להרחבת אפיקי האשראי:

ועדת הכספים צפויה לקדם תקנות שיאפשרו לחברות היי-טק בראשית דרכן ויזמים קטנים אחרים, לגייס כסף מהציבור שלא באמצעות הבורסה

המהלך הוא חלק מהמגמה להרחיב את אפיקי האשראי החוץ-ממסדי והרחבת אפיקי ההשקעה והנגשתם לציבור הרחב

     ועדת הכספים החלה היום (ג') לדון בתקנות ניירות ערך, שנועדו להסדיר אפיק חדש יחסית לגיוס הון מהציבור, שהחל להתקיים בעולם החל משנות ה- 90' והתרחב מאוד עם התחזקות האינטרנט. מדובר בגיוס ובמימון המונים, היינו גיוס הון מהציבור הרחב לצורך מטרות מסוימות, בין השאר ע"י חברות היי-טק צעירות שעקב עלויות יקרות של הנפקה בבורסה, בוחרות לפנות ישירות לציבור הרחב לגיוס הון לצורך פעילותן ולאחר-מכן הציבור ייהנה אף הוא מהרווחים, במידה שיהיו כאלה. התקנות קובעות הסדרה של התחום ובין השאר, מסדירות את פעילותו של גורם המכונה 'רכז הצעה', שמתווך בין החברה/היזמים, שמציעים את ניירות הערך שלהם, לבין הציבור הרחב. כאמור, שיטה זו של 'מימון המונים' קיימת זה מכבר, במדינות רבות בעולם.

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על התקנות וציין, כי "ועדת הכספים רואה לנכון לקדם ולשכלל את שוק ההון ובכלל זה את אפיקי ההשקעה עבור הציבור. ריבוי אפשרויות לגיוס הון יגדיל את התחרות בקרב כלל הגורמים, נותני האשראי ואף מול הבורסה".

    מ"מ היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, שרה קנדלר, הסבירה את הרקע לתקנות: "מימון המונים כדרך לגיוס הון מהציבור הרחב, באמצעות גיוס סכומים קטנים מהרבה מאוד אנשים, התחיל במיזמי אומנות בשנות ה- 90' ואף בפוליטיקה.  מדובר בגיוס תרומות או עבור תמורה לא כספית, כמו למשל להוצאת ספר והתמורה כשהספר ייצא לאור מקבלים את הספר או במקרים של תמורות אחרות. זה לא תחת חוק ניירות ערך, אך כיום חברות רוצות לעשות במימון המונים שימוש לגיוס הון לפעילות השקעות. כלומר באמצעות ניפוק ניירות ערך, כך שהציבור ישתתף ברווחים של החברה ולא באמצעות הבורסה וכד'. זה כבר נכלל בחוק ניירות ערך וכל הצעה של ניירות ערך לציבור מחייבת תשקיף, לדעת מי אתה (מי שמנפיק (א"ק)), מה אתה ומה החברה שלך עושה. יש הסדרה בעניין. כאן אנחנו מקדמים הסדר חלופי הרבה יותר מקל מההסדר הקבוע בחוק ניירות ערך בהנפקת ניירות ערך לציבור. זה קיים בהרבה מקומות בעולם בארה"ב, באיטליה, בבריטניה ועוד".

     קנדלר ציינה, שיש להסדר החלופי שהתקנות החדשות מציעות יתרונות וחסרונות וכי התקנות יוצרות את האיזון הנדרש ביניהם: "יתרון; יכולת לגייס כסף מהציבור הרחב בקלות יחסית. חברות טכנולוגיית עילית בראשית דרכן, שגיוס בבורסה יקר מדי עבורן וגם לציבור המשקיעים, מכניסים אפיקי השקעה חדשים, תחרות עם הבנקים בנושא אשראי והפחתת התלות בגופים הבנקאיים. החיסרון; שאנחנו כרשות ניירות ערך, מוותרים על כלי מרכזי של תשקיף וגילוי מתמשך לאורך זמן כנדרש בחוק ניירות ערך. לפעמים אם יהיו חובות לא יהיו שומרי סף קלאסיים, כגון רואי חשבון וחתמים ויש סכנה להונאות. לכן הלכנו על איזון. רגולציה מידתית שמוותרת על הגנות קיימות, אך הגבלת סכומי הגיוס וסכום ההשקעה של כל אדם מהציבור עד 20 אלף ₪ בשנה, שגם אם אנשים יפסדו, וכפי הנראה יפסידו, כי יש הרבה מיזמים חדשים ולא כולם יצליחו, ההפסדים יהיו מינוריים יחסית. בנוסף, הגיוס המותר לחברה נע בין 1-3 מיליון ₪. כמו-כן, פיקוח עקיף באמצעות 'רכז ההצעה', שנדרש לרישיון מאיתנו ועובר בחינות כישורת ומהימנות וזו הזרוע הארוכה שלנו שלא נעשה פיקוח ישיר".

     עוד ציינה, כי "המשקיעים יצטרכו לקבל את כל האזהרות שיהיו בפלטפורמה הזו לגיוס הון. מה שלא נמצא בהצעה אלא בהצעה נפרדת אלו הן 'פלטפורמות פסיביות', היינו פלטפורמה שמשקיעה עבורך את הכסף וההשקעות אנונימיות. כלומר, משקיעים עבורך, בונים לך תיק השקעות מסוים ואתה לא יודע בדיוק מה אתה משקיע. זה יוסדר בתקנות נפרדות. כאן בתקנות שלנו היום, מדובר בפלטפורמה שאתה כן יודע במה אתה משקיע ומשקיע ישירות".

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הביע תמיכה במהלך ואמר: "יש חשיבות גדולה מאוד לגיוס המונים. מדינת ישראל רחוקה מלהיות Start-up Nation, כי רק 10% מאזרחיה נמצאים בענף ההיי-טק ופחות מ- 10% נהנים מפירות ההיי-טק. ההיי-טק לא תורם ל- 90% מאזרחי ישראל וזאת בין היתר, כי בפן ההשקעה אין תיקי השקעה פתוחים וזמינים לך ולי ולאחרים כמותנו. כי אם אין לך דרך להשקיע במשהו שעשוי להניב אז אתה לא שותף בו. יש נתק בין המסה של האזרחים לסקטור המוביל, והנתק הזה זו תקלה גדולה. התקנות הללו, זה לא יתקן אבל זו תחילת הדרך ולאורך הזמן יחזק הקשר".      טרכטנברג דרש מקנדלר ומאנשי רשות ניירות ערך "לקבל מידע לגבי מה שקורה בעניין גיוס ההמונים בעולם, כדאי ללמוד מהניסיון הבינ"ל בתחום. אני מבקש שקודם כל יביאו את הנתונים מה קורה בעולם, מה עובד לא מה לא ואז לקדם את התקנות אם נראה שזה הצעד הנכון ואילו שינויים התאמות נדרש לעשות בהן".

     עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, המייצגת חברות בתחום מימון המונים, העלתה מספר בעיות שיש לדעתה בתקנות: "מטילים כאן אגרה של רשות ניירות ערך של 2% וזה נטל כבד על החברות, בעיקר כשמדובר בחברות צעירות. הרגולציה יקרה מדי וגם העלויות הנובעות מהאחריות הפלילית או האזרחית הרחבה יקרות מדי. עשויים לייתר את הפלטפורמה הזו של מימון המונים. זאת בניגוד לביטחון היחסי שיש בהשקעה בפלטפורמה הזו. מדובר בפיזור השקעות, מה שמפחית את הסכנה למשק וכן ביצירת עוד אפיקי אשראי ותחרות לבנקים. יש לזכור, כי בתחום הזה, שהוא נעשה באמצעות האינטרנט, מה שחשוב זה המוניטין, עי אם יצא לך מוניטין רע אף אחד לא ישקיע אצלך ולכן אין צורך בהטלת הרבה חובות רגולטוריים". 

     יו"ר פועלים IBI, רון וייסברג: "אנחנו בעד התקנות ו'רכז הצעה' זה פתרון נכון, אך השאלה היא אם המודל הפיננסי יאפשר למיזמים באמת לגייס בפורמט הזה במגבלות שיש כמו 1-3 מיליון ₪. לכן אני חושב שהדיון לא האם הפלטפורמות יכולות לקחת אחריות, אלא בכיוון של כן לאמץ את הקונספט הזה שקיים בארה"ב ואנגליה, ללא רגולציה מכבידה. אחוז ההונאות אפסי. סכומי ההשקעה האפשריים, 20 אלף ₪ בשנה נמוכים מדי. הבעיה ש- 20 אלף למשקיע של עד 750 אלף ₪ נמוך מאוד. 20 אלף ₪ מסכן וקשה מאוד לפזר סיכון. בארה"ב ובאירופה המספרים גבוהים בהרבה".

     מנכ"ל קרן למימון המונים מבוסס הון, שוקי כהן: "בארה"ב ובאירופה אנשים מבינים שזה הדמוקרטיה החדשה. אנשים שמשקיעים בטבע וכד' לא נמצאים בהכרח בפחות סיכון. אך דווקא אנחנו כ- Start-up Nation מגבילים את זה לסכומים שהם בעצם לא-ריאליים. כלומר דווקא אנחנו מדינה שהקטר שלה זה ההיי-טק הסכומים לא ריאליים. משהו שחברה לא תוכל לעשות איתם משהו רציני. אם מגבילים למימון של עד 3 מיליון ₪, בסוף החברה תצטרך לפנות לחו"ל. באירופה 10 מיליון יורו".

     ח"כ טרכטנברג חיזק את נציגי התעשייה הזו: "זה נכון שהמוניטין קריטי בעולם האינטרנט. דוגמה טובה לכך זה אתר המכירות:  eBayשבו זה עובד בענק. בהתחלה הועלו חששות מתרמיות ושזה לא יעבוד אבל קרה בדיוק ההיפך ואנשים שומרים בקפידה על המוניטין שלהם. יש למצוא את הקונסטרוקציה המתאימה לנו בנושא מימון ההמונים".

     בסיכום הדיון, קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, לנציגי רשות ניירות ערך, "לחזור ולהידבר עם נציגי החברות ולהביא נתונים לגבי הנעשה בעולם בתחום ואז הוועדה תשוב ותתכנס לדון בתקנות". קנדלר אמרה לגפני, כי היא "ישבה עם החברות אלא שהן מתנגדות ההסדרה, הן לא רוצות אחריות אלא להמשיך כפי שהיה עד היום וזאת דווקא בניגוד למה שקורה בעולם. הן מתנגדות לקונספט שלנו בעניין". גפני שב על בקשתו לקבל נתונים והבהיר שבכל מקרה ועדת הכספים תכריע בסוף בעניין.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים