​

שנה לצוק איתן

יו"ר ועדת הכספים גפני:

"ועדת הכספים תקדם בחקיקה: דחיית תשלומים של עסקים לרשות המיסים עד לקבלת פיצויים בעקבות נזקי מלחמה"

בעלי עסקים מהדרום: "רוב בעלי העסקים מוותרים ומתפשרים כדי לא להיגרר במשך שנים עד לקבלת פיצויים הולמים"

     בתום סקירה ממושכת היום (ג'), על יישום הפיצויים לבעלי עסקים ולתושבי הדרום שנפגעו בצוק איתן, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי "ועדת הכספים תקדם הצעת חוק שתאפשר לבעלי עסקים לדחות תשלומים שהם מחויבים בהם לרשות המיסים עד לקבלת מלוא הפיצויים להם זכאים בעקבות נזקי מלחמה". עוד הודיע גפני, כי בימים הקרובים הוא "יוקם צוות מיוחד מקרב חברי ועדת הכספים שירכז פניות של בעלי עסקים וחקלאים מהדרום שנפגעו כתוצאה מצוק איתן ושאינם מצליחים לממש את מלוא הפיצויים המגיעים להם או שזכאותם לפיצויים נפגעת בסבך הביורוקרטיה". בדיון העלו בעלי עסקים וחקלאים מהדרום טענות קשות נגד הקשיים הרבים עימם הם מתמודדים בבואם לדרוש פיצויים בגין נזקי צוק איתן. נציגי הממשלה: מדובר בשיעור זניח של מקרים.

     גפני פתח את הדיון בהדגישו כי "עניין הסיוע לתושבי הדרום ועוטף עזה זוכה לתמיכה מקיר לקיר וזה חוצה מפלגות. הבעיה העיקרית היא ביישום ההחלטות שהתקבלו כאן ובממשלה ועל-כן נקים צוות מיוחד שייבחן בעיות ספציפיות ואף יתווך בין התושבים לרשויות. בסה"כ אני משבח את עבודת הממשלה, אך התברר שיש אנשים שמאוד חוששים ומעדיפים להתפשר אחרי שסבלו את כל מאורעות המלחמה. הצוות המיוחד יימנע את המצב הזה". בימים הקרובים, כך אמר, יודיע מי יהיו חברי הכנסת שירכיבו את הצוות.

    ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "קיים פער גדול בין ההחלטות העקרוניות הטובות שהתקבלו לבין מה שבסופו של דבר מגיע אל בעל העסק או החקלאי. יש להסיר את כל החסמים המקשים על קבלת פיצויים. ניתנו מקדמות מקרן הפיצויים אך יש חקלאים ובעלי עסקים שנדרשים להחזירן למרות שיש להם טענות נגד שיעור הפיצויים".

    ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "בלא מעט מקרים קיים פער, לעיתים של מאות אלפי ש"ח, בין הפיצויים שהתקבלו לבין הפגיעה בפועל. על-מנת לאפשר שגשוג כלכלי בדרום חייבת להיות תכנית ארוכת טווח, אחרת לא יוקמו עסקים חדשים באזור. יש לא מעט אנשים שנשארו ללא מענה לפגיעות שספגו. לשם השוואה, בעקבות 30 ימי לחימה במלחמת לבנון ה-2, חולקו 3.7 מיליארד ₪ פיצויים סה"כ ובעקבות 55 יום של צוק איתן, פחות מ- 1.5 מיליארד ₪".   ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) הקריאה מכתב שקיבלה מעובדת קבלן במשרד ממשלתי בדרום, שגרה בנתיבות, שחרף התמודדות זהה עם נסיבות צוק איתן, לא זכתה לקבל תוספת למכסת ימי החופש שלה. מדברי הפונה: "זאת למרות שלי אין ממ"ד בבית ושעלינו, עובדי הקבלן, לא פסח האיום הביטחוני". גלאון קראה ליו"ר גפני, להקים צוות לבחינת בעיות חריגות כגון עובדי קבלן ואחרות.    ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "יש בדרום פיתוח מרשים על אף המלחמות, אך היכולת של בעלי העסקים להצליח ולהוביל לשגשוג האזור, תלוי בביטחונם שבעת הצורך המדינה על כלל הגורמים הפועלים בשמה, יתנו את הסיוע הדרוש. על הסיוע להיות מהיר ככל הניתן וללא חסמים ביורוקרטיים. התנאי להצליח בחזית הוא שהעורף יהיה יציב כלכלית דבר שיבטיח את הצמיחה וההתחדשות של המחר".   ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "יש לוודא שיש בולדוזרים להסרת מכשולים ביורורקטיים, בין השאר בהבטחת קיומם של מספיק מסלולים רלוונטיים לכל סוגי העסקים. יש כסף בקרן לפיצויים והוא נועד שייתנו אותו למי שנפגעו".

     ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר: "הפיצויים ניתנים ביד קפוצה ולעיתים הנוסחאות הקיימות לא עונות על כל המקרים. המציאות של מבצעים ומלחמות מלווה אותנו כבר למעלה מעשור וכפי הנראה גם בעשור הבא ואחריו ולכן יש דברים שצריכים להיכנס לבסיס התקציב במנגנונים מקיפים".  ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני העלה עניין חדש; נושא הדיור בעוטף: "אין תקציב ל- 2015, וועדת החריגים לא מעבירה תקציבים כפי שנדרש. פיתוח היישובים זה הדבר החשוב, אין לנו דירות לאכסן אזרחים שרוצים לבוא לגור אצלנו. נדרשת תכנית אסטרטגית לשנים הבאות". עוד אמר: "מנגנון הפיצויים כושל. בזמן מלחמה חוץ מלדאוג לעצמינו יש לדאוג לשמאי, רו"ח ולעו"ד שבלעדיהם לא נקבל את מה שמגיע לנו. סיפר על מקרה שאדם נדרש להחזיר מקדמה, כי לא עמד בסף ולא נפגע מעל 80%.".   

     מעיין צווייג, תושבת שדה אברהם, 4 ק"מ מהגדר: "רק לפני שנה הוצאתי ילדים ב- 7 שניות, לפני יומיים זה קרה שוב. זה לא עוטף עזה כבר אלא עוטף מצרים. אני עצמאית ובעלי חקלאי. חיים במציאות של ריצה לממ"ד ב- 7 שניות. במלחמה תמידית. רק רוצים מודל פיצויים הרבה יותר חכם. הנוכחי לא יותר מפלסתר".

     מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים, אמיר דהן: "אחרי פחות משנה טיפלנו ב- 90% מהפניות. ערעורים יש רק ב- 1% מכלל הפניות".      מנכ"ל מפעל 'הולנדיה' שממוקם בעוטף עזה, אבי ברססט: "1% זה המון! מערימים המון קשיים לקבלת הפיצויים וכשיש בעיות מפסיקים להעביר אותם. אני מעסיק רו"ח בתשלום כמובן והיא באה  אליי עם הצעת פשרה שאני נאלץ לקבל, על-מנת שלא להיגרר למאבק של שנים ברשות המיסים. רק טיפש יערער, כי זה אומר שבמשך שנים לא תראה את הכסף. נפגעתי ב- 15 מיליון ₪ ודרשתי בסוף רק 4 מיליון ₪ פיצויים".

     בדיון עלו עוד בעיות רבות של חקלאים ובעלי עסקים שלא עונים על הנוסחאות הקיימות של מנגנוני הפיצויים ועל-כן הם נפגעו.      ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, נעמי רייש, אמרה ש"אכן יש מקרים פרטניים שנופלים בין הכיסאות בכך שלא תואמים לנוסחאות של מנגנוני הפיצויים".     סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות במשרד החקלאות, צביקה כהן, הודה, שבעניין הפיצויים לחקלאים "הולכים לפי מחזורים כי הכי קל לחשב כך את הפיצויים", דבר שעורר תרעומת בקרב נציגי החקלאים שהעלו סיבות שונות מדוע לגביהם בדיקת מחזורים שנתיים אינה מתאימה.      לאור הדברים, שב יו"ר הוועדה גפני והודיע, כי הצוות המיוחד של חברי הכנסת מתוך ועדת הכספים יטפל בכל אותם מקרים חריגים ובבעיות של חקלאים ובעלי עסקים מול הרשויות.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים