​

אחרי עיכובים ממושכים:

ועדת הכספים אישרה את תקנות ליישום חוק ה-FATCA , המסדירות את הדרכים בהן רשות המיסים, בנקים וגופים פיננסיים יעבירו לרשות המיסים האמריקאית (ה- IRS) מידע אודות חשבונות של אזרחים אמריקאים

לאחר שהוחרגו מהחוק בהתערבות יו"ר ועדת הכספים גפני, הגמ"חים קיבלו ארכה של שנתיים להסדרת מעמדם על-מנת להחריג אותם מהסכם ה- FATCA

     ועדת הכספים אישרה אחר הצהריים (ב') תקנות ליישום חוק 'הפטקא', שתכליתן להביא ליישום בפועל של  ההסכם שחתמה ישראל מול ממשלת ארה"ב (הסכם ה-FATCA (Foreign Account Tax Compliance)), לפיו ישראל כמו עוד 112 מדינות מחויבת להעביר לרשות המיסים האמריקאית מידע על חשבונות של אזרחים אמריקאים המתגוררים בשטחיהן. זאת על רקע כוונתן של רשויות המס בארה"ב להעמיק את גביית המס מאזרחי ארה"ב המתגוררים בחו"ל. בעקבות לחציי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוועדה הכניסה מספר שינויים לתקנות כשעיקר השינויים, דחיית המועד הקבוע בחוק לעניין הסדרת פעילותם של הגמ"חים משנה אחת לשנתיים, עד ל- 1.8.18.

     המשנה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, פרידה ישראלי הסבירה את התקנות וציינה, כי אישורן יאפשר למערכת הפיננסית בישראל, בנקים ושאר חברות הפיננסים, לבצע את ההתאמות הנדרשות על-מנת לעמוד בהוראות הסכם ה-FATCA ובכך להימנע ממצב שבו יופעלו נגדם סנקציות מצג הגופים הפיננסיים בארה"ב.

     בישיבות שוועדת הכספים קיימה בנושא, עלה כי כנגד מדינות וגופים פיננסיים שלא יעמדו בתנאי ההסכם יופעלו סנקציות כגון ניתוק ממערכת הסליקה הבינ"ל, סוויפט, ניתוק קשרים עם מוסדות גופים פיננסיים בינ"ל, ניכוי מס במקור בשיעור 30% וכד'. ישראלי ציינה עוד, כי התקנות נוגעות בעיקר לגופים פיננסיים פסיביים, ש- 50% מנכסיהם ויותר הם פסיביים, גופים בהקמה או בפירוק. כלומר התקנות מבחינות בין שתי סוגי ישויות, פסיבית ואקטיבית. אקטיבית היא זו שפחות מ- 50% מנכסיה הם מהכנסה פסיבית. "אם מדובר בגוף פסיבי רואים בו השקעה בידי בעליו ונרצה לזהות את בעלי השליטה שבו. אם הם אמריקאים, נצטרך לתת דיווח גם על חשבונותיהם האחרים. לגבי כל אחד מהחשבונות אומרים לנו איך הבנקים אמורים לזהות את החשבון ואיך מסווגים את החשבון, אם הוא בר דיווח אם לאו. מדובר בשורה של דיווחים, איך רואים את היתרות, חיבור יתרות בחשבונות שונים וכיו"ב".

     מבין הדברים הרבים שהתקנות מגדירות, הן קובעות בין השאר מיהו 'אדם אמריקאי' לצורך הסכם ה-FATCA, קרי שהוראות ההסכם חלות עליו: תושב או אזרח ארה"ב, או גוף שהתאגד בארה"ב כשותפות או כנאמנות. לעניין זה ההסכם חל על בעלי שליטה בתאגיד פיננסי, אף אם רק אחד מהם האו אזרח אמריקאי. בהסכם עצמו מול ארה"ב יש שני גופים שמוחרגים – בורסות וברוקרים אמריקאים, מכיוון שלגביהם קיימת הסדרה נפרדת. עליהם לא חלה חובת דיווח על המדינות החתומות. כמו-כן, התקנות מגדירות סיווגים שונים של מוסדות פיננסיים ושל בעלי חשבונות שהם אזרחים אמריקאים בגופים ישראליים, כיצד לדווח ובאילו לוחות זמנים. בין השאר על הגופים הפיננסיים בישראל לדרוש מלקוחותיהם שהם בעלי אזרחות אמריקאית, את מספרי הזיהוי שלהם לצרכי דיווחי מס בארה"ב.

     התקנות עוסקות בשתי ישויות שמוחרגות מההסכם: קרנות נאמנות של עורכי דין, בהם מוחזקים כספים עבור לקוחותיהם שנמצאים בהליכים שונים. הללו פטורים מההסכם בהצהרה. בנוסף, הגמ"חים, שלאחר מו"מ ממושך בין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני לאוצר, נמצא להם פתרון שמאפשר את החרגתם מההסכם עד להסדרת מעמדם בישראל ולאחר שרשות המיסים בישראל הכירה בהן כחברות לתועלת הציבור. אלא שבתקנות שהונחו על שולחן הוועדה, ההחרגה היתה לשנה אחת בלבד, עד ל- 1.8.17.

     גפני סירב לאשר את התקנות כפי שהן ועל-כן הפסיק את הדיון בתקנות עד לאחר שהגיע להסכמות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, אבי ליכט, לפיהן ההחרגה תהיה לשנתיים, עד ל- 1.8.18. במשך השנתיים אמורים להסדיר את מעמד הגמ"חים באמצעות חוק הבנקאות.

     קודם לכן אמרה בתחילת הישיבה הבוקר, נציגת משרד המשפטים, שרית פלבר, כי לא ניתן להאריך את משך הזמן להחרגת הגמ"חים וכי ההסכם מחייב הסדרה על-מנת להחריג גופים מהוראותיו. "היועץ המשפטי לממשלה  עומד על-כך שהאישור יינתן לשנה ושההמשך יהיה תלוי בהסדרת פעילות הגמ"חים, או בחקיקה ואם לא, בפתרון אחר כדי לעמוד בהוראות הפטקא" אמרה. גפני השיב לה, כי "לא יסכים לאשר את התקנות בצורה כזו. מה יהיה אם אתם, הממשלה, תזניחו את החוק? בסוף יסבלו כל אלה שהם בעלי גמ"חים. אני לא מסכים לעיקרון הזה שאתם אומרים שפשוט עוד שנה זה נפסק. אם הממשלה נופלת במהלך השנה, החוק לא יקודם והגמ"חים יישארו באוויר. אני בעד הסדרה אבל שנה זה שמן קצר ואחרי שנאשר פה את התקנות אני עשוי למצוא עצמי כמי שהביא לפגיעה בגמ"חים. אני לא יכול לדעת מה יקרה, אבל קיימים 'רעשים', שאומרים שאולי הממשלה לא תחזיק מעמד עד אז, ואז יבוא שר אוצר חדש וכולם יאמרו שגפני אישר את זה. אם מלכתחילה בזמן החתימה על ההסכם מול ארה"ב הממשלה היתה נותנת את דעתה לעניין הגמ"חים לא היתה כל בעיה. לכן חייבים להאריך את פרק הזמן להסדרה".

     כאמור, לאחר שחידש את הדיון, הודיע גפני, שהוא "שוחח עם המשנה ליועץ המשפטי ליכט והגיע עימו להסכמה על הארכת פרק הזמן להסדרת פעילות הגמ"חים לשנתיים עד ל- כ' באב תשע"ח, 1.8.18". עפ"י התקנות במשך כל התקופה הזו, בעלי גמ"חים צריכים להגיש תצהיר חתום ע"י עו"ד ולקבל הכרה על דבר היותם 'חברה לתועלת הציבור', מה שיחריג אותם מההסכם.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים