​

הסכם ה- FATCA עם ארה"ב 

ועדת הכספים פועלת למצוא דרכים למנוע פגיעה קשה באזרחים ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית בעקבות יישום הסכם המחייב העברת מידע אודותם לרשות המיסים בארה"ב

יו"ר ועדת הכספים גפני: "נפעל לחוקק חוק שיימנע פגיעה קשה באזרחי ישראל"

     "אני מקבל הרבה פניות מאזרחים שחוששים מהחוק החדש ליישום הסכם ה- FATCA עם ארה"ב. החוק הזה כפי שהוא, יחייב הרבה אנשים, כולל אנשים מן השורה שאינם גופים פיננסיים, לנקוט פעולות רבות כדי לא להיחשב עברייני מס", כך אמר הבוקר (ב') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בדיון שלישי במספר בנושא. בעוד בדיונים הקודמים, פעל גפני לקדם פתרון שיימנע פגיעה בגמ"חים ויאפשר להם להמשיך לפעול באמצעות הגדרתם כמוסדות לתועלת הציבור, הגדרה המקובלת גם בחוק האמריקאי, עתה הוא אמר, כי "על משרדי האוצר והמשפטים למצוא דרכים להגן על אזרחי ישראל ולמנוע פגיעה בהם או הכבדה יתירה על שגרת יומם".

     המשנה לכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, פרידה ישראלי, סקרה מהתחלה לבקשת גפני, את התהליך שהוביל להצעת החוק עליה עובדת בשבועות האחרונים ועדת הכספים. ישראלי: " ב- 2010 חוקק חוק ה- FATCA (Foreign Account Tax Compliance) בארה"ב, שמטרתו להעמיק את גביית המס מאזרחי ארה"ב שהם תושבי מדינות אחרות. למעשה מדובר במלחמה בהעלמות מס באמצעות החזקת חשבונות מחוץ לארה"ב והרעיון היה לחייב כל מוסד פיננסי זר שההגדרה של מוסד כזה בחוק האמריקאי רחבה מאוד (גופי השקעות, בנקים וכד'), לדווח לרשות המיסים בארה"ב אודות חשבונות של אזרחי ארה"ב אצלו. הכוונה להעביר נתונים לגבי חשבונות מס אמריקאים, קרי גילוי החשבונות האמריקאים אצלו, גם אם מדובר בחשבונות פסיביים, לזהות את בעל השליטה אם הוא אמריקאי ולמסור לגביו פרטים. ארה"ב, שהיא המדינה היחידה בעולם שאזרחיה מחויבים לדווח לרשות המיסים שלה גם אם הם תושבי חוץ, אלא אם כן קיים הסדר מניעת כפל מס, קבעה סנקציות קשות מאוד כגון סגירת חשבונות של סרבנים למסור מידע וכן ניכוי מס במקור בשיעור 30%, שייעשה ע"י גופים פיננסיים אמריקאים כנגד גופים וחברות שאינם מעבירים את המידע".

     ישראלי ציינה, כי "ארה"ב פנתה למדינות העולם והציעה להם: בואו תעשו הסכם וניתן לכם הקלות. או שהמוסדות הפיננסיים יעבירו ישירות מידע לרשות המס האמריקאית או, אפשרות שנייה, שבה בחרה ישראל, שהמוסדות הפיננסיים בישראל יעבירו את המידע לרשות המיסים בישראל והיא תעביר לזו האמריקאית. האמריקאים הציעו הדדיות, ששתי רשויות המס יחליפו ביניהן מידע, אלא שזה לא לגמרי הדדי. הם הציעו הדדיות, ששתי רשויות המס יבטיחו מערכת חילופי מידע. רשות המיסים בארה"ב אמורה להעביר מידע על חשבונות של תושבי ישראל בארה"ב. אלא שזו לא הדדיות מלאה. אנחנו נותנים להם פרטיי מידע על חשבונות בנק ופרטי זכויות שנזקפו לטובת בעלי חשבונות אמריקאים, אנחנו מעבירים יתרות, והם מעבירים הכנסות שנזקפו בחשבון כגון דיבידנדים. כלומר הם לא מעבירים יתרות למשל".    גפני העיר על-כך: "אם כן שלא תהיה טעות, זו לא ממש הדדיות".

     ישראלי הוסיפה לגבי התהליך שהחל בישראל בעקבות שינוי החוק בארה"ב: "הוקם צוות בינמשרדי, שכלל נציגי אוצר, אגף שוק ההון, רשות ניירות ערך, רשות המיסים ומשרד המשפטים על-מנת לגבש את מדיניות ישראל בנושא ה- FATCA. זה החל באוגוסט 2013 וקיבלנו החלטה לחתום על הסכם. נתנו המלצה למנכ"ל האוצר לחתום וזה הובא להחלטת ממשלה במרץ 2014. בעקבות הדברים החל מו"מ מול ארה"ב. לוחות הזמנים שהגדירו האמריקאים מאוד לחוצים. מדובר בנושא סבוך מאוד שדורש היערכות משמעותית. אנחנו רוצים לוודא אי פגיעה בפרטיות אזרחים ישראליים. מדינות אחרות חתמו. האמריקאים לפני שיצאו עם זה, הם הגיעו להבנות עם מדינות אירופה הגדולות צרפת, בריטניה, גרמניה וספרד, והן הראשונות שחתמו".  ישראלי הסבירה, ש"היתה הבנה שלמדינות אין כל דרך לאכוף את דיני המס שלהן ורק דרך חילופי המידע היא המיטבית להילחם בהעלמות המס מחוץ לגבולות המדינה והאמריקאים המירו את זה ל- FATCA וגם ה- OECD המיר את המסקנות לחקיקה משלו. המטרה שבמקום להעלות מיסים כל הזמן, להגדיל את העוגה באמצעות העמקת הגבייה. הבעיה שהסטנדרט של ה- OECD הוא שוויוני לכל המדינות אך לא כך הדבר במקרה של ארה"ב. אך אנחנו כמו כולם, אין אף מדינה שקיבלה תנאים טובים יותר משל ישראל".

     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אי ההדדיות המלאה פשוטה מאוד ונובעת מכך שלארה"ב יש יכולות במערכת הפיננסית הבינ"ל שאין לאף מדינה אחרת. יש לה האפשרות להטיל סנקציות הרבה יותר מערכתיות. יש נחיתות של כולם מול ארה"ב. כך למשל, כשהחליטה להטיל סנקציות נגד איראן".

     ישראלי: "מידת הגמישות שהאמריקאים נתנו לדברים שמאפיינים כל מדינה, ובכלל זה, ישראל, קטנה מאוד למרות שברור שלא כל דבר מתאים לכל המדינות. כן מאפשרים לראות במוסדות מסוימים כפטורים מהעניין, אם למשל הם גופים לתועלת הציבור, אך שיש לגביהם רגולציה כלשהי, שהם חייבים באיזשהו דיווח לגורם ממשלתי. אך עלינו להסביר למה לגופים האלה יש פחות אפשרות להעלים מס". אגב הדברים האלה, ישראלי ציינה, כי "האמריקאים סירבו בתחילה להכיר בנושא של קרנות ההשתלמות לשכירים, כיוון שלא שמעו על מנגנון כזה ולא היו מוכנים להחריג אותם אלא רק לאחר מו"מ והצגת הדברים על-ידינו. לגבי הגמ"חים, עד היום לא חלה עליהם כל רגולציה ולכן על-מנת להחריג אותם יש צורך להסדיר את מעמדם. עלינו לסיים את החקיקה הזו על-מנת למנוע מאיתנו סנקציות קשות ונידוי של המערכת הפיננסית הישראלית".

     מבחינת לו"חות הזמנים ציינה: "ב- 30.6.2014 העברנו את ההסכם והיינו אמורים להעביר את המידע עד ה- 30.9.15,  אך קיבלנו דחייה של שנה אחת, אם ייווכחו לדעת שאנחנו פועלים ליישום ההסכם. עתה אין עוד אפשרות לדחיות והמועד האחרון הוא 30.9.16. יש לאשר את החוק ולאחר-מכן לפרסם תקנות, שהן עוסקות בפן הטכני של יישום ההסכם שנקבע בחוק".

     ח"כ רחל עזריה (כולנו): "מדובר בחוק מאוד דרמטי למערכת הפיננסית הישראלית ואין לנו זמן להתמהמה. חייבים לאשר את החוק ולמנוע הטלת סנקציות על גופים פיננסיים ישראליים. אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון הזה, שמוסדות פיננסיים ישראליים ייפגעו, מה שאומר בפועל; פגיעה באזרחים ישראליים. יש לקדם את החקיקה ובהקדם האפשרי".

     יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, ג'ק בלנגה: "יש הרבה מאוד אזרחי ארה"ב שגרים כאן ושלא מדווחים לרשות המיסים האמריקאים למרות שהם חייבים בכך עפ"י החוק האמריקאי ולכן בחוק הזה אנחנו הופכים אותם לעבריינים".

     יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר: "מדובר בחוק בעייתי מאוד שיכניס הרבה מאוד אנשים למעגל שהם לא רוצים להיות בו, יחייב אותם לנקוט פעולות. האלטרנטיבה אמנם גרועה יותר כפי שמצטייר כאן. אבל עלינו לוודא כמדינה, שאזרחים שלנו לא ייפגעו. לכן נעבור על כל סעיף בחוק ונמזער את הפגיעה".

הודעות קודמת בנושא: 6.6.16, 13.6.16

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים