​

כיצד תחולק הארנונה הממשלתית ??!

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני: "תם עידן הארנונה הדיפרנציאלית בשיעורים מופחתים, שמשלמת הממשלה לרשויות המקומיות"

חברי הוועדה דורשים לבטל אפלייה בין רשויות על בסיס הקריטריון 'עיר עולים' המחייב תשלום ארנונה ממשלתית של 100%

משרד הפנים: "משרד ממשלתי הוא נישום כמו כל תושב וצריך לשלם ארנונה 100%" 

האוצר: "הממשלה מתקצבת ב- 20 מיליארד ₪ את הרשויות, ראוי שתשלם ארנונה מופחתת"

     נמשכת המחלוקת בין משרדי הפנים והאוצר בנושא שיעורי הארנונה שמשלמים משרדי הממשלה לרשויות המקומיות, כך עלה הבוקר (ג') מדיון של ועדת הכספים בעקבות המצב שנמשך עשרות שנים שבו רשות המוגדרת 'עיר קולטת עלייה' זוכה ב- 100% ארנונה ממשרדי ממשלה ומתקני צבא שבתחומה, לעומת רשות שאינה מוגדרת כך. עוד בדיון הקודם בנושא (1.3.16) התברר שהקריטריון הזה אנכרוניסטי ויוצר עיוות, כיוון שערים שהיסטורית מוגדרות כקולטות עלייה אך בפועל אינן כאלה, זוכות למקור התקציבי הגדול של ארנונה ממשלתית בשיעור 100% וערים שבפועל קולטות עולים רבים אך אינן מוגדרות בהתאם, לא נהנות מכך. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע ש"ועדת הכספים לא תשלים עם המצב הזה ותפעל לתקן את העיוות ההיסטורי הזה עוד לפני אישור התקציב". "תם העידן שבו תשלומי הארנונה של הממשלה הם דיפרנציאליים ומופחתים על בסיס קריטריונים אנכרוניסטיים" אמר.  

     גפני הוסיף, כי "המצב אבסורדי וגם ההתליה בין הארנונה לסיוע בקליטת עלייה יוצר עיוותים. דווקא רוב הערים שקולטות עלייה אין בהן מתקנים ממשלתיים או צבאיים ובמקומות שלא צריך לסייע להם בדיוק, יש והם מקבלים ארנונה של 100%. בנוסף, דווקא ערים קולטות עלייה שיש בהם משרדי ממשלה אינן מוגדרות ככאלה ואינן זוכות באותם תקציבי ארנונה בלתי רגילים. בשיחה שקיימתי עם שר הפנים, הוא אמר לי שנעשית עבודת מטה בנושא. עתה, יש לוודא שהשינוי המיוחל, לא יגרום לקריסה כלכלית של יישובים חלשים שעד היום נהנו מההטבה הזו, אחרת נתקן עוול אחד באחר".

     מנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן-בכור: "ההגדרה 'עיר קולטת עליה' מבוססת על חוק משנות ה- 50 שנועד לפצות ערים קולטות עלייה באמצעות הארנונה ממשרדים ממשלתיים. אך העיקרון הזה לא פעל כראוי במשך השנים. יש רשויות שקלטו עלייה אך לא היו להן מתקנים ממשלתיים. כרגע הנושא נדון בבג"צ. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, קבע שיש לבטל את הקריטריון הזה, אך לא בבת אחת כי המשמעות תהיה ארנונה אפס ביישובים רבים. וינשטיין קבע, כי מדובר ב"הסדר ארכאי, ויש לקבוע הסדר חוקי חדש, כך שהכספים יופנו לקרן נפרדת ויחולקו באופן מושכל בין הרשויות המקומיות לפי אמות מידה ברורות וקבועות. הסדר צודק ובר הגנה משפטית".

     הוזמן-בכור הציגה פתרון של משרדה: "המדינה  אינה שונה מכל נישום אחר במדינה ולא צריכה לשלם שיעורי ארנונה נמוכים, בין אפס ל- 35% או 45%, אלא 100%, כמו כל נישום אחר במדינה. כתוצאה מהעלאת הארנונה שתשלם ל- 100%, נקים קרן של 500 מיליון ₪ וייעשה סדר אחת ולתמיד, שוויוני, חלוקתי, צודק, שקוף, בחקיקה עם קריטריונים שקופים שנקבעים מראש. זה יחד עם הארנונה המשולמת כיום בגין 'עיר עולים' יהוו כמעט 800 מיליון ₪, אותם ניתן יהיה לחלק בצורה טובה ושתמנע פגיעה קשה במי שתילקח ממנו ההגדרה".

     ראש מנהל שלטון מקומי במשרד הפנים, מרדכי כהן: "מרגע שיבוטל חוק 'ערי עולים', אנחנו לא מעוניינים לפגוע בערים חלשות ולגבי רשויות חלשות שיאבדו את הקריטריון הזה, נבחן כיצד למנוע קריסה. הקרן תחולק לפי אמות מידה שייקבעו כדי לצמצמם פערים בין רשויות. סה"כ ארנונה שמשולמת 800 מיליון ₪. יש צוות שהתכנס להציע פתרון של העניין ושמוביל, לבקשת יו"ר ועדת הכספים גפני, מדד נוסף באמות המידה לחלוקת הכספים: מדד החוסן של הרשות המקומית".

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "כל מוסד ממשלתי חייב לשלם 100% ושכל הכסף יילך לקרן ויחולק לפי קריטריונים שוויוניים, אך בהתחשב במצב ההתחלתי, כי איננו רוצים לפגוע באף אחד. יחד עם ביטול החוק הזה, יש כן לקבוע קריטריון של קליטת עולים באמות המידה לחלוקת הכספים מהקרן".

    ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "אם ישנה רשות שמסתמכת על התקציבים האלו ונמצאת במצב סוציו-אקונומי קשה, חייבים להיות קריטריונים שיימנעו פגיעה קשה באותה רשות. נדרש להאיץ את קצב יישום השינוי הנדרש. ועדת הכספים הוכיחה לא פעם שהיא יודעת לאלץ את המשרדים להגביר הילוך ולא עוד פעם מקימים ועדה, צוות ומתניעים מהלך שלא מתקדם". לוי-אבקסיס הציעה,  ש"במקביל לעבודת המטה בנושא, לייזום הצעת חוק של הוועדה, על-מנת שיהיה לנו השוט לאלץ את המשרדים לקדם באמת מהלך".

     ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אבי אבות הטומאה זה הפטור מארנונה מלאה של משרדי ממשלה. הרי משרדי הממשלה יודעים לקבל את כל השירותים בדיוק כמו כל שאר הנישומים, העוסקים והתושבים. זה לא יכול להישאר אפילו על 35% אלא להגיע ל- 100%. ומעבר לכך, בתוך הקריטריונים יצטרכו לתת משקל לערים קולטות עלייה, שהרי הרשות מקצה לכך משאבים ולכן קריטריון כזה חייב להוסיף להתקיים".

     ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "על ועדת הכספים לקדם חקיקה לתיקון העיוות ההיסטורי הזה. כל הארנונה הממשלתית עומדת כיום על 1.2 מיליארד ₪ ואת הסכום הזה יש לחלק לפי אמות מידה ברורים ושקופים. בוודאי שיש לסייע ליישובים חלשים שאינם קולטים עלייה, אך שכל הכסף ירוכז בקרן אחת ושערים קולטות עלייה יהיה אחד הקריטריונים".  

     רכז פנים ושלטון מקומי באגף תקציבים באוצר, אריאל יוצר: "המצב העכשווי לא ראוי ולא שוויוני. יש להפסיק את המעמד של ערי עולים ולחלק את הכסף מחדש. אך זה לא אומר בהכרח שרשות שבעבר הוגדרה עיר עולים לא תקבל את הכסף, אלא על בסיס קריטריונים אחרים. הבעיה עם הצעת משרד הפנים, שהיא רוצה לקחת את כל הכסף, כולל מה שהוקצה ל'עיר עולים' ושהממשלה תשלם תמיד 100%, לא משנה איזו עיר. יש סיבה שהממשלה משלמת שיעורי ארנונה מופחתים וזה ראוי, כי היא מעבירה תקציבי ענק לרשויות בתמיכה בחינוך, בתשתיות, ברווחה, במענקי האיזון ועוד. סה"כ מעניקה לרשויות כ- 20 מיליארד ₪. אנחנו אומרים שכולם יירדו לשיעורים מופחתים כולל ערי עולים וזה ייפנה 270 מיליון ש"ח שאותם נחזיר לשלטון המקומי עפ"י קריטריונים שוויוניים".

     נציגי השלטון המקומי הביעו תרעומת על דברי יוצר.     מנכ"ל עיריית נתניה, אבי בן חמו, ציין שנתניה קלטה במשך עשרות שנים עשרות אלפי עולים אך אינה מוגדרת ככזו. "ב- 2015 קלטנו 3,467 עולים לעומת 1 בלבד ברמת השרון שכן מוגדרת עיר עולים. אנחנו מוציאים מתקציבינו 40 מיליון ₪ לטיפול בעולים. אם המצב לא ישתנה, החל מ- 1 ביולי אנחנו מפסיקים את הטיפול בעולים".  בן חמו, בדומה לראש העירייה, מרים פיירברג שהשתתפה בדיון הקודמים, דורשים פיצוי על כל השנים בהן נתניה לא הוגדרה עיר עולים ולא זכתה לארנונה מלאה.     יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס: "אנחנו תומכים באופן מלא בפתרון שמציע משרד הפנים. אנחנו בעד ליישר קו לכולם". ביבס טען שהוא אישית "אינו מעוניין במתקנים ממשלתיים או צבאיים, בעירו מודיעין, כיוון שאינם משלמים את מלוא הארנונה".

     יו"ר הוועדה גפני, הודיע בסיכום, כי "במידה שלא תהיה תכנית לשינוי המצב עד דיוני התקציב, ועדת הכספים תקדם פתרון במסגרת חוק ההסדרים, בדומה למה שהוועדה עשתה בנושא הטבות המס ליישובים", אז הובילה הוועדה מהלך שלדבריו "מראש הממשלה ועד אחרוני השרים, איש לא העז לעשות, לקבוע קריטריונים, להוסיף כסף ולקבוע את אמות המידה לחלוקת ההטבות". "תמה העידן שבו תשלומי הארנונה שמשלמת הממשלה הם דיפרנציאליים באופן הפוך, קרי כלפי מטה בשיעורים נמוכים לרשויות השונות" אמר.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים