​

תעשייה במשבר

יו"ר ועדת הכספים גפני למשרדי האוצר והכלכלה:

"תכנית לעידוד משמעותי של התעשייה בתוך 60 יום"

התעשיינים: התעשייה בארץ מתכווצת ובחו"ל היא מתרחבת

     "אם לא ננקוט בצעדים דרסטיים, נמצא עצמינו בקטסטרופה בכל הנוגע לתעשייה בישראל, מפעלים ייסגרו, עובדים יפוטרו וגם הצמיחה תיפגע", כך אמר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בתום דיון מיוחד על דעיכת התעשייה. גפני קרא למשרדי האוצר והכלכלה להקים באופן מיידי צוות עבודה משותף להם ולתעשיינים על-מנת לחזור לוועדת הכספים בתוך 60 יום עם תכנית לחיזוק התעשייה. את הדיון יזמו חברי הכנסת אראל מרגלית (המחנה הציוני), יעקב פרי (יש עתיד), רועי פולקמן (כולנו).

     ח"כ אראל מרגלית: "אנחנו במשבר אף שהוא מוסווה, כי נראה שאנחנו במצב טוב, בעיקר מכיוון שכל הזמן מדברים על קטר ההיי-טק. ב- 2014 אלפי עסקים נסגרו וזה עוד לפני צוק איתן. ההשקעות במשק ירדו לפני המבצע. אם מורידים את הנדל"ן שתרם לצמיחה בגלל עליות המחירים וגם את ההיי-טק, בעצם המשק במיתון. חלק גדול מהמפעלים ממוקמים דווקא בפריפריה. נתח התעשייה בשנת 2000 עמד על 19% מהכלכלה והיום עומד רק על  16%. אם נוריד מכך גם את התעשייה המושתתת משאבים, זה יהיה רק 15%. זה מציב אותנו מתחת לממוצע ה- OECD שעומד על 17%. תעריפי המים לתעשייה יקרים פי 2 ויותר מאשר באירופה ובארה"ב וכך גם הארנונה. שם מעודדים תעשייה. גם נטל הרגולציה עצום ומכביד מאוד על התעשייה. יש המון חקיקה פרטית שמקשה דווקא על אותו מגזר יצרני שאנחנו רוצים לעודד". מרגלית הוסיף, כי "עפ"י הנתונים המשאבים המופנים לטובת התעשייה אנחנו כמו מדינת עולם שלישי. אני גאה בהיותנו מדינת היי-טק, אך זה לא מספיק על-מנת להבטיח צמיחה לאורך זמן. מתייחסים לאנשי עסקים כאל 'חזירים' בגלל שהיו פירמידות ותספורות. אז יש שנאה למגזר היצרני העסקי שהוא המגזר היצרני ומספק את רוב מקומות העבודה".

     ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): "קטר ההיי-טק שהוביל לצמיחת התעשייה נבלם. יוקר המחייה חל גם על התעשייה. קיימת בעיה קריטית בחיבור הגז לתעשייה. נתגלה משאב טבע ואנחנו עושים הכל למנוע או לעכב בשנים את התעשייה לגז הטבעי. הסבת מפעל לוקחת כמה שבועות או חודשים בודדים באירופה ובארץ כמה שנים. וזה יכול לחסוך. אף תעשיין לא יכול להתמודד עם עשרות רגולטורים שעליו להתמודד עימם בישראל".

     ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "צמצום פערים בחברה תלוי במידה רבה בתעשייה המסורתית. ההיי-טק רק לקבוצה מצומצמת. אנחנו מפלגה (מפלגת כולנו (א"ק)) שהמוטו שלה זה צמצום פערים. לצורך כך, נדרש בין השאר, להעלות את הפיריון בכלכלה המסורתית. במדינות מתקדמות רבות הוקם צוות להגברת התחרותיות בתעשייה המסורתית ברמה הבינ"ל. הורדת הארנונה זה לא הפתרון. אין מה לגעת בארנונה, אף שזה אכן עלויות מכבידות, אבל אנחנו יודעים מה מצב השלטון המקומי. לא משם תבוא התחרותיות של התעשייה. עדיף להשקיע בהגברת התחרותיות ולא איך לוקחים מכיס אחד לאחר. גז טבעי כמובן והכשרות, התאמת כוח האדם. אין ספק שזה תחום מסיבי שצריכים להתעסק בו. אלו קווי המסגרת וההשקעה בתחרותיות".

     ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "המשמעות של התעשייה בפריפריה זה יציבות כלכלית, כי חלק עיקרי מהעובדים הם דווקא במה שמכונה ה- Low-Tech. יש לזה חשיבות לחוסן הכלכלי של ישוביי הפריפריה".

     נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, העלה את דרישות התעשיינים על-מנת לחזק את התעשייה. בין השאר, תוספת תקציבית של 3 מיליארד ₪ מעבר למה שמוקצב כיום לתעשייה. ממצגת שהציג לוועדה, עולה כי תוספת הכנסות ממס בעקבות הסיוע מהמדינה יתבטא ב- 1.5 מיליארד ₪ כעבור שנה מתחילת יישום תכנית עידוד, 11.8 מיליארד ₪ כעבור 3 שנים במצטבר ו- 31.2 מיליארד ₪ במצטבר כעבור 5 שנים. בנוסף, הדבר יגביר את שיעור התעסוקה במשק בצורה ניכרת: 0.3% תוספת עודפת לתעסוקה כעבור שנה, 1.2% כעבור 3 שנים ו- 2.6% כעבור 5 שנים. וכן יגדיל את הפיריון ב- 5.5% כעבור 5 שנים. ברוש קרא "להכנה ויישום של תכנית חומש למען התעשייה, על-מנת לתת אופק ויציבות עסקית, לעיצוב אסטרטגיה ענפית לענפים החשופים לתחרות מחו"ל, לייזום השקעה והובלה של מיזמים אסטרטגיים לאומיים לפיתוח הצמיחה העתידית בשת"פ בין המגזר העסקי והאקדמיה, כגון מיזם הסייבר". ברוש קרא עוד לאנשי האוצר ומשרד הכלכלה להקל ברגולציה ובמחירי התשומות לתעשייה, למשל "להוריד את המע"מ על המים לתעשייה".

     מנהלת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, דפנה אבירם-ניצן: "המים והארנונה יקרים פי-3 מאירופה וארה"ב, יש עודף רגולציה, חוסר יציבות במערכת המיסוי; למשל חוק עידוד השקעות הון היה תוואי פוחת מ- 2011 והתוואי תוקן כשאנשים בנו תכנון עסקי בהתאם. בכל העולם יש יציבות, המשקיע יכול לקבל החלטות ולתכנן את המתווה העסקי שלו. כאן משקיע אומר: "קיבלתי החלטה בהתאם למדיניות אחת שהשתנתה באמצע פרק הזמן המתוכנן ואז ההשקעה הבאה לא נעשה כאן כי לא סומכים על המדיניות. בנוסף, יש שחיקה בתמיכות הממשלתיות וכן נחיתות בחינוך הטכנולוגי".

     משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, ניסה לשווא לשכנע שהמצב לא כל-כך רע ולא תלוי בהתנהלות הממשלה. "חלק גדול מהתעשייה שעוברת לחו"ל זה מתוך שיקולים עסקיים. למשל לא ייצרו כאן חומוס כדי לשווק בארה"ב. רוב המשאבים של משרד הכלכלה ניתנים למגזר התעשייתי". דבריו עוררו תרעומת בקרב חברי הכנסת ונציגי התעשיינים. ח"כ מרגלית לאלרועי: "אתה לא יודע על מה אתה מדבר תראה איזה עידודים בארה"ב".

     בסיכום, חזר גפני והדגיש, כי "בכל הנוגע לתעשייה אנו עומדים בפני קטסטרופה של קריסת התעשייה הישראלית ואני לא יכול לעבור על-כך לסדר היום. תמשיכו לנסות להפריך את הנתונים שהתעשיינים מעלים ואנחנו הולכים לקטסטרופה, הם יעזבו את הארץ. שמשרדי הכלכלה והאוצר ישבו עם התעשיינים ויכינו תכנית בתוך חודשיים איך מפריחים את התעשייה: מה עושים עם הרגולציה, ואם פעם היתה בצורת והעלו את מחירי המים, עתה הבצורת נגמרה...".

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים