסגרות אשראי רחבות בתנאי מימון נוחים מהבנקים המחזיקים בהן, וכך מאפשרים להן להציע ללקוחותיהן אשראי במחירים נמוכים יחסית. כך אחרי ההיפרדות מהבנקים חברות כרטיסי האשראי תידרשנה להשיג מקורות מימון אחרים. כמו כן, חברות כרטיסי האשראי תחדלנה מלהיות תאגידי עזר בנקאיים, דבר שבפני עצמו ישליך על אטרקטיביות הענקת המימון להן ובהתאם לכך על אפשרויות ועלויות המימון שתוכלנה לקבל ממקורות מימון אחרים.

כך מפרטת הצעת החוק כי תחרות הגופים החוץ-בנקאיים והפיכת חברות כרטיסי האשראי מגורם פנימי במערכת הבנקאית בעל פוטנציאל תחרותי לא ממומש לגורם תחרותי חיצוני לבנק הן המפתח והעיקר ברפורמה של החוק להגברת התחרות, אך לשם כך נדרש להרחיב את האפשרויות העומדות בפני גופים אלה על מנת לאפשר להם לממש פוטנציאל זה, עליהם להשיג מקורות מימון בהיקף משמעותי ובעלות נמוכה יחסית, תוך כדי הקטנת התלות במימון בנקאי ככל שניתן.

על רקע כך מציינים יוזמי החוק כי האפשרות של חברות כרטיסי האשראי המופרדות, לגייס מימון מהציבור מוגבלת מאוד, וכי במצב זה צפויה לחוק להגברת התחרות השפעה שלילית על מצב הנזילות של חברות כרטיסי האשראי, על דירוג האשראי שלהן ועל יכולתן להוות גורם תחרותי אפקטיבי במערכת הבנקאית.

כפתרון למצב זה מציעה הצעת החוק כי לתקן את סעיף 21 לחוק הבנקאות הקובע רשימה של פעולות ייחודיות לתאגידים בנקאיים.

החוק כיום קובע כי גופי האשראי החוץ בנקאיים יכולים להעניק הלוואות ללקוחותיהם מתוך הפיקדונות שברשותם, אך בכל הנוגע לגיוס כספים מהציבור (הנפקת ניירות ערך החייבים בתשקיף) לצורך מימון הלוואות אלה הם מוגבלים, כאשר הגיוס המקסימלי המותר לצורך כך הינו 5 מיליארד ₪. הצעת החוק קובעת כי הסכום יגדל משמעותית ויעמוד על 21 מיליארד ₪.

בנוסף מציעה הצעת החוק לקבוע כי בניגוד למצב בחוק כיום, גופים אלה יוכלו לגייס הון דרך ניירות ערך מסחריים, שהינם ניירות ערך קצרי מועד, שבהם החברה מתחייבת לשלם סכום כסף במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ושאינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים. בדרך זו מציינים יוזמי החוק, יגדל פוטנציאל גיוס וגיוון המקורות של הגופים החוץ בנקאיים לטווח קצר, והדבר יהווה תחלופה למסגרות אשראי בנקאיות.

לצד כך נקבע במסגרת החוק לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי הגמ"חים יוכלו להמשיך לפעול במתכונת הקבועה כיום – הענקת אשראי ללא ריבית וקבלת פיקדונות, ללא חיוב ברישיון בנק עד לסיום הליך חקיקת חוק הגמ"חים. לצד כך נקבע כי הגמ"חים ימשיכו להיחשב למוסדות ציבור לפי כללי הפטקא, כפי שפעלו עד לחודש אוגוסט 2018 במסגרת הסכם הפטקא, כאשר ההסדר ישליך גם לעניין תקנות ה-CRS וזאת עד לסוף יולי 2023. עוד נקבע כי תוארך החרגת הגמ"חים מהחוק לצמצום השימוש במזומן  עד לחקיקת חוק הגמ"חים.

בדיון נרשמו חילוקי דעות לגבי גובה הסכום, כאשר בנק ישראל קרא לקבוע סכום נמוך יותר – 10 מיליארד ₪, בניגוד לעמדת משרד האוצר. בהצעת פשרה הציעה ועדת הכספים לקבוע את הסכום על סכום ביניים של כ-13 מיליארד ולאפשר הלאה מדורגת בהמשך, לבסוף נקבע כי העניין יקבע בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. משרד המשפטים העיר לעניין התוספת לגמ"חים כי הדבר מעורר קשיים ונקבע כי הדברים ידונו גם הם בכנה לקריאה שנייה ושלישית. חברות האשראי דרשו הקלות והסרת חסמים בתחומים נוספים בדומה לבנקים וטענו כי בהעדרם התחרות עדיין חסרה, הנושא ידון גם הוא בהמשך החקיקה.

כפיר בטט, משרד האוצר: "מבחינת הגופים החוץ בנקאיים המגייסים באמצעות החוק הזה כיום, הייתה חברה שגייסה כמה מאות מיליונים והייתה אחת שגייסה מעל מיליארד. החברות האלה יחשבו מעתה לחברות חוץ בנקאיות, כבר היום המאזנים של חברות האשראי עולים על כמה מיליארדים, אם המטרה שלנו היא לנתק את הקשר של החברות מהבנקים והגופים המוסדיים מהם הם לווים, הרצון הוא לאפשר להם כסף בסכום של 20 מיליארד, הכסף הזה מהווה את החומר גלם שלהם שבאמצעותו הם נותנים אשראי ויוכלו להתחרות עם הבנקים. שר האוצר כבר תמך בסכום הזה, כל דבר שמייצר בירוקרטיה נוספת, נוגד את מה שאנחנו רוצים לייצר פה".

נדין בודו טרכטנברג, מ"מ נגידת בנק ישראל: "ההצעה הזו שונה ולא תואמת את הסכמת הנגידה היוצאת פלוג עם שר האוצר. ההסכמה הייתה לאפשר לגופים האלה מאזן של עד 10 מיליארד ₪ בכפוף להפעלה והקמה של הוועדה ליציבות פיננסית ולפיקוח יציבותי דה פקטו ע"י רשות שוק ההון. זה תחום שכרוך בהרבה סיכונים, לעיתים הם נסתרים. יש את סוג הגיוס ואת גודל החברות האלה. לעניין סוג המימון – הנפקת ניירות ערך מסחריים, מגדילה את הסיכון, מערכות בנקאיות יכולות להיות שבריריות כי הן מגייסות לזמן קצר ומאפשרות החזר לזמן ארוך, יש רגולציות שונות למתן את הסיכון, אך הוא מתממש פעם אחר פעם במשברים פיננסים. כעת לא רק שאנחנו מגדילים את סכום הגיוס, אלא גם סוג הגיוס הוא תוך סיכון.

"לצד כך והעניין החשוב ביותר הוא המוכנות של הפיקוח שיהיה דרך המפקח על שוק ההון. הוא מפקח כיום על חברות בהן הסיכון הזה אינו קיים, כמו חברות פנסיה, הם מגייסות לתווך ארוך ומעניקות לתווך הקצר. הרשות מתכוננת לפיקוח מהסוג הזה, אך כיום, דה פקטו זה עדיין לא קיים. הרשות צריכה לנטר את הנתונים ולהכין עצמה. בנוסף יש את העיתוי, לפני הקמה והפעלה של הגוף ליציבות פיננסית שבדיוק אמורה לדעת להסתכל על כל המערכת הפיננסית וכן כאמור לפני הקמת הפיקוח היציבותי בשוק ההון.

ח"כ רועי פולקמן: "אנחנו עוסקים בהסתכלות רואה עתיד, הרצון שחברות האשראי יתחרו עם הבנקים, כל עוד הם מגייסים אשראי יקר הם לא יהיו תחרותיים. הצפי שמההתחלה שהם יתחילו לפעול עצמאית הם כבר יצטרכו לעבור את ה-10 מיליארד. הרעיון הזה כבר נידון ארוכות ורבות, עולה שבנק ישראל סומכים רק על עצמם, כל עוד זה תחת פיקוחם ולא סומכים על רשות שוק ההון".

טידה שמיר, יועמ"ש בנק ישראל: "העמדה שהציגה המשנה לנגידה עמדו מול שר האוצר והיוו את ההסכמות. לצד כך אין היום שום מגבלה על גוף לגייס 10 או 20 מיליארד ₪, גם חברות האשראי, אך לצורך זה הם צריכים רישיון של תאגיד בנקאי, לא כל תאגיד בנקאי הוא בנק. כעת משנים את עיקרון היסוד של מהו תאגיד בנקאי, אפשר לעשות את זה אבל צריך לקרוא לילד בשמו, אך במידה וכן, צריך לדון מדוע הוא יהיה מפוקח במקום אחד ולא במקום הנהוג".

יואב גפני, סגן הממונה על רשות שוק ההון: "מיוני 2017 נותני האשראי נכנסו לפיקוח רשות שוק ההון, אנחנו מאוד מקפידים על מי זכאי להיות נותן שירותי אשראי בישראל, הרצון הוא להחיל רגולציה יציבותית ורחבה בעולם הזה, הרמות האלה של גיוס, אלה לא רמות שאנחנו רואים שמגיעים אליהם מחר בבוקר. התשתית רחוקה מלהיות מושלמת, אנחנו עושים את זה אבל זה לוקח זמן".

יונתן רגב, סמנכ"ל ישראכרט: "חודשים עברו מאז עבר חוק שטרום ואנחנו לא מרגישים שקיבלנו מענה מבחינת הנזילות. אנחנו צריכים וודאות כדי לדעת באיזה אפיק אנחנו הולכים".

דניאל מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס: "החוק מפספס את העיקר, הבנקים נטשו את העסקים הקטנים והבינוניים שמהווים סיכון גבוה ופנו לכיוון המשכנתאות ומשקי הבית, איפה שיש בטוחות. אנחנו שנותנים אשראי לאותם עסקים לא מקבלים ביטחונות משכונים, המצב מעקר את כוונת המחוקק ליצירת תחרותיות. יש לפתוח את התחרות באמת".

מיכה אבני, מנכ"ל קבוצת פנינסולה: "עמדתנו שקורה פה לאור יום גניבה מהציבור, הדיון הוא איזה מחיר יקבלו הבנקים מחברות האשראי, איזה עמלות ישלשלו לכיסם של הבנקים. כל החוק נותן לבנקים את השליטה ומונע תחרות. בעל עסק יכול לקבל אשראי לעסק שלו בבנק אבל הוא לא יכול בגופים אחרים. יש לקבוע פתיחה של כל החסמים שעומדים בפני פתיחת השוק לתחרות בשוק האשראי, את זה אנחנו דורשים".

קובי פישבין, מנהל כספים, לאומי קארד: "אנחנו קצת בהלם לשמוע את בנק ישראל אומר דברים מנוגדים לגמרי לרפורמת שטרום. הוציאו אותנו לשוק, מישהו יודע מה המאזן של לאומי כארד? המאזן 14 מיליארד ₪ לפני שיצאנו להתחרות בבנקים, בישראכרט זה עוד יותר. איך רוצים שהחברות יופרדו ויהוו זרז לתחרות ולא נותנים להם להתממן בצורה הכי יעילה והכי זולה שיש? הדרך היא אגרות חוב וניירות ערך מסחריים ברמה הכי גבוהה שיש. אנחנו מפוקחים ע"י בנק ישראל ואין שום בעיה, בלי 20 מיליארד מחר בבוקר לא נוכל להוציא את התוכניות העסקיות בגינן נמכרה החברה".

אבי דויטש, מנכ"ל קרן אקספו: "אנחנו בסה"כ מבקשים להתחרות בבנקים, אנחנו נצליח, תנו לנו רק את כל ההזדמנות - תורידו את המגבלות בנוגע לדיור, לדירוגים, ככה לא תהייה אפליה, אחרת האפליה נשארת".

ח"כ גפני: "הדברים שנאמרים כאן מרחיבים את היריעה, נצביע בשלב זה על הנוסח הכחול כפי שמבקש ח"כ פולקמן וכפי שאישרה הממשלה, בהמשך נחליט סופית על ההיקף, אנחנו נוטים ללכת יותר על הליך מדורג, נגיע לפתרון יעיל. בנוסף את יתר הנושאים שמעלות החברות שאנחנו רואים שהם רחבים, נדון בהרחבה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית".

"לצד כך אנחנו דנים בחוק הבנקים ואני מכניס סעיף שמחריג את הגמ"חים, גם כאן וגם לעניין הארכה ל-FATCA ול-CRS, וכן לעניין חוק המזומן שהיה מגבלה לעניין הגמ"חים, כך נוכל גם לאשר את תקנות ה-CRS".

צליל לוין, משרד המשפטים: "אנחנו חושבים שהדברים מעוררים קושי ונתייחס אליהם בהמשך".

בתום הדיון אושרה ההצעה לקריאה ראשונה.